בגרמניה נמסרה לחיל הים ספינת סער 6 הראשונה, אח"י מגן. אח"י מגן צפויה להגיע לנמל חיפה, נמל הבית שלה במהלך חודש דצמבר. אח"י מגן היא הראשונה מבין ארבעת הספינות, אשר נבנות בגרמניה במסגרת פרוייקט ההגנה על אסדות הגז של ישראל.
.
מדוע נדרשות ספינות להגנה על אסדות הגז של מדינת ישראל ומהם האיומים מולם יידרש חיל הים והספינות החדשות להתמודד?
.
הצורך בשדרוג ספינות הקרב ויכולות הלחימה של חיל הים עלה כבר ב- 2002, בתהליך ארוך של אפיון הצרכים והדרישות ובמאבקים מול המטה הכללי של צה"ל על הצורך בכלי השיט מלחמתי חדש לחיל הים, כמחליף ספינות סערי 5 וכבעל יכולות לחימה מתקדמות, לרבות יכולות תקיפת מטרות ביבשה מהים, כחלק מהסיוע של חיל הים למערכה הצבאית הכוללת.
.
במסגרת התהליך נבחנו דגמים שונים של כלי שיט קיימים, וקונספטים שונים באשר לממדיהם הנדרשים של כלי השיט ולחליפת הלחימה שלהם בהתייחס לאיומים, למשימות ולדרישות המבצעיות מהכלים.
.
בראשית תהליך בחינת הכלים אף הוביל מפקד חיל הים לשעבר, האלוף (במיל.) ידידיה יערי, מהלך לרכש שתי ספינות נחיתה מדגם LPD, אשר על סיפונן ניתן יהיה לשאת טורי שריון, לוחמי חי"ר, ומסוקים. רצון זה הסתיים במפח נפש של חיל הים, אשר נלחם על נתח תקציבי בו זכה חיל האוויר, ורכש באמצעותו מסוקי אפאצ'י חדישים.
.
ב- 2005 עם תחילת הפעלת מאגר ים-תטיס התחדש הצורך לרכוש כלי שיט, אשר יאפשרו הגנה מרחבית, רב ממדית (כנגד איומים תת-מימיים, פיגועי טרור ואיומי טילים) על אסדת הגז ומיזמי הפקת הגז שהחלו לקרום עור וגידים. הצורך בהגנת האסדות נבע מאיומי החימושים שבידי חמאס וחיזבאללה, אשר הבינו את פוטנציאל הנזק שפגיעה במטרות האסטרטגיות הנייחות בים של ישראל עשוי להביא.
.
גם הפעם נאלץ להתמודד חיל הים מול חיל האוויר על משאבים להגנת האסדות העתידיות. חיל האוויר ביקש להציע פתרון משלו להגנתן, אך לבסוף ניצחו טענות חיל הים ויכולתו להתמודדות עם איומים רב-ממדיים (מולם חיל האוויר יתקשה לפעול), והוא זכה בתקציבים לבניין כוחו לטובת משימת ההגנה על האזור הכלכלי ואסדות הגז.
.
משימות ההגנה של ספינות הסער 6 יחד עם הכוחות הנוספים של חיל הים, יכללו הגנה על אסדות הגז ועל התשתיות הלאומיות הקריטיות שבקרבת החוף, לרבות תשתיות הגז, נמלי חיפה ואשדוד, בתי הזיקוק ועוד.
.
בין האיומים מולם יידרש חיל הים להתמודד הם איום הרקטות המדויקות והטילים ארוכי הטווח (כולל טילי היאחונט, טילים שיוט איראניים לטווחים ארוכים, והרקטות מדגם הפתאח-110 שבידי חיזבאללה לטווח 300 ק"מ). לשם כך הותקן על הספינה מכ"מ גילוי רבב-תכליתי מתקדם מדגם "אדיר" תוצרת התעשייה האווירית, ומערכות הגנה אווירית כדוגמת "ברק" (תוצרת תעשייה אווירית) ו"כיפת ברזל" ימית.
.
מתארי תקיפה אפשריים נוספים על האסדות מולם יידרש חיל הים להתמודד יהיו באמצעות כוח קומנדו ו/או צוללות ננס, שיטמינו מוקשים על האסדות או שישגרו חימוש לעברן. כוח קומנדו יוכל לפעול באזורי האסדות לאחר שישוגר למשימתו מסירות דיג תמימות או מאוניות סוחר, אשר יפעלו בכיסוי מסחרי תמים.
.
ספינות הסער 6 יידרשו גם להתמודד מול סירות תקיפה מתאבדות מהירות, אשר עשויות להגיח מהחוף של רצועת עזה (ואולי אף מלבנון).
סביר יהיה להניח שעל סיפון ספינות הסער 6 יותקנו מערכות לחימה, אשר יאפשרו לחיל הים לתקוף מטרות ביבשה, כסיוע ארטילרי מדויק וארוך טווח לכוחות הרגלים והשריון. על הספינות גם יותקנו מערכות לחימה אלקטרוניות להגנתן ומערכות איסוף מודיעין, שיאפשרו להן לבצע משימות מיוחדות בטווחים רחוקים מהחוף.
חיל הים, עבורו מהוות הספינות קפיצת מדרגה מבצעית משמעותית (במיוחד לאור העובדה שספינות הסער 5 שלו כבר ישנות) נערך לקליטתן המבצעית והטכנו-לוגיסטית של כלי השיט, אשר ככל הנראה יגיעו ליכולת מבצעית מלאה בעוד כשנה.
.
עניין מרכזי
