הופעות תרבות ותערוכות מתחדשות גם באולמות סגורים

הוגש מתווה לפתיחת עולם התרבות החל מהאחד בספטמבר, בעוד שלושה שבועות – ומתווה זה ממתין לאישורו. כך הכריז היום (שלישי) פרופ' איתמר גרוטו בוועדת הקורונה בכנסת.

יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד) הדגישה כי "אני עוקבת אחרי נתוני משרד הבריאות באופן שיטתי כל יום. בכל יום נרשמת דעיכה, קצב הכפלה שהולך ומתרחק, מקדם תחלואה הולך ויורד. לכן אנחנו לא צריכים לשאול את עצמנו אז למה עולם התרבות לא נפתח אלא לדרוש שהוא ייפתח. לא ברור למה מקום כל כך מסודר, שאפשר לשלוט בו לא יפעל. אני רוצה לחזור ולחדד, זה לא רק האומנים, יש פה את עובדי הבמה, אבטחה, מסעדה ועובדי ניקיון- כולם יושבים בבית! ואף אחד לא יודע להגיד למה, כי אין שום סיבה אמיתית למה דווקא הענף הזה עדיין לא נפתח. ולכן היום אנחנו מבקשים לשמוע לא אם פותחים את הענף אלא מתי פותחים אותו ובאיזה מתווה, מציאותי, ראוי ומתאים הוא ייפתח". היא הדגישה כי "לקבינט הקורונה הוגש מתווה שגובש ע"י משרדי התרבות והבריאות ועתה רק נותר שראש הממשלה יאשר אותו".

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, סייג ואמר כי "הירידה בתחלואה היא פועל יוצא של כמות הבדיקות –  אך המדד האמיתי הוא מספר החולים הקשים והמונשמים, וזאת כדי להימנע מקריסת מערכת הבריאות". לדבריו, המערכת עוברת  "לשיטה אחרת של ניהול האירוע: נפריד בין התקהלות בחלל סגור מול שטח פתוח, נפריד  מול סוג הפעילות, ונתחשב בגודל החלל הסגור (תפוסה או מרחק 2 מטר). מתווה זה יחל לפעול ב 1 בספטמבר ויכלול מופעי תרבו ולא יהיה הבדל מה סוג אירוע התרבות כהצגה, סרט או שירה בציבור".

לדברי יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם) "כעת 408 חולים קשים, אך למרות בקשתינו טרם קיבלנו מה ההגדרה ל"קשה", יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) האשימה כי "התחושה היא שכל הזמן עושים עלינו מניפולציה עם הנתונים", הילה שי וזאן (כחול לבן) הדגישה את חשיבותו של מתווה פתיחה מציאותי, תוך התחשבות בתרחישים אפשריים ואילו אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם) הלינה על סגירת מופעי תרבות בגלל גל ההדבקות באולמות האירועים, והדגישה כי מדובר בהתנהלות חברתית שונה.

לדברי ישראל קטורזה "אין שום הבדל בין מספר האנשים היושבים במטוס, שעכשיו הותרו חלק מהטיסות, לאנשים היושבים באולם תרבות" ורבקה מיכאלי ציינה כי צרכני התרבות חשובים לא פחות מיוצריה. גיא תלם, מנכ"ל תיאטרון חולון, טען כי התיאטראות אחראיים להיקפי התרבות הגדולים ביותר בארץ, משתתפים בו כ-10 מיליון איש בשנה, מספקים עבודה לעובדים רבים, ולדבריו "מקומות אלו לא יוכלו להשתקם ולהמשיך לפעול – ללא סיוע מהמדינה". נעם סמל, מנכ"ל "הבימה", איים בפניה לבג"ץ, רות דיין-מדר מהמרכז לשלטון המקומי, הדגישה כי הרשויות ערוכות ויכולות לקיים מופעי תרבות לפי כל תנאי שייקבע, ואילו דני וייס יו"ר פורום מוסדות התרבות  האשים כי "עולם התרבות הפך ל'ילד הכאפות' של הקורונה".  

.

ובמקביל,

*דוברות הכנסת (ועדת הקורונה): משרד הבריאות מגבש מתווה לפתיחת תערוכות מקצועיות*

*לא רק מופעי תרבות: פרופ' איתמר גרוטו הודיע בוועדת הקורונה כי גם תערוכות מקצועיות יוכלו להיפתח לפי אותו מתווה. יו"ר הוועדה יפעת שאש ביטון: בשלושה השבועות הקרובים על משרד הבריאות למסור לוועדה את מתווה הפתיחה לתערוכות*

בוועדת הקורונה בכנסת התבשרו היום (שלישי), שגם לפתיחת ענף התערוכות המקצועיות מתגבש בימי אלו מתווה. כך הודיע בוועדה המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו. יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד) הדגישה כי בשלושה השבועות הקרובים על משרד הבריאות למסור לוועדה, את מתווה הפתיחה לתערוכות, ברור, מוסדר ומפורט – ותאריך יעד לפתיחה כבר בחודש הקרוב.
יוזם הדיון, מיקי לוי (יש עתיד–תל"ם) הדגיש כי ענף התערוכות המקצועיות, כולל כ-12 אלף עובדים, המכניסים כ-20 מיליארד ₪ לתוצר הלאומי הגולמי. "ענף זה מיועד לאנשי מקצוע וקניינים, ואין מדובר בתערוכות בה הציבור הרחב קונה מוצרים. למשל, תערוכת מזון ישראלי המיועדת לחודש הקרוב, מיועדת לקניינים בכל העולם, ביניהן קהילות יהודיות בעולם. בענף נקבע תו סגול, ניתן להגביל את מספר הנכנסים להאנגר, שגודלו כשלושה מטוסים, המרחקים בין אולמות התצוגה גדולים במיוחד, וניתן למדוד חום ולפקח על מרחק ועטיית מסכה. ניתן להניע את הכלכלה, וכיון שהכל מוכן לפי התו הסגול המחמיר ביותר, ניתן לפתוח את הענף כבר בעוד כחודש, ביום שלישי כ"ו באלול, 15 בספטמבר.
לפי ישראלה שטיר-איינשטיין, מבעלי חברת "קבוצת שטיר", המארגנת כנסים בינלאומיים ותערוכות מקצועיות, התערוכות מתקיימים באולמות גדולים במיוחד 10,000-5,000 מ"ר, היצרנים מציגים את המוצרים שלהם ומגיעים אליהם רק קניינים גדולים, והיא הזהירה כי אם לא ייפתח הענף בעוד כחודש, הרי שעד סוף השנה הלועזית – כבר לא יתקיימו תערוכות שכאלו. "כל תערוכה שכזאת מניעה את המשק, מלבד כל האנשים המועסקים בה ישירות".
לדברי חיים עוז, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר, הציבור למד כיצד להמשיך בשגרה ובעסקים – תוך הימנעות מהתקהלות, ואילו תמיר דיין, מנכ"ל אקספו תל אביב, הדגיש כי "אני תאגיד ציבורי והאינטרס שלי הוא ציבורי וכלכלי. תערוכות מדרבנות ומניעות את התעשייה הישראלית. ניתן לדרוש רישום מראש, מגיעים רק מבוגרים שלא מתקרבים איש לרעהו, וצריך להחיל את אותם כללי היגיון שהופעלו בקניונים ובמוזיאונים – גם על תערוכות מקצועיות".

יגאל אמיתי
דוברות הכנסת

 

 

 

רשויות מקומיות מטילות על מלכ"רים לשלם שכיורת על מבנים– על חשבון תקציבי העסקה לבוגרים עם מוגבלות*

*חברי הכנסת דורשים: לחייב את הרשויות להקצות מבנה או לשאת בעלות השכירות; ח"כ פלוסקוב: לא יתכן שתהיה אפליה, מרכזי התעסוקה נותנים למועסקים סיבה לקום בבוקר*

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות קיימה דיון בנושא פגיעה במסגרות התעסוקה של בוגרים עם מוגבלות. לדברי היוזמים, רשויות רבות מעבירות את התקציבים והטיפול בתחום של תעסוקת בוגרים מוגבלות למלכ"רים. עם זאת, בעוד שחלק מהרשויות מקצות מבנה לצורך מתן השירות או משתתפות בעלויות השכירות, אחרות דורשות מהמלכ"ר לשאת בעלויות המבנה על חשבון התקציב המיועד למתן השירות.

*שמחה נייהוז מעמותת עלי שיח* הסביר: "הניסוח בתע"ס לוקה בחסר. כתוב שחייבים להביא מבנה אבל לא כתוב לא כתוב על מי מוטלת האחריות לכך, ולכן כל רשות עושה דין לעצמה. העיריות מותחות את החבל משני צידיו- הן לא רוצות לתת מבנה אבל גם לא קרקע למלכ"ר שיבנה בעצמו, כי אז זה נותן לזוכה במרכז בלעדיות על התחום למשך 50 שנה. צריך למצוא דרך שהמפעלים יקבלו את מלוא הסכום לצורך הפעלת השירות ולא יבזבזו את הכסף על דברים אחרים".

*ח"כ מיכאל מלכיאלי*, מיוזמי הדיון אמר: "לאנשים האלה אין לובי חזק שיבוא וישב מתחת לבית של ראש העיר, וכך יוצא שכמעט כל התקציב שמיועד לממן את פעילות הקודש הזאת הולך על שכירות של מקום. צריך לחייב את הרשויות להקצות שטחים כתנאי לקבלת התקציבים ואני מקדם בימים אלה הצעת חוק שתעשה זאת".

*ח"כ סעיד אלחרומי*, גם הוא מיוזמי הדיון אמר: "כשהמדינה מקצה תקציבים להעסקתם של אנשים אלה זה לא אמור להגיע לשכירויות, ארנונה ודברים שהם מסביב לעיקר. אם ראשי הרשויות והשלטון המקומי יתנו יד אפשר להקצות לכך קרקעות, אבל צריכה להיות דחיפה גם של משרד הרווחה".

יוזם נוסף של הדיון, ח"כ יוראי להב הרצנו, אמר: "דמותה של מדינה נקבעת ביחס לאנשים החלשים ביותר בה, בהם אנשים עם צרכים מיוחדים. נוצר כאן אבסורד של אי שוויון באיכות השירות בין רשויות שונות, זה צריך להיות מוסדר בצורה אחידה מלמעלה".

*מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ טלי פלוסקוב*: "לא יכול להיות שאדם עם מוגבלות שגר בעיר ברמה סוציואקונומית נמוכה יותר לא יזכה לאותו שירות שמקבל אדם שמתגורר ברשות אמידה יותר. אם האנשים האלה לא יועסקו הרשות תצטרך לתת להם הרבה יותר. מפעלי התעסוקה משאירים אותם חיוניים, נותנים להם סיבה לקום בבוקר וגם להתפרנס. לכן הוועדה תבקש לקבוע בתע"ס כי על הרשות המקומית מוטלת האחריות להעמיד מבנה מותאם או לממן את עלויות השכירות ושיפוץ המבנה. כמו כן אפשר גם לתת את התקצוב באופן דיפרנציאלי כמו שאנחנו עושים בחינוך ובכך לפתור את אי השוויון שיוצאת שיטת ה"מצ'ינג".

*ויויאן עזרן, מנהלת מנהל מוגבלויות במשרד הרווחה*: כיום ישנן 185 מסגרות תעסוקה לכל המוגבלויות, מתוכן 50 מבנים בשכירות, אבל מדובר בסוגיה רחבה יותר שנוגעת לכל הקצאת המבנים לטובת שירותי הרווחה ולכן הצעת חוק לא יכולה לעסוק רק בנושא של בוגרים עם מוגבלויות. יש רשויות שאין להן שטחים ולא יכולות לתת מבנים וחסרים מאות מבנים לשירותי הרווחה. משרד הרווחה לא יכול לשאת בעלויות הבנייה כי זה עלול לבוא על חשבון השירותים עצמם. צריך לבדוק את האפשרויות כי ברור שחוסר השוויון בשירותים עלול לפגוע באנשים עם מוגבלויות שנמצאים אולי פחות גבוה בסדרי העדיפויות של הרשויות".

.

עניין מרכזי