מרוב יאוש נתניהו סתם מחזיק את המנדט

נתניהו במצב קשה. הוא נאחז בקרנות המזבח אך אחיזתו במציאות נחלשת בהדרגה עד לקריסה הבלתי נמנעת. מרכז הליכוד הצביע ברגלים באי הופעת החברים לאישרור מועמדותו בבחירות הבאות אם יתקיימו בקרוב, אבל המחזה היה כה עלוב עד שביבי עצמו ביטל את הופעתו. למי ידבר? לכיסאות המיותמים? לקומץ המכורים שהגיע בכוח מטעמים אינטרסנטים אישיים?

 

ביבי גמור פוליטית. הוא מחזיק בכוח את המנדט ביתרת הימים שנותרו לו ללא סיבה של ממש. אין לו עם מי לנהל מו״מ אבל עבורו מסירת המנדט לבני גנץ היא מכה אישית כה צרפתית עד שהוא מעדיף את ההתבזות של משיכת זמן סתם ככה. מן הסתם שהוא מקווה שאולי בכל זאת משהו יקרה ברגע האחרון שישנה את המצב.

 

נתניהו אכל אותה גם בשימוע. הוא אמנם גנב למערכת כמעט שנה אבל בסוף תוך שלושה ארבעה ימים נגמר השימוע בלא כלום. פרקליטיו יכולים לקשקש בתקשורת על ראיות חדשות אבל האמת היא שאין כלום. הם לא חידשו דבר ולא סיפקו אף לא שמץ של סיבה שלא להגיש נגד מרשם כתב אישום חמור.

 

נשאר רק הספין והמלחמה הפסיכולוגית שמנדלבליט כבר אינו מתרגש ממנה במיוחד. בסוף הוא המחליט אם לחלץ את נתניהו מסעיף השוחד או לא. שם היה המפתח מאז ומתמיד ושם יישאר עד לרגע האחרון.

 

בליכוד הבינו שביבי גמור ובסוף השבוע הצטרף למאבק הירושה ניר ברקת. סיכוייו מול סער אינם ברורים אבל לעם ישראל עדיף ברקת על סער שכבר הודיע שהוא מצדד בחוק שיאסור נסיעה ביום כיפור. בקרוב גם שבתות וחגים.

 

בני גנץ נראה קווול, רגוע, שליו, מחכה בסבלנות. והסבלנות תשתלם לו.

 

רמי יצהר Rami Yitzhar

עניין מרכזי