סקר בהזמנת ממשלת נתניהו חושף נתונים מדהימים על היקף הפגיעה במשבר

ממשלת נתניהו ערכה סקר באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתקווה להוכיח שהנזק מן המשבר האחרון זעום וזניח. התוצאות הדהימו את מזמיני הסקר ובעיקר את נתניהו.

 

אפשר שבשל כך יוזם נתניהו משבר מקומי ובינלאומי באמצעות סיפוח חלקים בגדה. מי כמו ביבי מומחה ביצירת משברים המסיטים את תשומת הלב מן הבעיה האמיתית לנושא שולי יזום.

 

ממצאי בדיקת הלמ״ס מצביעים על כך שלא פחות משליש מאזרחי ישראל נכנסו לחרדות מתמשכות כתוצאה מהקורונה, בעוד שרבים עוד יותר, כמחצית מאזרחי ישראל, נפגעו כלכלית מן המשבר ודאגתם רק גוברת והולכת.

 

הנתונים מתפרסמים עתה בצד נתונים חסויים של סקרי עומק שנערכים עבור גורמים פוליטיים. אלא מצביעים על שיעור מדהים – רוב מוחלט – של הנשאלים שאומרים כי אילו נערכו הבחירות עתה אין להם מושג בעבור מי היו מצביעים. שיעור התמיכה במתניהו מצוי בנסיגה גדולה ואילו גנץ מתרסק לחלוטין למספר מהדטים חד ספרתי. העבודה של עמיר פרץ – מחוקה.

 

הפרטים על סקרי העומק הפוליטיים, מובאים בידיעה נפרדת מאת רמי יצהר Rami Yitzhar כאן ב״עניין מרכזי״

 

 

האוכלסייה העידה שנפגעה כלכלית בתקופת המשבר. חמישית מבני ה-21 ומעלה (כ-1.1 מיליון איש שהם 20.2% מהאוכלוסייה) דיווחו שמצבם הנפשי "החמיר "או "החמיר מאוד" במהלך המשבר.  29.2% מבני 65 ומעלה העריכו באופן שלילי ("לא כל כך טוב" או "בכלל לא טוב") את מצבם הבריאותי – כמעט פי 5 מהאחוז בקרב האוכלוסייה הצעירה יותר (6.3%).

.

אשר למצבם הנפשי: 48.6% העריכו כי מצבם הנפשי כיום הוא טוב מאוד, 33.8% השיבו שמצבם טוב, 12.1% השיבו "לא כל כך טוב" ו-5.4% – העידו שמצבם "בכלל לא טוב". בקרב הערבים שיעור הדיכאון גבוה יותר מהשיעור בקרב יהודים (22.8% לעומת 14.7%, בהתאמה). כמו כן, 33.6% מהערבים חשים לחץ וחרדה; 20.7% חשים בדידות. מהסקר עולה שתחושות אלו מלוות נשים יותר מגברים בתקופת המשבר: 38.2% מהנשים ו-28.2% מהגברים דיווחו על לחץ וחרדה. בקרב בני 65 ומעלה – 31.5% (שהם כ-323.6 אלף איש ואישה) חשו לחץ וחרדה, 17.1% חשו דיכאון ו-21.9% חשו בדידות – שיעור נמוך מזה שנצפה בתקופת הסגר שבועיים קודם לכן (29.5%).

הנדגמים בסקר דיווחו על המצב הרגשי של ילדיהם (אם היו להם ילדים במשק הבית) בתקופת המשבר: 61.1% מוסרים כי לא חל שינוי במצבם הרגשי של ילדיהם, ו-25.7% מדווחים כי מצבם הרגשי של ילדיהם החמיר ('החמיר' או 'החמיר מאוד').

.

החששות והחרדות התחלקו כך:

 

שהייה ממושכת בבית עלולה להשפיע על היחסים בין בני הבית. 20.8% (כ-1.1 מיליון איש ואישה) מאלה שאינם גרים בגפם, העידו על מתחים בין בני משק הבית בעקבות המשבר. המשבר מעורר חששות מתרחישים שונים – בריאותיים וכלכליים. 53.0% מהאוכלוסייה העידו שהם חוששים מהידבקות בנגיף (19.3% "במידה רבה" ו-33.7% "במידה מסוימת") ו-30.9% חוששים מפגיעה במצב בריאותם מסיבות אחרות. החשש מהידבקות בנגיף בקרב בני 65 ומעלה (54.4%) דומה לזה שבקרב האוכלוסייה הצעירה יותר (52.6%). החשש מפגיעה בבריאות מסיבות אחרות בקרב בני 65 ומעלה נמוך מהחשש שלהם מהידבקות בנגיף, אך הוא גבוה ביחס לאוכלוסייה הצעירה יותר (36.5% לעומת 29.5%, בהתאמה).

כמחצית מהאוכלוסייה (46.5%) חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם (52.2% מהערבים; 28.7% מבני 65 ומעלה), 14.1% חוששים לאבד את מקום מגוריהם.

.

במהלך השבוע האחרון. הסיבה השכיחה לצמצום במזון היא כספית: 66.9% ציינו שלא היה להם מספיק כסף לקנות אוכל (82.8% מהערבים ו-60.8% מהיהודים; 68.5% מהנשים ו-65.2% מהגברים). 17.4% מהנשאלים דיווחו שהם נעזרים במישהו שמסייע להם בהבאת מזון, תרופות ועוד. המסייעים הם בעיקר בני משפחה (ב-69.4% מהמקרים), 20.6% נעזרים ברשויות הרווחה או ברשות המקומית, 22.9% נעזרים בגורמים אחרים, כולל שכנים או ארגון התנדבותי.

.

44.6% (כ-2.5 מיליון איש) מהנשאלים מדווחים כי המצב הכלכלי שלהם ושל בני משפחתם החמיר בעקבות המשבר. בקרב בני 65 ומעלה, שיעור המדווחים על החמרה במצב הכלכלי נמוך יותר ועומד על 20.6%, לעומת 50.4% מהאוכלוסייה הצעירה יותר. הישראלים כך נראה מצליחים לשמור על אופטימיות: 26.7% מהאוכלוסייה צופים שמצבם הכלכלי ישתפר ב-12 החודשים הבאים (לעומת 20.6% בסקר הקודם). 54.9% סבורים שמצבם הכלכלי לא ישתנה ו-18.3% צופים שהוא יחמיר – ירידה לעומת השיעור שהתקבל שבועיים קודם לכן (27.3%). שיעור האופטימיים בקרב הערבים גבוה יותר מהשיעור בקרב היהודים (36.9% ו-24.9% בהתאמה).

.

 

מרבית האוכלוסייה אמרו שהם מקפידים במידה רבה על ההנחיות: 79.7% העידו שהם מקפידים "במידה רבה" על ריחוק פיזי-חברתי, 86.9% על חבישת מסכה ו-90.3% דיווחו שהם שומרים במידה רבה על היגיינה (שטיפת ידיים ושימוש בחומר חיטוי).
אמון בממשלה וברשות המקומית

ממצאי הסקר מראים ש-39.0% מהאוכלוסייה נותנים "אמון רב בממשלה" בהתמודדותה עם משבר הקורונה (ערבים – 46.5%, יותר מיהודים עם 37.4%). 29.9% מהישראלים אמרו שהם נותנים אמון "במידה מסוימת" ו-31.1% כלל לא נותנים אמון בממשלה. לעומת זאת, הישראלים מאמינים יותר לרשויות המקומיות: 42.6% אמרו שהם נותנים אמון במידה רבה ברשות המקומית (42.1% מהיהודים ו-44.9% מהערבים). 34.3% נוספים אמרו שהם נותנים אמון"'במידה מסוימת".