איך מעצבים חדר שינה לבני נוער?

שיקולים פרקטיים, כלכליים ומשפחתיים יוצרים תמהיל כמעט בלתי אפשרי עבור הורים שרוצים לעצב מחדש את חדר השינה של הילדים המתבגרים שלהם. אז כיצד צולחים את המשימה ומה אפשר לעשות בשביל לעמוד במסגרת התקציב? הנה המדריך המלא

 

לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2016, הוצאה חודשית של משק בית ב-14 הערים הגדולות בישראל עומדת על כ-15 אלף ש"ח בחודש. בתוך כך, 3.9% מהתצרוכת מוקדש לריהוט וציוד לבית. לשם השוואה, משק בית ממוצע בערים הגדולות מוציא כ-3.3% מהתצרוכת החודשית על הלבשה והנעלה וכ-5.7% על בריאות. המסקנה היא שישראלים אוהבים לעצב ולרהט את הבית – וזה עוד לפני שמפלחים את קבוצות האוכלוסייה להורים עם או בלי ילדים.

 

ילדים שמגיעים לגיל ההתבגרות מחייבים התאמות מצד ההורים. קודם כל, יש המון הוצאות חדשות שלא היו בעבר על מזון, חינוך, תרבות ובידור. בני נוער בגיל ההתבגרות אוכלים יותר והם נוטים לצרוך גם מזון מהיר על חשבון ההורים. שנית, ילדים בגיל ההתגברות מבלים חלק ניכר מזמנם בחדרם. הם זקוקים לפרטיות הזו על מנת לפתח עצמאות והתפקיד של ההורים הוא להעניק להם תנאים אופטימאליים.

 

כתוצאה מכך, כדאי להורים להיערך לעיצוב חדר שינה של בני נוער ולהבין שלא מדובר בחדר רגיל. בנוסף, אותו חדר בדיוק ששימש את הילדים עד גילאי 12-13 עומד לסיים את תפקידו ההיסטורי ולהפוך תוך זמן קצר ללא-רלוונטי בעליל. כמובן שלא צריך לחכות עד שזה יקרה ועדיף להתכונן מראש, אבל חשוב גם לדעת כיצד עושים זאת בצורה נכונה.

 

נוחות, בריאות ונגישות: שיקולים שבהם כדאי להתחשב

 

חדר שינה לבני נוער חייב להיות נוח כי הוא משמש אותם למשך שעות רבות מהיום. הנוחות היא פונקציה של סידור החדר, סוג הרהיטים שיש בתוכו וגודל המיטה. גיל ההתבגרות הוא בדיוק הרגע לזנוח מיטת נוער רגילה לטובת מיטה וחצי, או אפילו לשקול מעבר למיטה זוגית כל עוד המקום הפנוי בחדר מאפשר זאת.

 

ילדים ובני נוער בוחרים את הרהיטים שלהם לפי שיקולי עיצוב ואסתטיקה, אבל האחריות של ההורים היא להכניס למשוואה את העניין הבריאותי. מומלץ לבדוק את המפרט הטכני של המיטה והמזרן ולברר באיזה סוג של תמיכה אורטופדית מדובר. במידה ויש שאלות או דילמות, הכי טוב לפנות לאנשי מקצוע ולא צריך להתבייש לערב גם את רופא המשפחה. בני נוער בגיל ההתבגרות צריכים לישון היטב כדי לתת לגופם כוח ואנרגיות, והמיטה מבחינתם היא לא פריבילגיה אלא צורך חיוני.

 

חדר שינה שמעוצב לפי הצרכים של בני נוער יהיה נגיש אליהם בכל שעות היממה. נגישות היא גם כן פונקציה של סידור הרהיטים, אך כאן השאלה כיצד קובעים סדר עדיפויות. ברוב המקרים אי אפשר להכניס לחדר שינה גם עמדת מחשב, גם עמדת טלוויזיה וגם עמדת אירוח עם כורסאות ומערכות ישיבה. הילדים צריכים לבחור יחד עם ההורים על מה לוותר ולדאוג שהדברים החשובים – כמו שולחן למחשב ועמדה לקריאה והכנת שיעורי בית – יהיו מספיק נגישים אליהם.

 

לא הזמן למאבקי כוח

 

גיל ההתבגרות מתחיל אצל בני נוער בסביבות גיל 11-13 ומסתיים עם תחילת שנות ה-20. בין לבין, המתבגרים מפתחים שליטה עצמית על ההתנהגות שלהם, על המחשבות ועל הרגשות. הם עוברים שורה ארוכה של תהליכים פיזיולוגיים, קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים שמשפיעים אחד על השני וההורים הם אלו שסופגים את מלוא ההדף. בנוסף, ילדים בגיל ההתבגרות מחפשים באופן פעיל אחר הגדרה עצמית ובידול מהסביבה, אך הם גם נוטים למרוד בסמכויות וחשים שהמשפחה לא מבינה אותם ולא קשובה לצרכים שלהם.

מאפייני גיל ההתבגרות יוצרים תמהיל שמקשה על ההורים לעצב את חדר השינה שלהם. הם גם מעלים את השאלה עד כמה כדאי לתת לילד המתבגר להחליט איך החדר שלו ייראה, או עד איזו רמה לערב אותו בשיקולים כלכליים ואחרים. מצד אחד, הילד מרגיש מספיק גדול כדי לקבל החלטות כאלה. מצד שני, להורים יש יותר ניסיון ולא תמיד הם רוצים לשתף את הילד במה שקורה מאחורי הקלעים ובחשבון הבנק.

 

הפתרון הוא כמו תמיד למצוא את האיזון בין הרצוי והמצוי. כמובן שלא כדאי לנטרל לגמרי את המעורבות של הילד, אלא להיפך: מומלץ לגייס אותו לתהליך וכך להגדיל את הסיכוי שהוא יאהב את התוצאה. הורים יכולים להשתמש בעיצוב מחדש של חדר השינה כדי להטיל על הילד אחריות, לשאול לדעתו ולגרום לו להרגיש חיוני. בתוך כך, עליהם להמשיך להציב לו גבולות כי הם יעניקו לילד את תחושת הביטחון שלה הוא כל כך זקוק.

 

לסיכום, הנושא של עיצוב חדרי שינה לילדים ובני נוער מורכב ורגיש בדיוק כמו כל שאר הדברים שקשורים לגיל ההתבגרות. זה אומר שההורים צריכים להיערך למאבקים ולשמור על חזית אחידה גם כאשר מתעוררים קשיים. מנגד, חשוב לזכור שמדובר בתקופה שתעבור ודווקא בה ההורים צריכים לגלות את מלוא האחריות והיוזמה.