ביקורת מחזמר ב״הבימה״: גילה אלמגור בתפקיד יוסי בניון

תיאטרון הבימה מעלה את ״סימני דרך״ המוגדר ״מחזה מוסיקלי משיריה של נעמי שמר״. למעשה זהו ניסיון לגולל את חייה של הפזמונאית והמשוררת תוך קריצה בוטה לפוליטיקה העכשווית, של מירי רגב ושל ביבי ואשתו. התרסה כלפי אלה שניצחו את המפאיניקים ומתנהגים כיום באותה גסות ארוגנטית שהשמאל נהג ביריביו כשהוא שלט. המסר הגלוי הוא הגלגל מסתובב ולא לעולם חוסן לשום צד.

 

נכחתי בהופעת ההרצה הראשונה ולכן אמנע מביקורת מפורטת. סוג של הקלה להפקה, לבמאי ולחלק מן השחקנים. הבמאי משה קפטן עלה לבמה, התנצל על איחור של כחצי שעה ״בשל תקלה״ והדגיש שזו הפעם הראשונה שהוא עצמו יראה את ההצגה מתחילתה ועד סופה ללא עצירות וללא הערות.

 

ההדגשה הזו מעוררת סקרנות בגלל הבוסר. אולם רובינא מלא התרגשות לא קטנה. קאט.

 

אתחיל מהסוף:

זה צפוי להיות להיט לא קטן שיצבור מאות הצגות.

 

קהל היעד הוא בני 50 פלוס ו-80 מינוס. עבור אלה גם עושים הפסקה כי קשה להם לשבת יותר משעתיים בלי לעשות פיפי. אבל בשירותים של הבימה אפילו משתנות אין מספיק והתור שהשתרך התחרה בתור של שירותי הנשים.

 

מדובר בהפקה זולה להחריד, עם תפאורה דלה עד בלתי קיימת מלבד פסנתר במרכז הבמה. לא ברור אם מדובר בקשיי תקציב או כדי להוזיל עלויות ואת הניידות להצגות שמחוץ לאולם הבייתי. בכל מקרה זה נראה לא טוב וקמצני להחריד.

 

התלבושות מזכירות את סרטי מנחם גולן משנות השישים וזו אינה מחמאה. הסאונד בינוני מינוס והתאורה מנסה לחפות על היעדר הצבעוניות המתבקשת בכל מחזמר ראוי לשמו.

 

המחזאים אורן יעקובי וגיורא יהלום מגוללים את סיפור חייה של נעמי שמר בקפיצות הלוך ושוב בזמנים ובדילוגים לסירוגין מגסיסתה מסרטן ועד לנערותה בקבוצת כנרת. את דמותה כמה שחקניות. אני ראיתי את גילה אלמגור שמבצעת את שמר הבוגרת לסירוגין עם סנדרה שדה.

 

גילה אלמגור מזכירה במחזמר הזה בעיקר את … יוסי בניון. שניהם שחקנים שעבר זמנם וחיים את תהילת עברם. שניהם מקבלים דקות ספורות ותפקידי משנה ומנסים להיאחז במלוא תשישותם בתהילתם המוקדמת. שניהם ממאנים להבין שזמנם עבר. רחמנות.

 

בסך הכל מופיעים 20 שחקנים, רובם עושים עבודת משחק, שירה ותנועה מקצועית שוטפת. הכוכבת האמיתית היא רוני דלומי ששרה נפלא, לצידה מרגשים דפנה דקל, טל מוסרי וריקי בלוך שמוסיפים אבק כוכבים למחזמר שהוא ארוך מדי ויבשושי לפרקים. סביר להעריך שעד לבכורה הוא יהודק.

 

שלא תבינו לא נכון. אני ממליץ בהחלט על ״סימני דרך״. מתחייב ללכת שוב, הפעם עם סנדרה שדה במקום יוסי בניון.

 

רמי יצהר, עניין מרכזי