כמה ילדים עוד צריכים למות על הקורקינטים?

מערכת החינוך ממקדת את הפעילות החינוכית סביב השבוע הלאומי לבטיחות בדרכים. מוסדות החינוך יקדישו שיעורים לנושא, כשמיקוד הפעילות השנה יהיה בנושאי "היסח הדעת", בטיחות רוכבי האופניים החשמליים ומשתמשי הקורקינטים החשמליים. תכנים הועלו לפורטל מוסדות חינוך, פורסמו 2 משדרי אקדמיה ברשת ופעילויות הועלו למרחב הפדגוגי.

.

20 ילדים, בגילאי 0-14, נהרגו בשנת 2019 בדרכים. 139 ילדים, בגלאים הללו, נפצעו קשה, ועוד 1,730 נפצעו קל.

.

נתונים אלה משקפים ירידה, בשיעור של כ-37% ביחס לשנת 2018, ומשרד החינוך ממשיך לעשות כל מאמץ כדי לצמצם את הנתונים לאפס, באמצעות חינוך להתנהגות בטוחה ואחראית בכבישים.

.

בנוסף, במשרד החינוך מפעילים רכזי זה"ב בית-ספריים: ביסודיים פועלים כ-1,700 רכזים, ובבתי הספר העל יסודיים פועלים כ-730 רכזים.

.

לחומרים נוספים וסרטון הסברה בנושא:

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=2701000516631387&id=111882355543229

ואני סבורה, שהשאלה החשובה היא, האם פעילות חינוכית מספיקה, בעוד שהפקחים ברשויות המקומיות והמשטרה, אינם רושמים מספיק דו"חות, המהווים גורם הרתעה.

.

בראשון לציון, טוען גורם בעירייה, כי הפיקוח העירוני רושם דו"חות לרוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים. אם כך קורה, כיצד יתכן שאנחנו רואים יותר מידי רוכבי אופניים וקורקינט ללא קסדות?

חינוך זה חשוב, אך ללא אכיפה, שום דבר לא ישתנה.

זהבה הבר,

עניין מרכזי