דייב שאפל מסעיר את הזירה העולמית:
הקומיקאי החזק בעולם יוצא נגד הביקורת על הופעתו בסעודיה – ומטיח: “ישראל הרגה 240 עיתונאים”
דייב שאפל, אחד האמנים המשפיעים, החזקים והשנויים ביותר במחלוקת בעולם התרבות האמריקני, עורר בימים האחרונים סערה בינלאומית חריפה לאחר שהתייחס בפומבי לביקורת שספג בעקבות הופעתו בערב הסעודית – והשיב לה באמירה קשה במיוחד, שבמרכזה טענה שלפיה ישראל אחראית למותם של מאות עיתונאים במהלך המלחמה בעזה.
הדברים נאמרו על רקע מתקפה ציבורית נגד שאפל מצד פעילים פרו־פלסטינים, ארגוני זכויות אדם ואנשי תרבות, שמתחו ביקורת על עצם הופעתו במדינה הנתפסת במערב כמדכאת חופש ביטוי וזכויות אדם. תגובתו של שאפל לא ניסתה לרכך את הלהבות – אלא להפך: היא שפכה עליהן דלק.
“אתם כועסים עליי על סעודיה – אבל שותקים על עזה”
לפי דיווחים בתקשורת האמריקנית וברשתות החברתיות, שאפל התייחס לביקורת נגדו ואמר, בנוסח חריף ומכוון:
“כולם מדברים על זה שהופעתי בסעודיה. אבל משום מה, כשישראל הרגה מאות עיתונאים – בערך 240 – פתאום יש שתיקה. זה מעניין אותי”.
האמירה הזו – שנאמרה בהקשר פוליטי־תרבותי רחב, ולא כהצהרה מדינית רשמית – עוררה תגובות סוערות. בישראל היא נתפסה כהטחת האשמה חמורה, חד־צדדית ומנותקת מהקשרי הלחימה והטרור. בארה״ב ובעולם היא חיזקה עוד יותר את מעמדו של שאפל כמי שאינו חושש לגעת בעצבים החשופים ביותר של השיח הציבורי.
אז מי אתה בעצם, דייב שאפל?
עבור הקהל הישראלי – חשוב להבין:
דייב שאפל הוא לא “עוד סטנדאפיסט”.
מדובר בדמות תרבותית בעלת עוצמה יוצאת דופן:
- 🔹 אחד הקומיקאים המצליחים בהיסטוריה
- 🔹 חוזי ענק עם נטפליקס בהיקף של מאות מיליוני דולרים
- 🔹 זוכה פרסי אמי וגראמי
- 🔹 יוצר הסדרה האיקונית Chappelle’s Show
- 🔹 דמות שמעצבת שיח ציבורי בארה״ב לא פחות מפוליטיקאים
שאפל נחשב בעיני תומכיו לאמן חופשי אמיתי – כזה שאינו מתיישר לפי “תקינות פוליטית”, ואינו חושש לאבד קהל, חוזים או חברים. בעיני מבקריו – הוא פרובוקטור מחושב, שמנצל את מעמדו כדי לבעוט בכל הכיוונים בלי לשלם מחיר אמיתי.
סעודיה, כסף גדול – ומוסר מערבי מתכווץ
הביקורת על הופעתו בסעודיה לא צצה במקרה. בשנים האחרונות מנסה הממלכה לשנות את תדמיתה באמצעות השקעות עתק בתרבות, בידור וספורט: הופעות ענק, פסטיבלים, כוכבי־על – הכל כדי לרכך את התדמית של משטר סמכותני.
שאפל, שהסכים להופיע שם, הפך מיד למטרה. המבקרים טענו:
איך מי שמציג עצמו כקול מוסרי, ביקורתי ואמיץ – מופיע בפני משטר שמדכא עיתונאים, נשים ומתנגדים פוליטיים?
התשובה של שאפל לא הייתה התנצלות – אלא מתקפת נגד.
ישראל בלב הוויכוח – בלי הקשר, בלי מורכבות
בישראל, הדברים נתפסו כבעייתיים במיוחד:
שאפל לא הציג הקשר של מלחמה בטרור, לא הזכיר את מתקפת חמאס, ולא דיבר על השימוש הציני שעושים ארגוני טרור בעיתונאים, אזרחים ובתי חולים.
הטענה שהשמיע – גם אם היא נשענת על נתונים שמופצים בזירה הבינלאומית – הוצגה כקביעה ערכית, לא כבירור עובדתי מורכב. עבור רבים בישראל, זו בדיוק הבעיה:
קומיקאי־על עם השפעה גלובלית, שמדבר בסיסמאות – והעולם מקשיב.
למה זה חשוב לנו?
כי דייב שאפל הוא מגבר עולמי.
כשהוא אומר משהו – זה לא נעלם. זה הופך לשיח, לכותרות, לטרנדים, לאג’נדה.
האמירות שלו מחלחלות:
- לרשתות החברתיות
- לאקדמיה
- לעולם הבידור
- לצעירים
- ואפילו לפוליטיקה
וכשישראל מוזכרת כך – זה משפיע על דעת קהל עולמית, גם אם הדברים נאמרים מעל במת סטנדאפ.
תרבות, פוליטיקה ומה שביניהן
הפרשה הזו ממחישה עד כמה הגבולות בין תרבות, פוליטיקה ותודעה ציבורית היטשטשו.
קומיקאי הוא כבר מזמן לא “רק מצחיק”. הוא מנהיג דעת קהל.
דייב שאפל בחר צד – או לפחות בחר לעורר סערה.
האם הוא עושה זאת מתוך אידיאולוגיה עמוקה, או מתוך הבנה שכוחו נובע בדיוק מהיכולת לזעזע?
זו כבר שאלה פתוחה.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר.
