חשש מבריחת מוחות משתק את המעבר הצבאי לנגב

חשש שהמוכשרים ביחידות ההייטק המובחרות יברחו מהצבא ויעברו לשוק האזרחי בשל הכוונה להעביר את יחידותיהם לנגב הועלה היום בדיוני הועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת.

 

.

בדיון עלתה תמונה מורכבת – הן מבחינה תחבורתית והן מבחינת כוח אדם והחשש מבריחת מוחות אל השוק האזרחי

*

ח"כ עפר שלח, יו"ר הועדה לענייני ביקורת המדינה (יש עתיד): "מעבר צה"ל לנגב הוא אחד הפרויקטים החשובים ביותר שעל סדר היום הלאומי, ובה בעת אחת הדוגמאות המחפירות ביותר להחלטה ממשלתית שפשוט לא מתבצעת. 18 שנים חלפו מאז החלטת הממשלה הראשונה בנושא, ואנחנו נמצאים כמעט באותו מקום: צה"ל רוצה אפס סיכונים ביחס למצבו הנוכחי, המשרדים הממשלתיים האחרים, בעיקר האוצר ומשרד התחבורה, מתקשים להציג פתרונות, והכל תקוע. הנציגים נשמעים כמו בדיונים קודמים מלפני שלוש, חמש או עשר שנים: הם מכירים בחשיבות הנושא, הם דנים עליו, ועדות יתכנסו ויוצעו פתרונות. בינתיים המשרתים קולטים שהצבא לא ממש ממהר, וגם המשרדים האחרים לא יוצאים מגדרם כדי לעזור.

.
ככה זה לא יכול להימשך. הפריפריה היא העתיד של ישראל. אנחנו רוצים שטובי האנשים, שעובדים בטובי המקצועות, יעבדו ויתגוררו בה. ובעיקר אנחנו צריכים ממשלות שיודעות לא רק להחליט, אלא גם לעשות".

.

תא"ל עודד בסיוק, רח"ט תכנון במשרד הביטחון: "מעבר צה"ל לנגב זה מהלך חשוב מבחינתנו. השאלה אם זה קורה או לא קורה, כלל לא עומדת על הפרק. השאלה היא האם זה יקרה בצורה נכונה. (מעל 5,000 אנשי קבע וקרוב ל – 12,000 משרתים בסה"כ שמצופים להגיע לבסיס הזה) אנחנו לא יודעים להיות תחרותיים עם ההייטק, אנחנו צריכים להיות במצב סביר עם תנאי שירות הגיוניים. כרגע מדובר על בין 115 ל – 130 דק' לכל כיון. ואם מדובר על מישהו שמתגורר בחדרה, זה יקח גם 165 דק' לכל כיוון. מה שאומר ש4 שעות מהיום מבוזבזות על נסיעות.

.

גם כשהמדינה רוצה שיהיו רופאים מומחים מתחום מסויים בבית החולים סורוקה, היא יודעת לעודד אותם. אפשר להתעלם מהמציאות, המחיר של האיכות יהיה גבוה. אני מציע שלא לקחת את זה לאזורים של המפונקים עם הכסף. אנחנו כבר היום בתחרות על אותם אנשים. אנחנו מנסים לתת תנאים סבירים והוגנים. להגיד לאנשים האלה לנסוע 4 שעות ביום, נראה לי בעייתי".

*

עוד הוסיף תא"ל בסיוק: "דבריו של שר הביטחון שנאמרו בתיאום איתנו, הבהירו שוב שאמ"ן יורד לנגב , וגם המיקומים הם בסה"כ ברורים ואנחנו מתקדמים עם המכרז . אבל שר הביטחון גם קבע, ואנחנו מברכים אותו על זה, שיש פה הבנה שמצופה שעד חתימת ההסכם, ימצא פתרון תחבורתי סביר – שיהיה על דעת משרד הביטחון ועל דעתנו".

*

אמיר רשף, מאגף התקציבים משרד האוצר: האופציות העומדות על הפרק: אוטובוסים שיאספו מנקודות במרכז הארץ. האופציה הנוספת: רכבת לבאר שבע ומשם פתרון תחבורתי לבסיס. מבחינה תקציבית, מרגע שתתקבל ההחלטה אנחנו נאפשר לקדם את התכנון שיצור את אומדן עלויות מדוייק ונדע לתת מענה לדבר הזה

*

יונת מרטון, ממשרד הביטחון: " אם לא נטפל בבעיות, אנשים לא יעברו. אם ביום יום אי אפשר לתפקד, זה לא יקרה. יש לנו את החודשיים הקרובים לטפל בבעיה. אין ספק שהפתרון הוא רכבת. משרד האוצר והתחבורה חושבים איתנו יחד על הדבר הזה ובעוד חודש נצטרך לפתור את הסוגיה הזאת".

 

*

ח"כ משה ארבל, ש"ס: "המתקן עומד ריק לחלוטין פרק זמן ארוך מידי ללא שימוש. כספי ציבור מבוזבזים מידי חודש. יש מוחות טובים ומעולים בפרירפיה שידעו לעשות סייבר והם יהיו מסורים וידעו לעשות את העבודה בצורה מושלמת. יחד עם זאת, צריך לזכור שמדובר בחיילים. התועלת לחייל משירות ב8200 היא אדירה. היא ההשקעה הכי טובה עבורו. התפיסה הזאת שאנחנו צריכים לדאוג ולרפד את אותה אוכלוסיה מאזור תל אביב צפון – רמת אביב עד הרצליה פיתוח, ולדאוג להם שהכל יהיה קרוב להם לבית היא מופרכת מיסודה. לא יקרה כלום אם חייל יעלה על כלי רכב ויסע, ולא יקרה כלום אם יכשירו חיילים תושבי הפריפריה לשירות ב8200 – הם לא פחות חכמים שם".

.

*ח"כ אלעזר שטרן, יש עתיד: "צה"ל צודק כשהוא צריך להרים דגל אדום. המעבר דרומה זה אתגר של המדינה לא פחות מצה"ל ואני כמובן בעד זה. מותר לקחת הימור מוגבל אבל הפתרונות לא מספקים את המצב הנוכחי. חברות הייטק עוברות מהרצליה לתל אביב כדי שהעובדים לא יצטרכו להיכנס לרכב".

 

*

חה"כ עפר שלח, יו"ר הוועדה, סיכם את הדיון: "יש כמה חסרונות בדיון היום. הראשון שבהם הוא שאנחנו מקיימים את הדיון בשנת 2020 על החלטת ממשלה מ-2002 . אנחנו רואים בסופו של דבר ויכוחים בין משרדיים על דברים שאפשר והיה צריך להכריע אותם מוקדם. מי שהסתכל על המהלך בתחילתו היה לו ברור שהתקציב לא יגיע מתוך תקציב הביטחון. בלתי מתקבל על הדעת לבזבז שנים על הדבר הזה. הדבר השני הוא, אנחנו שומעים טיפה שפה אחרת. בא רח"ט התכנון בצה"ל ואומר שהם עדיין בהתניות. מחיר הטעות הוא כזה שלא נהיה מוכנים להמר עליו ונצטרך פתרון לכל הבעיות שלנו. ופה צריכה להיות החלטה ממשלתית וצריך לעמוד על זה שזה יתקבל וכולם יצטרכו להסתדר. לא יכול להיות שהכנסת תתכנס פעם אחרי פעם ובעצם מוצאים את עצמנו עומדים באותו מקום. לא יעלה על הדעת שפרוייקט לאומי כזה יהיה במקום שהוא נמצא בו היום, 18 שנה אחרי שהתקבלה החלטת ממשלה עליו. נמשיך לעקוב אחרי הנושא".

.

עניין מרכזי