זו אפריקה האמיתית – לא לפי הפייק ניוז של נתניהו

סיכום שבועי מעניין של חדשות מאפריקה בהיבט ישראלי נשלח אלינו מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.

סיכום שבועי של חדשות מהיבשת ממרכז אפריקה ע״ש תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון

לוגו אפריקה

עורכת: נעה גלוסקינוס

  • פוליטיקה

    ניגריה: הבחירות בחסות הסנדק

    בניגריה, יחסי פטרון וקליינט הם מבנה תרבותי נפוץ לקשרי מרות. בפוליטיקה פטרונים עשירים הנקראים “הסנדקים”, הם אלו שמנהלים את מערכת הבחירות מאחורי הקלעים. ה”סנדק” ינקוט בכל הפעולות האפשריות על מנת שהמועמד שלו יבחר בבחירות, כולל שימוש בכוחות הביטחון ושוחד בסכומי עתק.

     

    במחוז הדרומי, אקווה איבום (Akwa Ibom),שהוא המחוז בעל תפוקת הנפט הגדולה במדינה, רבים מאמנים שגודסוויל אקפאביו (Godswill Akpabio) הוא הסנדק מאחורי מערכת הבחירות של מוחמדו בוהארי. גודסוויל הוא חבר סנאט, ומושל לשעבר של המחוז ומחזיק בכוח פוליטי רב. למרות עדויות על כך שמינה מועמדים לתפקידים ציבוריים בניגוד לחוק, הוא מכחיש את ההאשמות ונשאר בעמדת כוח.

     

    בקצה השני של ניגריה, במחוז הצפוני, קאנו, מתרחש אותו דפוס. רביו קאונקוואסו (Rabiu Kwankwaso), המושל לשעבר של המחוז, הוא הסנדק הפוליטי של האזור. למרות שהוא לא בתפקיד, יש לו מועדון מעריצים פוליטי, ותומכיו מזוהים בלבושם המיוחד- כובעים אדומים וגלימות לבנות. כל מועמד שמקבל את ברכתו יזכה בוודאות במירב הקולות. ברבים מהקמפיינים התמונה של קאונקוואסו הייתי גדולה יותר מזו של המועמד עצמו.

     

    מועמד האופוזיציה, אומוילה סוורה, יודע שאין לו סיכוי לנצח את הפוליטיקאים הוותיקים, המוגנים על ידי הסנדקים שלהם. למרות זאת הוא מתמודד לבחירות בתקווה לחולל שינוי בצורת המנהיגות בניגריה בעתיד. בראיון שנערך עמו הוא שופך אור על סיפור חייו והמוטיבציה שלו להיכנס לפוליטיקה, ונותן תקווה שאפשר אחרת גם בארץ “הסנדקים”.

     

    (כתבה: BBC ,צילום: Flickr)

    לקרוא עוד >>

  • סיכסוכים

    הרפובליקה המרכז אפריקאית: הסכם נחתם לאחר 5 שנות סכסוך

    ממשלת הרפובליקה המרכז אפריקאית ו-14 קבוצות המורדים הפועלות במדינה, הגיעו להסכם השבוע (ש’) במסגרת שיחות השלום שהתקיימו בחרטום, בירת סודן.

     

    הסכסוך ברפובליקה המרכז אפריקאית נמשך משנת 2013, כאשר מורדים מוסלמים ניסו להשתלט על הבירה. מאז, קבוצות מורדים שונות נלחמות בממשלה ואחת בשנייה על שטחים עשירים במשאבי טבע, ועל רקע סכסוכים דתיים בין נוצרים למוסלמים. ניתן לראות מגמה של הסלמה בשנה האחרונה, וכעת כ-2.9 מיליון מאזרחי הרפובליקה זקוקים לסיוע הומניטרי בדחיפות.

     

    לפני תחילת השיחות, מועצת הפליטים בנורווגיה הזהירה שקטסטרופה תתרחש אם הצדדים לא יגיעו להבנות, מכיוון שאנשים נמצאים בנקודת שבירה. הסכם זה, הוא שביב של תקווה למדינה השסועה. החתימה הרשמית על המסמך תתקיים בעיר הבירה של הרפובליקה, בנגי, בעוד מספר ימים. פרטי ההסכם לא פורסמו עדיין וקשה לדעת מה יהיו השלכותיו בשטח והאם האלימות תיפסק.

     

    (כתבה: The NY Times, צילום:Flickr)

    לקרוא עוד >>

  • טכנולוגיה

    מרוקו: צועדת בקצב מהיר

    “רבאט היא רק 4 שעות טיסה מלאגוס, אבל עולם ומלואו מפריד ביניהן”, כך כותב כתב ה-Daily Maverick על ביקורו במרוקו. הוא מספר על תשתיות הכבישים והתחבורה המתקדמות, על הנמל הימי המפואר בטנג’יר ועל תעשיית הרכב המפותחת. הכלכלה של מרוקו צומחת בכחמישה אחוזים כל שנה, במשך 15 השנים האחרונות. הצמיחה נשמרת בזכות המדיניות הכלכלית, היציבות והמיקום של הממלכה. כמו גם, ההשקעה שלה בתשתיות והסובסידיות למשקיעים זרים.

     

    תעשיית הרכב במרוקו היא השנייה בגודלה באפריקה, לאחר דרום אפריקה. המפעל הגדול של חברת רנו בעיר טנג’יר מעסיק כ-6,700 עובדים, אשר מייצרים 318,600 רכבים בשנה. המכוניות מיוצאות לאירופה דרך הנמל החדיש והמשוכלל “Tangier Med”.

     

    גם התשתיות במרוקו הן ברמה גבוה. Al Boraq , היא אחת הרכבות המשוכללות באפריקה, אשר נבנתה בזכות הלוואות של מיליונים מצרפת ומדינות המפרץ. הרכבת הפכה את 350 הקילומטרים המפרידים בין קזבלנקה לטנג’יר, לשעתיים של נסיעה חלקה.

     

    מרוקו גם מובילה בתחום האנרגיה המתחדשת. התוכנית השאפתנית שלה היא להגיע למצב בו 42% מצריכת החשמל תסופק מאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2020. יעד זה עומד להתממש בעקבות פתיחת השדה הסולארי הגדול בעולם במדבר הסהרה, שיכול לספק חשמל לעיר כפולה בגודלה ממרקש.

     

    (כתבה: Daily Maverick, צילום: Wikimedia)

    לקרוא עוד >>

  • חקלאות

    אתיופיה: ההולנדי שגנב את הטף

    טף הוא דגן הצומח באתיופיה, ומשמש לייצור של קמח ממנו מכינים מאפים שונים, ובראשם האינג’רה האתיופית המסורתית. הטף הוא לב המטבח האתיופי ומהווה חלק מהמורשת התרבותית החקלאית והקולינרית במדינה. הטף הוא גם בעל חשיבות כלכלית לאתיופיה, מאחר והיא משמת כספקית העיקרית של הדגן לשווקי העולם. הטף פופולרי באירופה בגלל הערך התזונתי הגבוה שלו והעבודה שהוא חסר גלוטן.

     

    לפני כעשור חברה הולנדית קנתה את הפטנט לייצור קמח מדגן הטף, ואת הזכויות הבלעדיות לשיווקו באירופה. החברה התפרקה מאז, וכעת הפטנט רשום על שמו של איש הולנדי המחזיק בזכות לשיווק טף באירופה על חשבונה של מדינה שלמה. אתיופיה נאבקת זה עשור בהסכם זה, וכעת היא נערכת לקרב משפטי. זאת במטרה להשיב לעצמה את הזכות לשלוט על משאבי הטבע שלה, ולקצור את הרווח הכלכלי המגיע לה.

     

    (כתבה:Africa News, צילום:Flickr)

    לקרוא עוד >>

  • סביבה

    אנרגיה סולארית: פתרון פשוט לבעיה מורכבת

    בחלק גדול ממדינות אפריקה לאנשים רבים אין גישה לחשמל. הממשלות מנסות לבנות פרויקטים גרנדיוזיים לאספקת חשמל, כמו טנזניה, המשקיעה מיליוני דולרים בבניית מפעל הידרואלקטרי חדש. הפרויקטים הגדולים הללו יוצרים נזק סביבתי כבד, הם יקרים מאוד לממשלה, והחשמל שהם מפיקים יקר מידי לאזרחים ודורש הקמת תשתיות הובלה.

     

    על כן, האפריקאים בוחרים בפתרון זול, פשוט וסביבתי יותר- תאורה סולארית. חברת M-KOPA הקנייתית החלה את המהפכה. מאז שנת 2012 היא מספקת למשפחות בעלות הכנסה נמוכה את האפשרות ליהנות מחשמל סולארי בתשלום של דולר אחד לחודש. התשלום נעשה בפעימות קטנות וניתן לעקוב אחריו, ולשלם את החשבון דרך כרטיס הסים של הפלאפון. ל- M-KOPA יש כ- 600,000 לקוחות ברחבי מזרח אפריקה, והושקעו בה 162 מיליון דולר משנת 2014.

     

    כעת חברות חדשות מצטרפות לשוק האנרגיה הסולארית הביתית. בכיר בתחום האנרגיה באו”ם קורא לחברות נוספות וגדולות יותר להשתלב בשוק זה, מאחר והחברות הקטנות לא מצליחות לענות על הביקוש, ולהגיע לאוכלוסיות חדשות.

     

    על פי ארגון GoGLA, כ-58% ממשקי הבית שהתחברו לחשמל סולארי יכלו לקיים יותר פעילות כלכלית. נראה שהיתרונות של האנרגיה הסולארית ניכרים מכל הבחינות; סביבתית, בריאותית וכלכלית.

     

    ( כתבה: OZY,צילום:PxHere)

    לקרוא עוד >>

  • כלכלה

    זמביה: מכרות של מינרלים ושל עוני

    תעשיית כריית הנחושת בזמביה מייצרת רווח רב מאוד, ובמקביל מייצרת עוני רב מאוד, דווקא לאלו שגרים הכי קרוב אליה. כך קובע דו”ח חדש של החוקר הדרום אפריקאי אדוארד לנג. מחקרו בדק את המצב בעיר סולווזי (Solwezi) השוכנת לצד מכרה נחושת גדול בדרום זמביה. הממצאים הראו שהעושר מהמכרה לא מגיע לקהילה, ויתרה מזו, חברת הכרייה יצרה כאוס, עקירה של אנשים מביתם וזיהום. חברת הכרייה שנבדקה במחקר היא בבעלות קנדית לא נמסרה תגובה מהחברה בנוגע להאשמות שהמחקר מטיח בה.

     

    זמביה היא מדינה עשירה מאוד מתחת לאדמה. הייצוא של זהב ונחושת מהמדינה הוערך בכ-700 מיליון דולר  בשנת 2018. אך מעל האדמה, זמביה היא מדינה ענייה ביותר. המשכורת השנתית הממוצעת לאדם היא כ-1500 דולר, מספר מגוחך בהשוואה לכמות המשאבים הנמצאים בה.

     

    השבוע התקיים בקייפטאון כנס הכרייה האפריקאי  בו מתכנסות הממשלות והחברות הגדולות לדון בפיתוח הכרייה באפריקה. כמובן, שהמחקר החדש לא הוזכר בכנס . אך הצדק נעשה בכנס הכרייה האלטרנטיבי שהתקיים במקביל לכנס הרשמי, שבו הציג אדוארד לנג את מחקרו. הכנס אורגן על ידי קהילות אשר נפגעות מתעשיית הכרייה, וכן על ידי ארגוני זכויות אדם, כדי למחות על המצב הקיים בתעשיית הכרייה.

     

    (כתבה: VOA, צילום: Wikimedia)

    לקרוא עוד >>

  • ספורט

    גאנה: אלופת האגרוף של אפריקה

    מגאנה יצאו שישה אלופי עולם באגרוף, חמישה מתוכם הגיעו משכונת ג’יימס טאון שבאקרה. השמועה בגאנה אומרת, שהשכונה הזו מייצרת אלופים הודות למאגר הגנטי של תושבי השכונה. למרות השמועות, כנראה שתרבות האגרוף המפותחת בשכונה היא הגורם העיקרי להצלחה בתחום.

     

    ג’יימס טאון היא אחת השכונות העניות באקרה, והעיסוק באגרוף משמש אלטרנטיבה לחיים ברחובות וכרטיס יציאה ממעגל העוני לאלו שמצליחים בענף בצורה מקצועית.

     

    תערוכה חדשה של הצלם הצרפתי אנטון גו’נקירי מתעדת את האימונים הקדחתניים של צעירי השכונה במכוני האגרוף. הצלם אומר שהמשותף לכל התמונות הוא התשוקה של האנשים לעסוק בספורט. האגרוף נתפס כעניין רציני בג’יימס טאון , וכנראה שהאלופים הבאים של גאנה יבואו מהשכונה הזו.

     

    (כתבה: Quartz)

    לקרוא עוד >>