איך הפך פייסבוק לשיעמום אחד גדול, שקרני ומציק?

זה זמן יש לי ההרגשה שפייסבוק חדל להיות רשת חברתית מסקרנת, שבה אני פוגש חברים וידידים. במקום זה, הפיד התהפך להיות בעיקר לוח מודעות אחד גדול של דברים שהכי לא מעניינים אותי, איני זקוק להם וכאלה שלא עושים לי חשק לחזור לפייס בקרוב.

 

מה קרה? או שהלוגריתמים השתגעו, או שיש כאן קונספירציה שטיבה טרם הוברר. התוצאה היא שאני נכנס פחות, ובלתי מרוצה יותר. בעיקר אני חש אי נוחות כל אימת שמצרפים אותי ללא ידיעתי ובניגוד לרצוני לאיזו קבוצת שום דבר של איזה אף אחדניק.

חמור מכך, פייסבוק אינו עוד זירה שבה אתה פוגש את החברים הרשומים שלך. כדי לראות את הפיד שלהם אתה צריך לחפש אותם ייעודית וזה מתיש עד כדי ויתור המלווה באכזבה מתמשכת.

 

במקום זאת, אתה מקבל בליל צירופי חברים שאינך מעוניין בהם ומקורם בחברות שעוסקות בקידום מכירות עקיף ברשת. הפטנט השחוק הוא של עסק המתחזה לדף פייסבוק אישי. כמו העורך דין חסר התעסוקה והלקוחות, שמצטלם עם הבן שלו ועם צעיף של מכבי חיפה כדי להסוות את העובדה שהוא מקדם את משרדו השומם. מביך.

 

פייסבוק נקלע עכשיו לצומת דרכים שמיקרוסופט הלך בה לאיבוד. אם צוקרברג לא יתעשת בזמן הוא יאבד אותי ומיליארד שכמוני שהפייסבוק החל פשוט לשעמם אותם.

 

לכן, דבר ראשון החזירו לי לפיד שלי את אלפי חברי שביקשו לעקוב אחרי וקחו ממני את כל האחרים. הציעו לי מצטרפים אמיתיים וסלקו נודניקים אינטרסנטים שרוצים למכור לי דברים שלעולם לא אקנה מהם.

 

לחברי האמיתיים, לא המזוייפים – אני מאחל יום טוב.

 

רמי יצהר, עניין מרכזי