הכדורגל במשבר: אין הוקוס פוקוס כי פה ״כולם עובדים על כולם״

התבוסה הישראלית במשחק הרעים 3-0 בצפון אירלנד אחרי ההפסד 0-1 לאלבניה בפתיחת טורניר האומות מצביע בבירור על המשבר העמוק שבו שרוי הכדורגל הישראלי בכלל והייצוגי בפרט.

 

אין זה מקרה שכל הקבוצות הישראליות עפו העונה בשלבים מוקדמים מגביעי אירופה בכל המסגרות. אין זה מקרה שהנבחרת אפילו לא הבקיעה שעה בשני משחקיה הראשונים תחת הצוות המקצועי החדש. מי שציפה שהרצוג יעשה הוקוס פוקוס תוך שבועות ספורים הוא אידיוט מושלם או נוכל מדופלם.

 

מסכנים האוסטרים. עכשיו הכל נופל עליהם, ועל ראשי ההתאחדות בעבר ובהווה. אבל האמת היא שהכדורגל הישראלי חולה. כמו הכדורסל, כמו הכדוריד, כמו כל ענפי הכדור. הישראלים אינם מוכנים להשקיע את המאמץ האדיר הנדרש אפילו כדי לטפס לרמה המקצועית ברמה האירופית הבינונית.

 


אם יש עתיד לכדורגל הישראלי הוא נעוץ בעיקר במגזר הערבי אבל הקהל הישראלי היהודי יתקשה להתחבר ליותר מדי שחקנים ערבים בקבוצות יהודיות וזו בעיה גדולה. הבעיה האמיתית היא שהכדורגל הישראלי נשלט מאחורי הקלעים על ידי גורמים שליליים, חלקם עברייניים, חלקם מסוכנים. בנוסף, מנהלים את העניינים בפועל סוכנים תאבי ממון וסוכני הסוכנים הלא הם פרשני הפח שאין להאמין למילה הבוקעת מגרונם הצרחני.

 

ייקח שנים לבנות משהו חדש, אחר, רענן ומקורי. זה לא יקרה עם צרת ספורט כמו רגב, עם הדור הישן של הבוסים נוכחים נוסח יקוב שחר ואיזי שירצקי, ועם אוהדים חוליגנים שלא לדבר על תקשורת אינטרנטית וטלוויזיונית צעקנית וביזיונית כמו זו הקיימת בישראל ומהלכת איימים על כל מי שפעיל בתחום.

 

תשכחו מכדורגל ישראלי בשנים הקרובות. מה שרואים עכשיו הוא תוצאה ישירה מנבואת הזעם של דוביד שוייצר עליו השלום: ״בכדורגל שלנו כולם עובדים על כולם – כל הזמן״. צילום: דוברות ההתאחדות.

 

רמי יצהר Rami Yitzhar

עניין מרכזי