בנק ישראל רומז: מדיניות נתניהו מובילה לחורבן כלכלי בישראל

בנק ישראל: חשש כבד לקריסה פיננסית בישראל ובנרומז גם כתוצאה ממדיניות חלוקת המיליארדים המופקרת של נתניהו, שמנוגדת לאינטרס הלאומי ומיועדת לשרת את האינטרס היחיד שמעניין את נתניהו: הישרדות פוליטית. 

 

מדוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של השנה שמפרסם היום בנק ישראל עולים חששות כבדים ליציבות הפיננסית של הבנקים הישראלים ובעצם של ישראל בכללה. הסכנה הגדולה המסומנת בצבע אדום נובעת מהסיכון לקריסה במחירי אגרות החוב. 

 

הדוח מתפרסם פעמיים בשנה. בנק ישראל מציין הפעם בחומרה בלתי רגילה: ‘הסיכון שתחול ירידה חדה במחירי הנכסים, בפרט הנכסים הפיננסיים הרגישים יותר לסביבת הריבית החל להתממש מאוקטובר 2018, על רקע העלייה בתשואות האג’ח הממשלתיות בארה’ב, ובמרבית הבורסות בעולם נרשמו ירידות חדות במחירי המניות ותנודתיות גבוהה.

 

״עקב הגידול הניכר שחל בשנים האחרונות בחשיפות הציבור לאג’ח דרך קרנות הנאמנות – על רקע היקפי השקעה פסיבית הולכים וגדלים והשפעת המסחר הרובוטי בבורסה, גורמים שפוגעים בנזילות כשאי-הוודאות עולה – אנו מצביעים על עלייה בהסתברות לאי-סדירות כתוצאה מזעזוע במחירי הנכסים הפיננסיים’, אומרים אנשי בבנק ישראל.

.

 

דו’ח היציבות הפיננסית שבנק ישראל מפרסם הפעם מבליט חששות מעוררי דאגה בשניים מארבעת מקורות הסיכונים העיקריים שבנק ישראל מצביע עליהם: בשווקים הפיננסים חלה עלייה בהסתברות של תרחיש של קריסה במחירי האג’ח ובסביבה הגלובלית חלה עלייה בתרחיש של משבר שתהיה לו השפעה על המשק הישראלי. תימחור האג’ח התאגידיות נותר ברמה גבוהה, והציבור מחזיק שיעור גבוה שלהן דרך קרנות הנאמנות; סיכון הנזילות במשק עלה; לאחר תקופה ממושכת של ריביות נמוכות במיוחד החלה להצטמצם המדיניות המוניטרית המרחיבה’.

.

עוד נקבע כי ‘השילוב בין היקפי החוב העצומים בעולם ובין תהליך הצמצום של המדיניות המוניטרית המרחיבה’ הביא לעלייה בסיכון להתממשות התרחיש. בין היתר מציינים בבנק כי חלה עלייה בסיכון שחברות רבות בעולם יפשטו רגל על רקע המשך תהליך הצמצום של המדיניות המוניטרית המרחיבה.

.

לעומת זאת הסיכון מופחת בתחום הנדל״ן כי ‘מחירי הדירות ב-12 החודשים האחרונים המשיכו לרדת קלות; התפתחות המחירים בשוק אינה מתאפיינת בנפיצות; ההשקעות בענף הדיור ירדו, ובפרט ניכרת ירידה משמעותית בהתחלות הבנייה’.

.

התחום הנוסף הוא של חובות משקי הבית שלא לדיור נרשמה יציבות ואף ‘חלה ירידה קלה בקצב נטילת האשראי, במיוחד האשראי שאינו לדיור, אך המוסדות החוץ-בנקאיים הגדילו את חלקם בפעילות האשראי’.

.

אבל הסכנה קיימת והמצב עלול להחריף בוודאי בכיוון שנתניהו מוביל אליו: חלוקת מיליארדים לגורמים אינטרסנטיים במטרה לשמור על כסאו בכל מחר. בדוח נאמר: ״השינויים בסביבה המשפטית שספקי האשראי פועלים בה, והעובדה שספקי האשראי החוץ-בנקאיים ממשיכים להגדיל את חלקם בסך האשראי למשקי הבית, עלולים להגדיל את סיכוני האשראי מצד משקי הבית כאשר תחול הרעה חמורה בתנאים הפיננסיים – למשל עקב צמצום המדיניות המוניטרית המרחיבה״.

,

רמי יצהר Rami Yitzhar 

עניין מרכזי