עד עכשיו זה עובד לביבי כמתוכנן. פתיחת המשק כמעט לחלוטין שבועיים לפני ההליכה לקלפי, חלוקת עשרות מיליארדים כפיצויים והטבות, טריקים ושטיקים שהפכו את המתחרים התיאורטיים לבובות מיותמות בחלון ראווה חסר חן ובעיקר תחושת הביטחון האישי בעקבות החיסון ההמוני, מקרבות אותו לניצחון נוסף או לפחות לעמדה עדיפה על כל קואליציה אחרת שתנסה להקים ממשלה תחתיו.
שיהיה ברור: על פי כל הסקרים נתניהו נחלש באורח ניכר לעומת הבחירות הקודמות, אבל הקולות שבורחים מתפזרים. הבעיה המרכזית היא היעדר כוח מרכזי חלופי שיתמודד מולו.
על פי הסקרים המרכזיים שאמנם שונים זה מזה, נתניהו שאב בשבועיים האחרונים מנדט שניים ואולי שלושה מסער ומבנט. במקביל, ניכרת מגמת עלייה לרע״ם של עבאס שכנראה נכנסת, בצד התיצבות איתנה של הימין הקיצוני. זה מאפשר לנתניהו לגייס בוגד שניים מהרשימות האחרות ולהקים ממשלה חדשה ויציבה למדי.
שאלת המפתח האמיתית בבחירות האלה היא האם גנץ והורוביץ נכנסים לכנסת. בלעדיהם – הכל אבוד לחולמים על מהפך.
כשבוחנים את כל הסקרים המצב נראה כך ארבעה ימים לבחירות:
ליכוד 29-32
לפיד 18-19
בנט 8-10
סער 8-10
המשותפת 8
ליברמן 7-8
ש״ס 7-8
חרדים 7
עבודה 5-6
גנץ 4-5
עבאס 4
מרצ 4.
זליכה לא עובר.
הנתונים המעניינים הם אלה: מאות אלפים יתלבטו עד הרגע האחרון. אחוזי ההצבעה יהיו נמוכים מהפעם הקודמת, מאות אלפים יצביעו במעטפות כפולות והתוצאות יוודעו כנראה רק ביום חמישי, שתי יממות אחרי סגירת הקלפיות.
