מחסור חמור ותור ארוך: רק 100 ילדים מאומצים בשנה

74% מהציבור סבורים כי הקריטריון העיקרי למסירת ילד לאימוץ צריך להיות טובת הילד ולא סוג המשפחה

סקר מיוחד שנערך עבור משרד העבודה והרווחה בקרב הציבור הרחב מציג כי 60% מהנשאלים תומכים בהרחבת חוק האימוץ ומתן האפשרות לזוגות חד מיניים לאמץ בעוד ש-33% מתנגדים לשינוי זה.

 

מטרת הסקר שנעשה על ידי מכון "מדגם" הייתה לבחון את תפיסות הציבור הישראלי בשאלות הנוגעות לחוק האימוץ הקיים כיום. ממצאי הסקר מבוססים על תגובותיהם של 832 אנשים, מכלל המגזרים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

 

רוב הציבור סבור כי הקריטריון העיקרי לאימוץ צריך להתבסס על טובת הילד ועל התאמה הורית ולא בהכרח על סוג המשפחה;
74% מהמרואיינים חושבים שהקריטריון העיקרי לקביעת אימוץ היא טובת הילד, ורק 22% חושבים שהקריטריון העיקרי צריך להיות סוג המשפחה.

 

63% מהמרואיינים השיבו כי אין קשר בין סוג המשפחה לבין היכולת להעניק לילדים חום ואהבה, חינוך טוב בבית, התמודדות עם בעיות בחיים, ביטחון וקבלת הילד. ואילו 33% מהמרואיינים השיבו כי משפחות דו – מיניות יכולות להעניק יותר לילדים מאשר משפחות חד מיניות.

 

מתוך כך, 60% בקרב הנשאלים חושבים שיש להרחיב את חוק האימוץ ולאפשר להורים להטבי״ם לאמץ ילדים בעוד ש 33% מתנגדים לכך.

 

בקרב התומכים בחוק נמצא כי נשים (59%) ליברליות יותר מגברים (41%), ואילו אנשים מגיל 55 ומעלה (33%) מגלים עמדות ליברליות יותר מאנשים צעירים בגילאי 25-34 (21%).

כאמור, בחודש האחרון עלה לדיון חוק האימוץ (1981) בעקבות עתירה לבג"צ שהוגשה בעניין, ולאחר דיונים מקצועיים בין הגורמים במשרדי המשפטים והעבודה והרווחה, הוחלט לבצע רפורמה רחבה של שיפור הליכי האימוץ בישראל.

 

ממוצע הילדים הנמסרים לאימוץ עומד על כ-100 ילדים בשנה בלבד, ובשל הפער בין ההיצע לביקוש, תהליך האימוץ במציאות הנוכחית הינו תהליך ארוך שעלול להגיע ללמעלה מ-7 שנים בממוצע.

 

בעקבות זאת, לאחרונה הודיע השר חיים כץ כי משרד העבודה והרווחה יישם את מסקנות ועדת גרוס וזאת כדי לייעל משמעותית את תהליכי האימוץ לטובת הילדים הזקוקים לבית.

 

כמו כן, השר כץ ביקש מבג"ץ מתן ארכה לתשובת המדינה בדבר עמדתה לאפשר לזוגות חד מיניים לאמץ, תוך מתן הנחייה לגורמי המקצוע במשרד העבודה והרווחה לבחון מחדש את נוסח העמדה שהוגשה על ידם ולהביא בחשבון את כלל השיקולים העומדים על הפרק.

 

ההערכה המסכמת שעלתה מעמדת הציבור בסופו של דבר היא כי רוב המרואיינים (49%) חושבים כי לילד הגדל במשפחה חד מינית אין תועלת או נזק מיוחדים בשל כך, 9% אף סבורים כי לילד במשפחה חד מינית יש תועלת גדולה יותר, לעומתם, כשליש ( 31%) חושבים כי עלול להיות נזק לילד, 11% לא ידעו להשיב.

 

עניין מרכזי