מחשש לירי מאיראן: עשרות רשויות פתחו מקלטים — אך פיקוד העורף מבהיר שאין התרעה חדשה
עשרות רשויות מקומיות ברחבי ישראל, מהגליל ועד אילת, הודיעו במהלך יום חמישי על פתיחת מקלטים ציבוריים, בדיקתם או הגברת הכוננות העירונית, בעקבות הערכה כי הסיכון לירי טילים מאיראן במהלך סוף השבוע עלה ואינו עוד תרחיש שניתן להתעלם ממנו. עם זאת, בניגוד לרושם שנוצר ברשתות החברתיות, לא ניתנה הוראה ארצית של פיקוד העורף לפתוח את המקלטים, לא פורסמה התרעה ממוקדת על מתקפה קרובה ולא שונו הנחיות ההתגוננות לציבור.
זהו ההסבר המרכזי למה שנראה בתוך שעות כמו בהלה ארצית: כמה ראשי רשויות החליטו שלא להמתין להנחיה רשמית ולפתוח מקלטים כאמצעי זהירות. רשויות נוספות הודיעו כי המקלטים אצלן ממילא פתוחים זה זמן רב, ואחרות הסתפקו בבדיקתם, בניקיונם או בהיערכות לפתיחה מיידית במקרה של אזעקה. כך נוצרה רשימה ארוכה של 27 רשויות, אף שלא בכולן התקבלה באותו יום החלטה חדשה וזהה.
המהלך הבולט ביותר הגיע מראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, שהודיע כי הערכת המצב העירונית היא שהסיכון לירי טילים מאיראן במהלך סוף השבוע גדל וכבר אינו זניח. לדבריו, למרות העלות והמשמעות הציבורית של פתיחת המקלטים, עדיף לנקוט משנה זהירות. במקביל הוא הדגיש במפורש כי לא התקבלה התרעה מיוחדת מפיקוד העורף וכי מדובר ביוזמה עירונית ולא בהנחיה של מערכת הביטחון.
ההודעה מרמת גן הפכה במהירות לנקודת מפנה. בתוך זמן קצר החלו רשויות נוספות לפרסם הודעות דומות, לעדכן על פתיחת מקלטים או להזכיר לתושבים היכן נמצאים המרחבים המוגנים. אילת וכרמיאל הודיעו על פתיחת המקלטים הציבוריים, ואילו בערים אחרות נמסר כי המקלטים היו פתוחים גם קודם לכן או ניתנים לפתיחה מרחוק עם הישמע התרעה.
ברשימה שהופצה נכללו קריית שמונה, מעלות-תרשיחא, נהריה, המועצות האזוריות מטה אשר ומרום הגליל, חצור הגלילית, צפת, עכו, כרמיאל, קריית ים, קריית ביאליק, טבריה, נוף הגליל, מגדל העמק, המועצה האזורית עמק הירדן, הרצליה, פתח תקווה, תל אביב-יפו, מודיעין-מכבים-רעות, ירושלים, רמת גן, אשקלון, קריית גת, אופקים, באר שבע, דימונה ואילת.
ואולם, יש לדייק: לא מדובר ב-27 ערים שכולן פתחו באותו רגע מקלטים בעקבות פקודה אחת. ברשימה נמצאות גם מועצות אזוריות, רשויות שבהן המקלטים פתוחים בשגרה, ערים שבהן מתבצעת פתיחה אוטומטית בעת אזעקה ורשויות שביצעו בעיקר בדיקות מוכנות. לכן המספר 27 מבטא את היקף ההיערכות הציבורית, אך אינו מעיד על הוראת חירום ארצית חדשה.
מה גרם להעלאת הכוננות דווקא עכשיו?
הסיבה היא ההסלמה המהירה במלחמה המתחדשת בין ארצות הברית לאיראן. צבא ארצות הברית השלים רצף ממושך של לילות תקיפה נגד מטרות איראניות, ובהן מתקני טילים, מחסני כטב”מים, אתרי פיקוד ותשתיות צבאיות. השימוש במפציצים ארוכי טווח והרחבת הנוכחות הצבאית האמריקנית באזור חיזקו את ההערכה כי וושינגטון אינה מסתפקת עוד בפעולות מוגבלות וכי המערכה עלולה להתרחב.
המתיחות החריפה עוד יותר לאחר שהנשיא דונלד טראמפ איים כי על כל פגיעה איראנית נוספת בספינה במצר הורמוז, ארצות הברית תהרוס גשר או תחנת כוח באיראן, לרבות מתקנים באזור טהרן. איראן השיבה באיום של “עין תחת עין”, והבהירה כי פגיעה בתשתיותיה תיענה בתגובה קשה, בהרחבת המלחמה ובתקיפת תשתיות נפט, גז, חשמל וכלכלה ברחבי האזור.
מבחינת ישראל, זוהי הנקודה המסוכנת: אם ארצות הברית תרחיב את התקיפות לעבר תשתיות אזרחיות-אסטרטגיות או בכירים נוספים במשטר, איראן עלולה לנסות לשבור את כללי המשחק ולגרור את ישראל ישירות למערכה. ההערכה בישראל היא שטהרן עשויה לראות בירי לעבר ישראל דרך נוחה להפעיל לחץ על וושינגטון, להרחיב את חזית המלחמה ולהציג את העימות כמלחמה אזורית כוללת ולא רק כעימות איראני-אמריקני.
איראן כבר הוכיחה בימים האחרונים כי למרות התקיפות הכבדות היא עדיין מסוגלת לשגר טילים וכטב”מים לטווחים ארוכים. טילים איראניים שוגרו לעבר יעדים אמריקניים ובעלות ברית אזוריות, ובירדן יורטו טילים שחצו את המרחב האווירי. במערכת הביטחון הישראלית מבינים כי חלק מהמשגרים, המלאים והיחידות המבצעיות האיראניות שרדו את גלי התקיפה, ולכן אין בסיס להנחה שיכולת הירי האיראנית חוסלה לחלוטין.
לכך הצטרפה גם חזרת החות’ים בתימן למערכה. החות’ים הודיעו על תקיפת מכליות נפט סעודיות בים האדום, ואיראן הואשמה בהעברת מפקדים, יועצים וציוד הקשור לטילים ולכטב”מים לתימן. טראמפ הודיע כי יראה באיראן אחראית לפעולות החות’ים ואיים בענישה צבאית קשה נגד שני הצדדים. ההתפתחות הזאת מוסיפה לישראל חזית דרומית אפשרית, לצד האיום הישיר ממזרח והאפשרות שחיזבאללה או מיליציות נוספות יצטרפו.
האם התקבל מידע מודיעיני על מתקפה קרובה?
נכון לעכשיו, אין אישור פומבי לכך שהתקבלה התרעה מודיעינית קונקרטית על שיגור קרוב לעבר ישראל. פיקוד העורף וצה”ל הבהירו כי לא ניתנה הוראה לפתוח מקלטים, לא פורסם עדכון חדש במדיניות ההתגוננות ולא שונו ההנחיות לציבור. גם ראשי הרשויות שפתחו את המקלטים אמרו כי מדובר באמצעי זהירות מקומי ולא בתגובה לאזהרה סודית או למידע ממוקד.
המשמעות היא שאין כרגע הוכחה שמתקפה איראנית כבר הוחלטה, שהטילים הוכנו לשיגור או שחלון הזמן הוא שעות. עם זאת, הרשויות אינן פועלות בחלל ריק. הן רואות את רצף התקיפות האמריקניות, את איומי טראמפ, את תגובת איראן, את חידוש פעילות החות’ים ואת העובדה שהמערכה האזורית מתרחבת כמעט מדי יום. מבחינת ראש עיר, פתיחת מקלטים לפני סוף השבוע היא פעולה פשוטה וזולה יחסית לעומת המחיר הציבורי של הישארות ללא מענה אם תתרחש הסלמה פתאומית.
כיצד נוצרה תחושת הבהלה?
תחושת הבהלה לא נוצרה מהודעה אחת דרמטית של מערכת הביטחון, אלא מהצטברות מהירה של הודעות מקומיות. כאשר רמת גן הודיעה שהסיכון לירי “כבר אינו זניח”, רשויות נוספות חששו להיראות אדישות או בלתי מוכנות. כל הודעה עירונית הגבירה את הלחץ על העיר השכנה, ובתוך שעות התקבלה תמונה של מדינה שפותחת מקלטים מקצה לקצה.
ברשתות החברתיות אוחדו ההודעות השונות לרשימה אחת של 27 רשויות, ללא ההבחנה החשובה בין מקלט שנפתח כעת, מקלט שהיה פתוח קודם, מקלט הנפתח אוטומטית בשעת אזעקה ורשות שרק בדקה את מוכנותה. מכאן היה המרחק קצר לפרשנות כאילו התקבלה התרעה ביטחונית סודית שהציבור אינו יודע עליה.
למעשה, זהו שילוב של זהירות מוצדקת, חוסר ודאות והיעדר מסר ארצי אחיד. כאשר פיקוד העורף אומר שאין שינוי בהנחיות, אך ראשי ערים מודיעים שהסיכון עלה ופותחים מקלטים, הציבור מתקשה להבין האם עליו להמשיך בשגרה או להתכונן למלחמה. הפער הזה הוא שיצר את תחושת הבהלה יותר מאשר עצם פתיחת דלתות המקלטים.
מה נכון לעשות עכשיו?
נכון לעכשיו ניתן להמשיך בשגרה, אך לא באדישות. אין הוראה להישאר סמוך למרחב מוגן, אין ביטול גורף של אירועים ואין מגבלות חדשות על התקהלויות, לימודים או פעילות מסחרית. כל שינוי כזה יפורסם רק באמצעות פיקוד העורף והרשויות הרשמיות.
עם זאת, רצוי שכל משפחה תוודא שהיא יודעת מהו המרחב המוגן הקרוב, שהדרך אליו פנויה ושהטלפונים מוגדרים לקבל התרעות. בבניינים משותפים כדאי לבדוק שהמקלט אינו נעול, עמוס בציוד או בלתי נגיש. אין צורך להסתער על חנויות, לאגור מזון או לשנות את כל תוכניות סוף השבוע, אך יש בהחלט מקום לערנות.
השורה התחתונה ברורה: פתיחת המקלטים אינה הוכחה שמתקפה איראנית עומדת להתחיל, אבל גם אינה תרגיל ריק מתוכן. היא משקפת חשש אמיתי שהמלחמה בין ארצות הברית לאיראן מתקרבת לנקודה שבה טהרן עלולה להחליט להכניס גם את ישראל למעגל האש. הרשויות בחרו להקדים תרופה למכה — והדרך שבה עשו זאת, ללא הסבר ארצי ברור ומאוחד, היא שהפכה את הזהירות המקומית לבהלה לאומית.
״עניין מרכזי״ – חדשות, פרשנות, תחקירים וסקופים מאז 1999.
