כבר היינו כמה פעמים בסרט הזה שחמאס ופתח מכריזות על ממשלת אחדות ובחירות. בפועל כלום לא קרה, אולי הפעם?

אפשר שהפעם יהיה המצב שונה כי החמאס במצוקה. נפילת שלטון האחים המוסלמים במצרים היוותה מכה קשה לשלטון החמאס בעזה גם בהיבט הפוליטי אך גם בהיבט הכלכלי (סגירת מנהרות ההברחה).

חמאס מנסה למצוא מפלט ולכן ממשלת אחדות היא אופציה קורצת בייחוד להסרת הלחץ המצרי וההערכה כי בשנים הקרובות יימשך דיכוי האחים המוסלמים אצל השכנה מדרום.

השאלה היא האם חמאס מוכן לוותר על עקרונותיו – לא להכרה בישראל, לא למו"מ עם ישראל ולא לפירוק הארגונים החמושים ברצועה. לפי מה ששומעים מהדיווחים מעזה חמאס לא שינה עמדותיו בסוגיות אלה. מה שהשתנתה היא האווירה.

גם מבחינת הפתח רעיון האחדות בעת הזו קורץ, בייחוד נוכח המו"מ התקוע עם ישראל. אבו מאזן ייתפס כמי שמנסה לאחד את השורות במחנהו ולא כמי שמוכן להיכנע לתכתיבי האמריקאים או ישראל.

כדאי לא להתרשם מההצהרות הפומביות הנוכחיות. האיבה בין הצדדים גדולה וכך גם מידת חוסר האמון. גם חמאס מפולג היום יותר מבעבר וכמו שנאמר השטן הוא בפרטים הקטנים.

די לראות סקר מהיום בקרב הפלסטינים ולפיו 80% מהפלסטינים לא מאמינים כי ייצא פיוס מהשיחות הללו כדי להבין את הלך הרוח ברחוב בשכם ובעזה, כמו גם בתל אביב ובירושלים.

עניין מרכזי