הרציחות בלוד: מילה אחת לא במקום ואתה מת

המשטרה ביקשה וקיבלה צו איסור פרסום המונע העברת מידע לציבור על חקירת שלושת מקרי הרצח שאירעו בשבת בלוד. זו דרכה של המשטרה כדי להשתיק את התקשורת ואת הדיבור הציבורי על המתחולל ברחובות. כך נערמים עשרות תיקי רצח בלתי פוענחים כשאיסור הפירסום מוארך בבית המשפט פעם אחר פעם.

 

המשטרה מייחסת את הרציחות בלוד למלחמת חמולות. בישובים הערביים משתוללת ההפקרות. הנשק מצוי בשפע, החוק הוא אסקופה נדרסת שאיש אינו מתייחס אליו, וההשתוללות בעיצומה. למרבה הצער במגזר, גזר דין מוות מוצא ומבוצע על עניינים שוליים לחלוטין. מילה לא נכונה שאמר אדם באקראי עלולה לעלות לו בחייו ולעיתים משלמים על כך בני משפחתו.

 

המשטרה חסרת אונים. מעשי הרצח והיריות מגיעים לכותרות אך חמורה לא פחות ההפקרות המוחלטת ברחובות הערים והכפרים הערביים. הצתות, תקיפות, גניבות, מעשי שוד ואלימות לשמה הפכו עניין של שיגרה ואין מי שיכול לעצור את הכאוס המתגבר. העבריינות הערבית מצויה לא רק בתהליך התגברות אלא אף עולה שלב בעצימותה. הדבר ניכר באירועים האחרונים של איומים, ירי והטמנת מטענים לקצינים המשרתים בתפקידי סוהרות בכירים בבתי הסוהר.

 

המצב מהווה בראש והראשונה הכישלון האישי של גלעד ארדן, השר הממונה על ביטחון הפנים. האיש עוסק בעיקר בפוליטיקה קטנה, במינויים פוליטיים ובהתלקקות לבוס, אשר למצב בשטח בתחומים שאליהם הוא ממונה, כישלון מוחלט והקדשת זמן מיותרת במלחמות מטופשות ויקרות להחריד בגורמים עומיים שאינם מחסידי ממשלת נתניהו.

 

ישראל נמצאת בתקופה התפוררות פנימים בעיקר משום שהמדיניות הכוחנית של ממשלת הימין הקיצוני אינה מובילה לפתרונות המקווים ורק מייצרת בעיות נוספות חדשות לבקרים. צילום: דוברות המשטרה.

 

עניין מרכזי