זיהום האוויר במפרץ חיפה אינו כה חמור כפי שפורסם

 

בעקבות פניות תקשורת, רצ”ב תגובה ראשונית של המשרד להגנת הסביבה לפרסום של “מרכז מחקר סביבתי חיפה” מהיום:

 

מבדיקה ראשונית של הדוח עולה כי הניתוח בו אינו נכון. הנתונים אינם מדויקים בלשון המעטה והם משופעים במידע שאינו נאמן למציאות. כל מטרת פרסומם היא לייצר היסטריה ציבורית שאינה במקומה, וראוי היה לגלות אחריות ומקצועיות כאשר מפרסמים דוחות פסאודו-מדעיים העוסקים בנושאים קריטיים לבריאות הציבור. הדוח הוא חובבני במקרה הטוב והוא מבצע מניפולציה בעיבוד המספרים והנתונים כדי לזכות בכותרות. ההאשמות בדוח אינן חדשות, נשמעו לא פעם לאורך השנים, והן גובלות בהוצאת לשון הרע כלפי המשרד ועובדיו.

 

המשרד להגנת הסביבה מדגיש כי בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי באיכות האוויר במפרץ חיפה, ומגמות ההפחתה במפרץ חיפה ברוב הפרמטרים ובמרבית המקורות הן ברורות. היכן שיש חריגות – כמו במקרה של מזהם מסוג בנזן בקרבת מתחם בז”ן בלבד – המשרד מבצע פעולות אכיפה נמרצות. המשרד מתמקד בהפחתת זיהום האוויר בחיפה והארץ כולה, וימשיך לעשות כן.

 

הנתונים הרשמיים והבדוקים שאותם מפרסם המשרד להגנת הסביבה הם כי במפרץ חיפה התרחשה הירידה בין השנים 2009-2017 ירידה דרמטית במזהמים הבאים: SO2 – 85%; NOx – 58%; VOC – 77%; PM10- 62%; PM2.5 – 73%. אלו נתונים מבוקרים שנעשים על-פי שיטות מבוקרות ובדוקות בעולם. הנתונים בדוח של “מרכז מחקר סביבתי” מהווים מניפולציה, וכל בר דעת יודע כמה בקלות ניתן להטעות את הציבור במשחקי מספרים.

 

איכות אוויר היא נושא שיש להיות מומחים כדי לדון בו, לא כל שכן להוציא נתונים המתיימרים להיות נאמנים למציאות. ועל כן, ככל שנעמיק בדוח, ברור כי נמצא עוד ועוד כשלים.

 

פירוט:

 

הדוח סובל ממספר כשלים מהותיים, כמו למשל: בלבול קריטי של מושגים המכריעים מה מותר ומה אסור לפי חוק; דרישות לפעילויות שאינן קיימות באף מקום בעולם; השוואה בין פעילויות בחיפה ובמקומות אחרים בעולם (כמו יוסטון) ללא שימוש באמות מידה מוחלטות שמאפשרות השוואה; כותבי הדוח אינם מבדילים בין ערכי הסביבה שעלייה מהם נחשבת לחריגה על פי החוק, לבין ערכי היעד שעל פי החוק בישראל עלייה מעבר אליהם לא נחשבת חריגה. לצורך ההמחשה, לו היינו משווים את הריכוזים בכל מדינת ישראל לערכי היעד היינו מקבלים תוצאות דומות ואפילו גבוהות יותר באזורים שבהם יש זיהום תחבורתי או אבק – וכך הם מגיעים למספר חסר כל בסיס מקצועי של “700 חריגות בשכונות”; מכשירי ניטור שלטענת כותבי הדוח אינם קיימים בארובות המפעלים – קיימים בפועל, מתפקידים ומשדרים לציבור, ועוד.

 

המשרד להגנת הסביבה ממשיך ביישום התכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר בחיפה, שאומצה בהחלטת ממשלה. המשרד מפקח ואוכף באופן רציף על כלל מפעלי מפרץ חיפה, ובפרט קבוצת בז”ן, מיישם תוכניות הדוקות להפחתת פליטות ומשקיע משאבים רבים כולל תקציב וכוח אדם במטרה לשפר את איכות האוויר לתושבי מפרץ חיפה.

 

יצוין, כי מערך הניטור הסביבתי של המשרד עומד בתקנים ובדרישות בינלאומיות והוא אחד ממערכי הניטור הראשונים בעולם שעברו הסמכה לתקן 17025 – בין המערכים הבודדים בעולם שיש לו בקרת איכות. כל הניסיונות להכפיש את מערך הניטור הסביבתי של המשרד לאורך השנים הוכחו כלא נכונות. המזהמים המנוטרים הם אותם מזהמים שמנוטרים במדינות אירופה ונעשה שימוש במכשור המתקדם ביותר העומד בדרישות התקינה. יחד עם זאת, המשרד בוחן כל העת אמצעים חדשים לרבות אמצעי חישה מרחוק.

 

מערך הניטור והדיגום במפרץ חיפה מספק תמונת מצב טובה ומהימנה על איכות האוויר בסביבה לאורך זמן ואזור מפרץ חיפה הוא המנוטר בעולם בכמות תחנות לנפש או תחנות לקמ”ר. במפרץ חיפה – אזור הכולל את חיפה והקריות, המועצה האזורית זבולון, רכסים, נשר, דליית אל-כרמל ועוספייה – גרים 566 אלף איש. אזור המפרץ משתרע על פני 165 קמ”ר ופועלות בו כיום 28 תחנות לניטור רציף של איכות אוויר, מתוכן 25 תחנות קבועות ושלוש תחנות ניידות. זאת, לצד מערך משלים הכולל שמונה נקודות דיגום.

 

באשר למחקרים: המשרד להגנת הסביבה פרסם קולות קוראים למחקרים בתחום “אפידמיולוגיה סביבתית  – איכות אוויר במפרץ חיפה” במטרה לבחון את הקשר בין איכות האוויר במפרץ לתחלואה. הדגש היה על מחקרים ברמת הפרט (חשיפה פרטנית למזהמים סביבתיים, בחינת הקשר בין זיהום סביבתי לתחלואה במפרץ חיפה עם מאפיינים ברמת הפרט) וזאת על מנת להתגבר על מגבלות המחקרים שנעשו עד כה רובם בשיטה האקולוגית. המחקרים הללו מבוצעים כיום, ויספקו תשובות מדעיות לשאלות מדעיות, המבוססים על מתודולוגיות מקובלות.

 

הרחבה:

 

רצ”ב דוגמאות למספר נקודות שעולות בדוח, שמטעות וחוטאות לאמת:

 

  1. בדוח מפורסמות תרכובות אורגניות שאכן נמדדות – אך ריכוזיהן הם מתחת לערכי ייחוס ולכן אינן מהוות סיכון לאוכלוסייה.
  2. מכשירי ניטור שלטענת כותבי הדוח אינם קיימים בארובות המפעלים, קיימים בפועל, מתפקידים ומשדרים לציבור.
  3. כותבי הדוח דורשים להציב גלאי ניטור שאינם קיימים במציאות.
  4. כותבי הדוח דורשים לתת ערכי סביבה לתרכובות שאין להם בשום מקום בעולם ערך סביבתי.
  5. נתונים רבים מופרזים בהשוואה לנתוני האמת. לדוגמה: סטטוס תקלות במפעלים, שעות חריגה בלפידים ועוד.
  6. כותבי הדוח אינם מבדילים בין ערכי הסביבה שעלייה מהם נחשבת לחריגה, לבין ערכי היעד שעל פי החוק בישראל עלייה מעבר אליהם לא נחשבת חריגה. וכך הם מגיעים למספר מופרך של “700 חריגות בשכונות”.

ראוי לציין שעליות מערכי היעד מתרחשות בכל הארץ הן לגבי חלקיקים והן לגבי אוזון, בעוד שמספר החריגות האמיתי הוא חריגות בודדות מערכי הסביבה. החריגות היחידות שמייחדות את חיפה בהשוואה למקומות אחרים הן החריגות של בנזן, מולן המשרד פועל במרץ.

  1. השוואה בין מספר תחנות ניטור ביוסטון לבין מספרן בחיפה גם היא מופרכת, כי אינה לוקחת בחשבון את כמות בתי הזיקוק, את מספר התושבים ואת שטח הרשות. שימוש באמות מידה מוחלטות הופך את התמונה וחיפה מצטיינת בצפיפות תחנות ניטור גבוהה יותר.
  2. בעיון בתוצאות שמתקבלות ביוסטון “שכחו” עורכי הדוח לכתוב שביוסטון הערך הקצר טווח של בנזן הוא  180 PPB שהם 560 מיקרוגרם/מ3 ובישראל ערך קצר טווח הוא 3.9 מיקרוגרם/מ3 (!).

 

כאמור, ככל שנעמיק בדוח, ברור כי נמצא עוד ועוד כשלים.

 

מחקרים:

 

להלן פירוט פרסום קולות קוראים למחקרים בנושא והמחקרים הממומנים מהממשלה:

 

  1. קול קורא למחקרים 2016/1 בנושא ״אפידמיולוגיה סביבתית – איכות אוויר במפרץ חיפה” על פי החלטת הממשלה בספטמבר 2015 : תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה (החלטה מספר 529). להלן רשימת המחקרים שאושרו ונמצאים בעבודה:

 

נושא המחקררשות המחקרחוקר ראשי
ניטור ביולוגי של מתכות כבדות ומזהמים אורגניים בנשים הרות וילודים והקשר לתוצאי ההיריון והלידה: השוואת עוקבה במפרץ חיפה לעוקבה במרכז הארץ.מרכז רפואי אסף הרופא.מתתיהו ברקוביץ’
חשיפות סביבתיות וגדילת עוברים: מחקר עוקבת הריון בחיפה.הסתדרות מדיצינית הדסהחגי לוין
הקשר בין חשיפה בקרב מתבגרים לזיהום סביבתי במפרץ חיפה לבין מצב הבריאות בגיל 17, סמני סיכון של  DNA ו-RNA בגיל 18-22, והארעות סרטן בבוגרים.הסתדרות מדיצינית הדסהרונית זינרייך, רענן רז
הערכה כלכלית של זיהום האוויר במיפרץ חיפה.מכללת תל חיניר בקר

 

  1. קול קורא 2017/2 בנושא ״אפידמיולוגיה סביבתית – איכות אוויר במפרץ חיפה” –  לא אושרו מחקרים.
  2. קול קורא 2018/1 בנושא ״אפידמיולוגיה סביבתית – איכות אוויר במפרץ חיפה” – להלן רשימת המחקרים שאושרו ועכשיו מתחילים לעבוד:
נושא המחקררשות המחקרחוקרים ראשיים
חשיפה לזיהום אוויר במהלך ההיריון ושנות הילדות, מטבולום של דם טבורי ותוצאים נשימתיים: השוואה בין מפרץ חיפה וקבוצת ביקורת (עוקבת הלידה רמב”ם – אסף הרופא)קרן מחקרים אסף הרופאמתי ברקוביץ, עידו שולט, רחל גולן, עמליה לוי
הקשר בין חשיפה כרונית לזיהום אויר ואי ספיקה לבבית ותסמונת כלילית חדה – מחקר לאומי מבוסס אוכלוסייהאונ’ בן גוריוןרחל גולן
ניטור ביולוגי אנושי במפרץ חיפה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ישראל: סיקור ארצי בקרב תומכי דםאונ’ בן גוריוןלנה נובק

 

  1. בנוסף אושר ב- 2018 המשך מחקר ניטור ביולוגי (מודול 5 למחקרי פורטנוב) : “הקשר בין עומס החומר החלקיקי (particulate matter PM) בריאות וסכונים בריאותיים במפרץ חיפה וגוש דן, ליזי פיירמן, תאגיד הבריאות ליד המרכז הרפואי תל אביב”.