המפלצת: מיליונר, מהמר כפייתי, פסיכופת סמוי

אמריקה היא מדינה מטורפת. מאז 1968 נהרגו כמעט מיליון וחצי, ליתר דיוק 1,490,000 בני אדם כתוצאה משימוש בנשק שנרכש בכמויות אסטרונומיות וללא הגבלה בכל רחוב. הנשיא הקודם ברק אובמה ניסה להגביל ולו באופן מינימלי את ההפקרות בנושא.

 

מתחילת 2017 היו 266 מעשי ירי מהסוג של לוס אנג׳לס אבל עם תוצאות מופחות נפגעים רובן פורסמו רק בזיחרות המקומיות ולא זכו לחשיפה כמו זו של לאס ווגאס. אבל יורשו טראפ מיהר לבטל את ההגבלות המיזעריות כאחת מן ההחלטות הנשיאותיות הראשונות שקיבל מייד עם כניסתו לבית הלבן.

 

בשנים האחרונות נהרגים בכל חודש ברחבי ארצות הברית כ-900 בני אדם במגיפת הירי הבלתי ניתנת לריסון. בכמה מדינות בארצות הברית יכול ילד בן 16 לקנות נשק אוטומטי ואפילו מרגמה אבל לשתות כוס בירה רק בגיל 21. אבל היעדר ההיגיון הוא כה מובנה חברתית עד שקלוש הסיכוי לשינוי מהותי. כיום מחזיקים האמריקנים יותר מ-300 מיליון כלי נשק שנרכשו כחוק ובכל שנה נרכשים מיליוני רובים, אקדחים ומקלעים נוספים.

סטיבן פאדוק לא היה שונה בהתנהלותו ממיליוני אמריקנים אחרים. הוא צבר בתקופה האחרונה 24 רובים ואקדחים, בחר לעצמו 10 הכי קטלניים, רכש כמות ענקית של מחסניות, שכר ב-28 בספטמבר חדר בקומה ה-32 של מלון קזינו מנדליי ביי והתכונן היטב לטבח. פאדוק בן ה-64 היה מיליונר לא קטן שצבר הון ורכוש בעסקי נדל״ן. הוא התגורר עם בת זוג צעירה ממנו בשנתיים בקהילת מבוגרים לא הרחק מלאס ווגאס. הוא מכור לנשק, להימורים, להרפתקאות, לטייס ובמקביל נהג להתבודד ומיעט בקשרים חברתיים.

 

שכנים מספרים שלא דיבר עם איש היה זעוף פנים תמידי וכל אימת שנפערה דלת המוסך בביתו נראתה גלויה כספת ענקית מהסוג שהאמריקנים נועלים בהן את כלי הנשק שלהם.

 

הוא היה ללא עבר פלילי אך אביו היה שודד בנקים שאובחן כפסיכופט וישב בכלא. אימו בת ה-90 ממררת בבכי מאז התברר שבנה הוא הטובח ואחיו אומר שמעולם לא היו לכך סימנים מקדימים. הוא לא היה חבר בקבוצה קיצונית ואין סימנים לכך שהיה לו קשר לטרור או אידיאולוגיה רצחנית. חידת פאדוק נחקרת עתה בידי טובי החוקרים האמריקניים והספינולוגים כבר יספרו להמונים משהו שיאפשר ללבבות המיוסרים של האמריקנים להמשיך לחיות בשלווה יחסית אם כי באימה מתמדת שמא אורב להם המוות בכל יציאה מהבית.

כמהמר כפייתי שהפסיד ממון רב נהג פאדוק להגיע לווגאס בכל סופשבוע ואם היה בו זעם מצטבר הוא נבע אולי מן ההפסדים ומחוסר יכולתו לשבור את הקופה. זה קורה לרבים מהמהמרים הכפייתיים. הם משתגעים ואינם מסוגלים להתמודד עם כשלונותיהם מול הרולטה ומן הדחפים הבלתי נשלטים להגיע גם בשבוע הבא לגיא ההריגה הכלכלי בעיר החטאים וההימורים. הרוצח אהב מוסיקת קאנטרי וכנראה גם צפה בימים שלפני מותו בהופעות שהיו במסגרת הפסטיבל שנערך מתחת לחלון חדרו.

 

עד שביום ראשון בשעה 10 בערב ניפץ את חלון חדרו, הרג 59, הביא לפציעת כ-500 ואחר כך תקע לעצמו כדור בראש ומת. מדובר בטבח האיום בתולדות אמריקה בעת החדשה. האם ישתנה משהו בעקבותיו? להיפך. הטבח העוד יותר נורא כבר מתבשל אי שם במוחם הקודח של אמריקנים נורמטיבים ונעדרי עבר פלילי. למה? כי זה כל כך קל לביצוע במדינת ההפקרות שבה האפשרויות לבצע הרג המוני הן בלתי מוגבלות.

 

רמי יצהר, עניין מרכזי