התמכרות מוגדרת כדפוס של התנהגות כרונית – כאשר אדם תלוי לחלוטין או בחומר מסוים שהוא צורך (אלכוהול, סמים, ניקוטין וכיו"ב) או בהתנהגות מסוימת (מין, משחקי מחשב). הוא חוזר שוב ושוב על ההתנהגות ועל הצריכה הכרונית הזו, משום שרק כך הוא מרגיש בעל ערך. אדם מכור שההתמכרות שלו נלקחת ממנו – יגיב עם תסמיני גמילה קשים, ועלול לחזור להתמכרות שלו אם היא לא תטופל כראוי. כיום, אין דרך אחת ויחידה בלבד לטפל בהתמכרות, וכל אדם הוא עולם ומלואו. נציג כמה גישות, שרצוי לשלב ביניהן, כאשר ניגשים לטפל בהתמכרות.
גישה פסיכולוגית להשבת הערך העצמי
כאמור, הרבה פעמים אנשים נוטים להתמכר לחומרים או להתנהגות מסוימת, משום שרק אלו מספקים להם תחושה של ערך עצמי. פעמים רבות, אנשים מכורים הם כאלה אשר לא קיבלו מעולם פידבק חיובי בשנות הילדות והנעורים על ההתנהגות שלהם. כתוצאה מכך, הם מחפשים את הנחמה ואת תחושת הערך בהתנהגות מסוימת, על אף שהיא עלולה להיות הרסנית לחלוטין עבורם ועבור סביבתם. התפקיד של הטיפול הפסיכולוגי הוא בראש ובראשונה לתת לאדם את הכלים להבין שהוא יכול לצאת מהמצב שאליו הוא נקלע, וכי השינוי תלוי בו. בין היתר משתמשים בכלים של טיפול פסיכודינמי שנועד לאפשר למטופל לבטא את המצוקות שלו, טיפול קוגניטיבי שנועד לעודד שינוי בדפוסי מחשבה, וכן שימוש בטכניקות של טיפול באומנות, שמאפשרות למטופל להביע את הצרכים, הקשיים והרצונות שלו. הרבה פעמים מדובר על הפעם הראשונה בה האדם המכור חש שבכלל מישהו שם לב אליו ולצרכיו.
האם יש צורך גם בטיפול רפואי?
הטיפול הרפואי נדרש בעיקר כאשר מדובר על התמכרות לחומר מסוים. מעבר לצורך הנפשי, גם הגוף נותר תלוי לחלוטין בחומר שאותו הוא צורך. הפסקה מהירה של החומר (במיוחד אם מדובר על אלכוהול) עלולה לכשעצמה לגרום לקושי ממשי מאוד של המכור. התחושה יכולה לנוע בין עייפות קיצונית לאינסומניה וקושי להירדם, התקפים של רעב או דווקא חוסר בתיאבון, קשיים במערכת העיכול, חולשה קיצונית, ודיווחים על עלייה בתחושות של מתח ושל חרדה אצל המטופל. חשוב לציין שבכל המקרים הללו, בעזרת ליווי רפואי מתאים, ניתן לטפל בתופעות הלוואי הללו שהגוף חווה, ובכך להקל משמעותית על המטופל. חשוב לציין שגם כאשר מדובר על התמכרות להתנהגות מסוימת ולא לחומר, הגמילה עלולה להוביל לתופעות גופניות ממשיות כמו סטרס, חוסר תיאבון וכיו"ב. לכן, גם במקרים הללו נדרש לעתים ליווי רפואי תומך.
נדרשת גם סיוע סוציאלי תומך
אחד המעגלים החשובים ביותר כאשר מטפלים בהתמכרות, הוא המעגל הסוציאלי. הנזק של החומר או ההתנהגות הממכרת קשורים גם במעגלים החברתיים והמשפחתיים של המכור, ולכן יש לטפל בהם היטב. היות והרבה פעמים ההתנהגות של האדם המכור פוגעת במשפחה שלו, נדרש לשלב טיפול משפחתי ו/או טיפול זוגי, על מנת להשיב ולתקן את קשרים שנפגעו. מומלץ בחום למכור גם להצטרף למסגרת יחד עם מכורים אחרים, אשר מתמודדים על הבעיה כמו אלכוהוליסטים אנונימיים וכיו"ב. החשיבות כאן היא גם לא פעם בהוצאה ממעגל של מכורים למעגל חדש. אצל מכורים לסמים למשל, פעמים רבות כל המעגלים החברתיים שלהם קשורים במכורים נוספים, ובניית מעגל חדש מאפשרת התמודדות טובה יותר.
אף טיפול לא עומד לבדו
הדבר שהכי חשוב לזכור בכל מה שקשור לטיפול בהתמכרויות, הוא שאף טיפול לא עומד לבדו, ובדרך כלל אף איש מקצוע לא יגיד שיש רק דרך מלך אחת ויחידה. אצל כל המכורים נדרש לשלב בין כמה וכמה שיטות טיפול שונות, בהתאם לאופי האדם ואופי ההתמכרות, על מנת להצליח ולפתוח דף חדש. זה אמנם אתגר גדול – אך הוא אפשרי.
