עוד נתגעגע לביבי כשגדעון סער ישלוט בליכוד

כל הסקרים, הגלויים והפנימיים מצביעים על מגמה ברורה וחד משמעית: גדעון סער יהיה המנהיג הבא של מפלגת הליכוד. מתחריו המוצהרים, יולי אדלשטיין וישראל כץ מדדים הרחק הרחק מאחור ללא סיכוי של ממש לרשת את נתניהו אם וכאשר יגיע הרגע.

 

לכן, חשוב לדעת: סער הוא שמרן, ימני קיצוני עם אוריינטציה דתית פרו חומייניסטית סמויה. כשר פנים הוא זמם גלויות לסגור את תל אביב ולהפוך אותה לבני ברק בסופי שבוע ובחגים. הוא אנטי חילוני מובהק, שונא ערבים ומחרחר מלחמה מסוכן.

 

בסקרים גלויים הוא מקבל בקרב הליכוניקים ב-500% יותר קולות מיולי אדלשטיין. על ישראל כץ אין בכלל מה לדבר. הוא זניח לחלוטין עם בקושי 1% של תמיכה.

 

המשמעות האמיתית של הממצאים האלה היא חמורה: כל מי שרוצה לראות את נתניהו בקיסריה או במעשיהו עוד יתגעגע לביבי שכנראה היה המפאיניק האחרון והפרגמטיסט האמיתי שידע להלך בין הטיפות כל עוד הצרות האישיות שלו ושל סביבתו המטורללת לא הורידו אותו מדרך המלך שהוא עצמו סלל בעמל רב וממושך.

 

כל מי שיבוא אחרי נתניהו מהמחנה שלו הוא או חומייניסט חשוך בהשקפתו או פוטיניסט דיקטטורי במאווייו הסמויים. מבחינה זו התקווה היחידה יכולה להיות רק ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים שעבר לפוליטיקה הארצית וכנראה יתמודד על ראשות הליכוד. שרית חדד כבר שרה לו אמש ״אתה תותח״ אבל הדרך עוד ארוכה ומפותלת מבחינתו.

 

 

בקיצור: אל תצפו לבשורה של ממש מהליכוד שאחרי נתניהו. ואגב בסקרים האלה שהזכרנו עם סער בראש הליכוד מאבד מנדטים ומתייצב רק על 26. עם ביבי, בבחירות הבאות הליכוד נשאר על קצת יותר מ-30 מנדטים.

 

אגב, בסקרים הסמויים הללו, בני גנץ מזנק ומתחזק. תודעתית הוא כבר ראש הממשלה הבא לא חשוב כמה יצליח ביבי להשהות את חילופי השלטון.

 

רמי יצהר, עניין מרכזי