הצבא שיתף פעולה עם הפוליטיקאים בהסתרת האמת על אי גיוס חרדים בכמות המוסכמת

כשקוראים את ציטוטי הנאומים של משתתפי ישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנוגע לשקרים שנמסרו לכנסת ולציבור על מספרי החרדים שלכאורה התגייסו מתגלה האמת המרה: הכל פוליטי, כולל בצבא שמשתף פעולה בשתיקה עם ספינים שתכליתם לטשטש את האמת כדי לשמר את קואליציית הימין – חרדים – ש״ס

 

וזו הודעת ועדת החוץ והביטחון מהדיון שנערך בנושא:

ועדת החוץ והביטחון הזמנית, בראשות ח"כ והרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') גבי אשכנזי (כחול לבן), קיימה היום (ב'), דיון בנושא נתוני גיוס החרדים לצה"ל.

יו"ר הוועדה פתח ואמר: "החלטנו לקיים את הדיון בנושא בשני מועדים, האחד כעת והשני לאחר שתושלם עבודת ועדת הבדיקה שמינה הרמטכ"ל, בראשות אלוף (מיל') רוני נומה. לכשיסיים את עבודתו, נזמין את האלוף נומה לדווח דיווח מלא על ממצאיו, אבל כבר היום חשוב לנו לשמוע מה ממצאים ומה הנתונים הידועים לצבא עד כה. הדיון היום אינו בשאלת הצורך והחשיבות בגיוס חרדים, אלא באופן בו בוצעה חובת הדיווח השנתית לוועדה על פי חוק".

ראש אגף כח האדם בצה"ל, אלוף מוטי אלמוז: "אני מרגיש חובה נוכח הנסיבות למסור את הדיווח כפי שאנחנו מבינים אותו. אנחנו עוסקים בחרדים אבל אנחנו למעשה עוסקים באמון הציבור בצה"ל. אני לא יודע משהו אחר חוץ מלמסור את כל האמת, מחמיאה יותר או פחות. כשאני מסתכל על האירוע הזה, אני לא רואה אף אחד מתחתיי, לצידי או שהיה לפני כאחראי. רק אני אחראי על האירוע הזה״.

״תהליך הבדיקה מתמקד בשני צירים, אחד הצירים הוא איך קרתה הטעות, והשני מה אנחנו עושים מכאן והלאה. ברמת הדיווחים, עד שנת 2015 אתה רואה ירידה לפרטים, חקירה ותהליך ארוך ומורכב מול משרד החינוך, כך שאפשר להניח שאלו דיווחים תקינים. שנת 2018 עוד לא דווחה, כך שמוקד הבעיה הוא שנות הגיוס 2016-17. באמצע שנת 2019, כאשר אנו אוספים את נתוני שנת גיוס 2018, אנחנו מבינים בעצמנו שיש בעיה, עוצרים את התהליך ומחוללים את האירוע בעצמנו. הפרסום הקדים אותנו״.

״אנחנו מבינים שיש קבוצה שלא עומדת בהגדרות הפורמליות, למדו במוסדות שאולי לא מוכרים, אבל כשאתה מתייחס לאוכלוסייה הזו, אתה למד שעולמם חרדי וביתם חרדי, הגם שהם לא עומדים בהגדרות של החוק. עיקר הפער הוא בחישוב של האוכלוסייה הזאת כאוכלוסייה שעומדת בהגדרות החוק. זה עיקר הפער לדעתי, אבל, כאמור, הנושא עוד בבדיקה. יש קבוצה נוספת, ואני מדבר על שנת 2017, של בערך 300 אנשים, שלא מגיעים מהעולם החרדי, והם נכנסו לרשימות. אנו לא יודעים נכון לעכשיו למה הם הוכנסו, אך בוודאות הם לא היו צריכים להיות שם, וניתן כבר עכשיו להוריד אותם מהמספר שדווח".

.

"לפני כמה חודשים הדבר מגיע אלי, ומתקיימים שמונה או תשעה דיונים כדי להגיע למספרי האמת, נוכח אי סדר וקושי בנתונים. בערך לפני כחודש הוצג את הנושא לרמטכ"ל על ידי, והוא הנחה להכין נייר עדכון מסודר למשרד הביטחון ולוועדה, עם כל השתלשלות הדברים. בהמשך הוא מנחה אותנו לדייק עוד מספר נתונים שאינם נהירים, ובשלב זה הדבר מתפרסם".

.

ח"כ איילת שקד (הימין החדש) שאלה: "כשחוקקנו את החוק, ראינו שיש בעיה בין משרד הביטחון למשרד החינוך בהעברת המידע. כיום אין בעיה?". תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל השיב:  "אני חושב שהתגברנו על מרבית הקשיים שהיו אז, אך עדיין יש פה בדיקה סבוכה. אני חס וחלילה לא אומר שאנחנו בסדר, רק שתהליך העברת הנתונים הוא מאוד מורכב, וההגדרות בחוק הן אמנם מאוד מדויקות, אבל יש אנשים שאינם חרדים לפי החוק, אבל אני יכול להגיד בוודאות שהם חרדים בעיניי".

ח"כ עפר שלח (כחול לבן) העיר: "אתה לא יכול להחליט את זה לעצמך. קיבלתם משימה והגדרה ברורה. אני מקבל את התשובה שיש בעיה עם הנתונים שמגיעים ממשרד החינוך, ואי לכך, עד שהמנהלת לא יודעת בוודאות, אתה לא מסמן בן אדם, אבל אם סימנת בן אדם, הוא חייב לתאום את החוק".

אלוף אלמוז: "צודק ח"כ שלח. יש הגדרות בחוק, ולא חשוב מי נראה כמו חרדי, חושב שהוא חרדי או מה אורח החיים שלו כל זה אולי צריך ליפול במסגרת גילוי נאות, אבל החוק קבע את ההגדרות הברורות מי נחשב כחרדי לצורך החוק, בדיוק מתוך ההכרה שקשה לצה"ל להגדיר מיהו חרדי. ואחרי שאמרתי שעניין הדיווח אינו תקין, ואני מקווה ששכנעתי בכך, אני גם מקווה שחלק גדול מהקבוצה שנכנסה ולא הייתה אמורה להיכנס, תישאר בפנים. יום יום אני מורה לאנשיי, באמונה שלמה, לפתוח כמה שאפשר את שערי הצבא ולא לפסול אנשים, ובקבוצה שלא הייתה צריכה להיספר נעשו לא מעט מעשים טובים. מעשים אנושיים כדי להרים ממקום נמוך אדם שלא עומד בהגדרת החוק, וחלק גדול מהסיפור נמצא גם שם".

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה-גשר): "אתם אומרים שיש אנשים שהם חרדים בעיניכם אבל הם לא עומדים בחוק. למה בשנה וחצי האחרונות לא העליתם את זה בשיח מול הוועדה? תבואו ותגידו יש לנו אנשים נוספים חרדים שאנחנו יכולים לגייס, אבל הם לא עומדים בחוק, ואז תוכלו גם לקבל עליהם את התקציב ואת הרישום. כל הסוגיה של גיוס צעירים חרדים מונחת לפתחו של צה"ל באופן בעייתי, ואתם עוסקים בזה יום יום, אז מסוף 2015 ועד היום צה"ל לא מצא לנכון לבוא לדרג המדיני או למחוקק וניסה לעשות בזה סדר?!".

.

ח"כ אלעזר שטרן (כחול לבן): "אני רוצה להזכיר לכולנו לצה"ל אין יעדים של גיוס חרדים, המשימה שלו היא רק לדווח. היעד של גיוס החרדים הוא של החברה הישראלית. הבית הזה, הלאום הזה, צריך להעמיד לצה"ל את המשאבים ליעוד היחיד שלו והוא הניצחון. הבית הזה מפריע לצה"ל גם ביעדים ששמנו כאילו לפתחו לגיוס חרדים. כך, למשל, לראשי ישיבות יש אינטרס שלא יתגייסו תלמידים, כי תקציבם הוא פר תלמיד. אנחנו ישבנו בוועדת שקד, וחשבנו איך אנחנו מגייסים את מי שלא מתגייס כיום, תחת הגדרת חרדי. חשבתי אז שזו ההגדרה הכי טובה שנוכל להשיג, אבל אני רוצה להבהיר שלזה התכוונו, שתגייסו גם את הברזלנים מכיכר החתולות. אפילו הח"כים החרדים רצו את זה. כל מי שגייסתם מחוץ להגדרות זה מבורך ולזה התכוונה ועדת שקד".

.

ח"כ  שקד:  "כשהגדרנו את ההגדרה מיהו חרדי, התלבטנו מה לעשות, שכן זו פעם ראשונה שנדרשו לסוגיה הזו בחקיקה. בסוף הגענו לעמק שווה, וחשבנו שבהגדרה זו נכסה את כולם. מסתבר במה שאתם אומרים, שלא כיסינו את כולם, וכוונת המחוקק הייתה, שתגייסו את כל מי שגדל בבית חרדי ומקיים אורח חיים חרדי, ואתם עכשיו באים ואומרים שלא הצלחנו לכלול את כולם בהגדרה. כמו שאמרה ח"כ מיכאלי, היה צריך להרים דגל ולשנות את ההגדרה בחקיקה. נשים בצד את זה שבג"ץ אמר שהחוק בטל וצריך לחוקק מחדש, וחשוב מאוד שכשתסיימו את העבודה תביאו גם הגדרה חדשה של מיהו חרדי שצריך להיכנס לספירה, ואז אנו כמחוקקים נדון בזה".

.

ח"כ יעקב מרגי (ש"ס): "דברי כמעט התייתרו מרגע ששמעתי את גישת ראש אכ"א, בין חובת הדיווח לבין מה שעשיתם בפועל, ואני לא מופתע. ליוויתי את גיוס החרדים מאחורי הקלעים, כל השנים לראייה ההפגנות שהיו לי מול הבית. יש לחרדים הרבה תלונות על הבטחות שניתנו לפני הגיוס ולא קוימו לאחר מכן. אחר כך האח ובן דודו של מי שלא קיימו לו את תנאי אורח חייו החרדי בצבא, לא יתגייסו. מי שמתגייס חרדי ויוצא חרדי, כפי שנאמר כאן, הוא השגריר הטוב של גיוס החרדים, וזה חשוב גם לחברה החרדית וגם למי שחפץ בגיוסם".

.

ח"כ שלח: "ב-2015, הממשלה שקמה ביטלה חוק הגיוס שהעבירה הוועדה בראשות ח"כ שקד, ובד בבד התחילו לרדת מספרי הגיוס. זו לא הטחת האשמה, אבל מותר להעלות את השאלה האם יש קשר לריכוך הקריטריונים וירידת המספרים?  ברור  לי שהתשובות לזה הן לא על שולחן צה"ל, וזה בסדר גמור שיש נורמה של אחריות אצל ראש אכ"א, אבל זה ספציפי לא אצלכם. את הדבר הזה צריך לחקור והוועדה תרצה את התשובות בהקשר הזה".

יו"ר הוועדה, ח"כ אשכנזי, סיכם את הדיון: "התכנסנו בשל סוגיית דיווח הנתונים שלא ע"פ הקריטריונים. הבנו איך הגענו לכאן, ואני אומר לכם, יש לנו אמון מלא בצבא, אך הייתה זו טעות לא לדווח לוועדה מיד כאשר גיליתם. טוב שהרחבתם גם את הבדיקה לשנת 2017, וכעת משיש בדיקה של האלוף נומה, והוא יבוא להופיע בפנינו עם מסקנותיה בהקדם. לאור הדיון כאן, אנו גם מנחים את הצבא לבוא לאותו דיון עם התייחסות והמלצות לעניין ההגדרות עצמן של מי חרדי אשר נספר לצורך זה. ברור לכל מהדיון כי כוונת המחוקק הייתה גיוס מירבי אפשרי".

"הוועדה התרשמה מתרבות לקיחת האחריות, הנכונה והראויה, שהופגנה  בדיון, והיא עומדת בקנה אחד עם הרצון והחשיבות של אמון הציבור והכנסת בצה"ל. עוד התרשמה הוועדה מדבריו של תא"ל ודמני כי מעתה חובת הדיווח תחזור לאחריות גורמי כח האדם המקצועיים וכי והדיווח לוועדה יתבצע מעתה כל חציון ולא פעם בשנה, ומברכת על כך".

מצ"ב סקירת הייעוץ המשפטי לוועדה אודות הרקע להסדרים השונים בנוגע לגיוס בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים, הוראות רלוונטיות לגבי יעדי הגיוס והדיווח לוועדת החוץ והביטחון, פירוט הדיווחים ועוד.

 (קרדיט: דוברות הכנסת):

שיתוף:
מאמר קודםלפיד אולץ לוותר על הרוטציה בראשות כחול לבן
המאמר הבאאיראן מגיבה על איומי כץ: נשטח את תל אביב
עיתונאי, שדרן, עורך ויזם תקשורת. חבר נשיאות מועצת העיתונות והתקשורת בישראל. מנחה NLP מאסטר וטריינר. מנהל ״המכללה לחדשנות״. עבד כשדרן, עורך ומגיש ב״קול ישראל״ ומשדר בגל"צ. קצין בכיר בצה״ל, שירת כקצין חקירות בכיר במצ״ח. ערך את בטאון חיל הים ״בין גלים״ ואת בטאון המשטרה הצבאית ״הד חמ״צ״. ערך את בטאון הסטודנטים ״יתוש״ של אוניברסיטת תל אביב. בהשכלתו בעל תואר שני בתקשורת, יועץ ארגוני ומגשר. עורך ״עניין מרכזי״ מאז שנת 1999. העיתון מפרסם חדשות וסקופים ללא תלות בשום גורם פוליטי או עיסקי. עצמאי, בלתי תלוי ואינו מהסס לומר את האמת גם בתנאים מסובכים.