העדות המזעזעת של מנכ״לית בנק לאומי רקפת עמינח רוסק

עדותה של מנכ״לית בנק לאומי במשפט הארכון התקרא ״באים לבנקאים״ היתה לא פחות ממטרידה עד מעוררת מחשבה על גבולות חופש המחאה ומידת הלגיטימיות בהיטפלות אישית למנכ״לי הבנקים ולבני משפחותיהם כאשר ננקטים הליכי גביית חובות שצברו בעלי חשבונות.

 

‏במסר שקיבלה לטלפון שלה נאמר: ״את חתיכת חלאה בת זונה והלוואי שתישרפי בגיהינום״ 

‏רוסק עמינח היתה על סף דמעות כשתיארה בבית המשפט: ”הרגשתי שנכנסים לי לנשמה ולגוף. זה מאוד קשה לנהל בנק ולהתעסק איתם. ניסיתי למחוק את ההודעות מחיי ולהמשיך בחיי״.

 

רקפת רוסק עמינח הוכנסה מדלת צדדית לאולם בהית משפט השלום התל אביב וגוללה את ההטרדות החמורות שעברו היא, אימה בת ה-82, בנותיה הקטנות ובעלה.

 

המשפט מתנהל נגד אדם בשם ברק כהן וחבר מרעיו המואשמים בחלקם באיומים ואחרים בפגיעה בפרטיות של חלק מראשי הבנקים ובני משפחותיהם.

 

המנכ״לית ביפרה את קןרותיה וניכר שדנות הסבל דחוותה קשים עבורה גם היום: ״היו לא מעט אירועים שנוגעים לשתי הבנות שלי, כל מיני נסיונות התחקות אחריהן. להגיע לביה״ס שלהן, לחלק בכל הכיתות כרוזים  שעליהם הייתה תמונה שלי וכתבו עליהם ״דנה לא אשמה שאמא גנבת״ עמדו וצעקו ״הבת של רקפת הגנבת״.

.

‏״באירוע אחד בתי הקטנה הייתה לבד בבית, היא הייתה בת 14 נקראו קריאות במגפון בצורה מאוד חזקה ממש מחוץ לבית, התחושה הייתה איומה.

‏באירוע אחר היא חזרה הביתה עם חברה וברק הלך אחריהן.

‏כשברק והאנשים שלו היו מגיעים התחלנו לבדוק איפה הבנות נמצאות כדי לומר להן לא לבוא הביתה״.

.

לדבריה יום אחד התקשרו פעילי המחאה לאימה בת ה82; למשרד של בן זוגה; לשורה של בני משפחה; חלוקת כרוזים בבתי הספר של בנותיה; האירוע שגרם לה לדבריה לפנות ולבקש צו הרחקה נגד פעילי במחאה הוא זה שבו הם פרסמו פוסט שקרה לציבור להגיע למסיבת הסיום של בתה בבית הספר.

.

‏״כשהבת שלי, שלא ממררת בבכי, התקשרה אליי ממררת בבכי הבנתי שאין לי זכות כאמא לעשות את זה לבנות שלי. אני מזכירה שאני לא מכירה את האנשים האלה ואין לי שום מושג מה החובות שלהם ולמה הם לא משלמים אותם. זה עבר כל גבול שאני כאמא יכולה לשאת אותו ואז באתי״.

 “מחוץ לבית ולי הייתה תחושה איומה. באמת איומה. אני לא רוצה לספר מה הבת שלי הרגישה. ברק כהן וחבר מרעיו ביקרו באזור הבית עם מגאפון שבו קראו קריאות גנאי לגביי. בשעות האור זה היה פחות מרתיע. בשעות החשיכה כשהילדה הקטנה הייתה בבית זה היה יותר גרוע. כמובן שייצר תחושה לא נוכחה אצל השכנים. שכנים שאלו אותי אם צריך לחפש מקום לעבור אליו כי הם מבינים שלא נעים לגור לידך”.

.

“היו לא מעט אירועים שנוגעים לשתי הבנות שלי שהיו שתיהן קטינות. הגדולה הייתה בתיכון, הקטנה בסוף החטיבה. האירועים היו ניסיונות התחקות אחריהן, הגיעו הביתה בערב כשחושך כשרק הקטנה נמצאת. הגיעו לביה”ס וחילקו כרוזים שהייתה עליהן תמונה שלי והיה כתוב: “ד’ לא אשמה שאמא גנבת”.

.

“אני יודעת שיש חוב של 100 אלף שקל ומשהו לברק כהן בגין רכישת מכונית. כשהתחילה המחאה לא היה לי שום מושג על זה ולא הכרתי את ברק כהן. פגשתי אותו פעם ראשונה כשהוא הטריד אותי בכניסה לכנס של הבנק ב2015”.

“.

הגיעו אליי המון המון הודעות בעלות אופי אלים עד כדי איומים על חיי. גידופים, קללות. כולם מהסוג של יימח שמך.

.

דוגמה למסרון שקיבלתי: רציתי להשתתף במחאה ולומר שאת בת זונה, חלאה, והלוואי ותשרפי בגיהנום. פעם התקשר ברק כהן לאמא שלי וביקש ממנה לאשר אותו בפייסבוק. היא לא הבינה במה מדובר. ואז הוא העלה פוסט בפייסבוק שזה לא בסדר שאני נוסעת לכנס כשאמא שלי לא מרגישה טוב. קשה להבין את התחושה שיש מישהו שכל הזמן עוקב, איפה אתה, ומתקשר לאמא שלך שהיא לא בריאה, לאחיות שלי, לבעלי, לגיסי, לאקס של גיסי ומטריד את מנוחתם בחוסר סבירות ומחוסר סיבה. זאת תחושה קשה שמלווה אותך כל יום ומפריע בצורה קשה לשגרת החיים. זאת תחושה כאילו נכנסים לי לתוך הנשמה ולתוך הגוף. זאת תחושה איומה”.

.
רקפת אמרה “לא הבנתי על מה המחאה נגדי. מי שלוקח הלוואה ולא מחזיר. על מה הוא מוחה? במדינה מתוקנת אדם שעושה את תפקידו לא יכול לחשוף את הילדים שלו להטרדה, לאיומים, להתנהלות מטרידה, זה עבר כל גבול שאני כאמא יכולה לשאת אותו”.

.

עניין מרכזי