תביעה: כבירי היה ״איש קש״ של מני ויצמן

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, על ידי איש העסקים דניאל קרול באמצעות עוה”ד יצחק יונגר ויואב זטורסקי נטען, כי קיים דפוס התנהגות עסקית מעורר תהיות מצד איש העסקים מני ויצמן שנוהג להעמיד בחזית עסקיו אנשים אחרים בעוד הוא עצמו מתחמק מחובות. ויצמן מוצג כטייקון נדל״ן ותיירות השווה מאות מיליוני יורו. הטענה היא שהבעלים הקודם של הפועל תל אביב בכדורגל כבירי לא היה אלא איש קש של ויצמן.

 

 

בתביעה נטען, כי “עניינה של תביעה זו בהתחמקות מתשלום חוב ברור ומוחלט של מני ויצמן, ‘טייקון’ בעל נכסים בשווי מאות מיליוני יורו הפועל באירופה ובישראל – תמיד באמצעות אחרים, לעיתים אלו שני בניו, לירן ויצמן באירופה וניר ויצמן בישראל, ולעיתים אלו אנשים אחרים ובהם אמיר כבירי, בכל הקשור לקבוצת הפועל תל-אביב”.

.

“התנהלותו המתחמקת של ויצמן היא דפוס פעולה חוזר שלו. מצד אחד, ויצמן מציג עצמו כאמור כאיש עסקים מכובד ובעל מוניטין, שבבעלותו ו/או בניהולו נכסים רבים. בפועל, נוהג ויצמן ‘להסתתר’ מאחורי הקלעים ולהעמיד בחזית אנשים מטעמו, שאליהם הוא מפנה כאשר באים אליו בטרוניות, וזאת מתוך מטרה כי לא ידבק בו כל רבב (על אף שהוא עומד בפועל מאחורי הפעילות ואחראי לה מאחורי הקלעים)”.

 

לטענת התובע קרול, איש העסקים מני ויצמן, שולט, במישרין או בעקיפין ביחד עם בניו, על קבוצה של בתי מלון ומסעדות באירופה, שורה של בתי מלון בישראל, וכן נדל”ן בשווי מאות מיליוני יורו.

.

“במסגרת דפוס התנהגות זה, פועל ויצמן באופן אישי כדי למשוך משקיעים, תוך השקעת ‘מאמצי שיווק’ בעניינם, תוך שהוא מציג עצמו כמי שעומד ‘בחזית’. אלא שלאחר ביצוע ההשקעה, וככל שהעניינים מסתבכים, מפנה ויצמן את המשקיעים לגורמים אחרים, שאותם הוא מעמיד ‘בחזית’, תוך התנערות מהבטחותיו”.

 

 

התביעה היא סביב המכרז של עיריית בת ים להקמת מרכז עסקי, מלון ואצטדיון בעיר. בספטמבר 2015, כך על פי התביעה, פנו ויצמן וכבירי לקרול כדי שישקיע בחברה שתתמודד במכרז. ואכן, קרול הסכים להשקיע ולרכוש מניות של סופרמטיסט גרופ, החברה שהוקמה לצורך המכרז לבניית האצטדיון. במסגרת ההסכם, רכש קרול 12.5% ממניות סופרמטיסט בעלות של 2.5 מיליון יורו.

.

קרול טוען כי ויצמן “שב והילל לאורך כל הדרך את העסקה ואת פוטנציאל הרווח האדיר הטמון בעסקה”, ועובדה זו בצירוף “האופציה והערבות, שאותן יזם ונתן ויצמן, רק הן שהניחו את דעתו של קרול והיוו מבחינתו ‘בטוחה’ להשבת הכספים. אלמלא ערבות אישית זו, לא היה מעביר כספים אלה”.

.

קרול מבקש לממש את האופציה ולקבל חזרה את מלוא השקעתו אך אינו מקבל אותה מן הנתבעים.

.

“כבירי אינו משיב את הכספים, לטענתו בשל מצבו הכלכלי משפקעה סבלנותו של התובע כי ויצמן יקיים את התחייבותו, הגיעה העת, להסיר את המסכה מעל פניו של ‘הטייקון’ ולחשוף כי המדובר בפועל, באדם הפועל כל העת באמצעות אחרים לרבות אנשי קש, כאשר מחד, הוא מנסה להציג עצמו כאיש עסקים מכובד, אולם בפועל הוא מתנהג כאחרון החייבים אשר אינו עומד בהתחייבויותיו”.

.

יצויין כי בדוח הפירוק של מועדון הכדורגל הפועל תל-אביב, מוצג מני ויצמן כ”איש הצללים” של הפועל ת”א, התורם בסתר, המושך בחוטים.

המפרקים ביקשו מבית המשפט, שיקבע כי נושאי המשרה במועדון ומי שהחזיקו את זכויות הניהול בה, אחראים באופן אישי לחובות העתק של המועדון, המגיעים ל-כ-78 מיליון שקל.

מני ויצמן ספג ביקורת קשה בדוח. המפרק בטענה כי “החברה מתנהלת תוך תרמית כלפי נושים, דבר אשר מביא לעילת חיוב אישית בכלל חובות החברה מול ויצמן – מי שבפועל היה בעלי הקבוצה ונהגו על-פי הוראותיו”. לאורך הדוח נטען כי מני ויצמן היה הבעלים בפועל של הפועל תל אביב על אף שהעדיף להישאר מאחורי הקלעים.

 

במועדון שררה אנדרלמוסיה של מצגי שווא ומעשי מרמה תאגידיים” ובוצעה “שרשרת חמורה של מעשי תרמית, הן כלפי החברה הן כלפי צדדי ג’, יצויין כי כבירי ומני ויצמן הכחישו את כל הטענות שעלו נגדם בדוח המפרקים.

 

מאז הפירוק הפועל תל אביב מוחזקת על ידי ארבעה שותפים שאינם קשורים לפרשה זו.

 

עניין מרכזי