אובדן האמון של הציבור במערכות השלטון נראה חסר מעצורים. במשרד הבריאות וברשויות המקומיות מזהים מרד מעשי בלתי מוצהר, במסגרתו אנשים מסרבים לעבור בדיקות קורונה.
בערים שונות עומדות עמדות הבדיקה בשיממונן. יש מטושים, המעבדות פועלות במלוא הקצב אבל נבדקים – אין. במקביל מופעלות ברחבי הארץ מערכות פיראטיות מקבילות שבהן מבוצעות בדיקות חשאיות.
הציבור מעדיף לעבור את הבדיקה באופן פרטי העיקר שהיא לא תירשם לא במשטרה ולא במשרד הבריאות. הסיבה: אנשים אינם מוענים עוד להיות נתונים לרדיפה אישית בשל חובת בידוד מחמירה ברמת עוצר בית מוחלט.
בשל הטינה הגוברת לנתניהו, אי האמון בשר הבריאות שלו ובבכיריו והידיעות על כך שממילא גם בעירי השלטון אינם מצייתים לתקנות שהם עצמם חוקקו, האדם מן היישוב בורח ממגע עם השלטונות ומסרב לעבור בדיקות.
כרגע, הגם שקיימת יכולת טכנית לבצע עד 100 אלף בדיקות ביום – אין קיימות להשיג נבדקים. הכל אומרים לעצמם: אני מתנהג כמו החרדים ושם זין על ביבי ומושחתיו.
בעיה נוספת שהמערכת מתקשה להתמודד עימה היא היעדר דיתוף הפעולה של חלק ניכר של הציבור בחקירות האפידימולוגיות. כשליש שהנבדקים מסרבים למסור עם מי נפגשו וטוענים שלא ראו אף אחד או אינם זוכרים. אחרים נחשדים שהם ממעיטים ומספרים רק על בני משפחה קרובים שממילא בין באי ביתם.
השבר בחברה הישראלית גדול. בינתיים, אין מושיע.
עניין מרכזי
