שר הביטחון בני גנץ אמר היום מעל דוכן הכנסת שהתגובה הישראלית תגיע. הוא לא התחייב לא על המועד ולא על המטרות אבל כשגנץ מבטיח – תהיו בטוחים שזה יקרה.
ישראל ניצלה את התקיפה האיראנית כדי להתסיס את בנות בריתה כמו גם את בריטניה, רומניה וכמובן האמריקנים. האיראנים יחטפו זה ברור והמכה לא תהיה סתם עוד הפצצונת בשטח סורי או עירקי. הפרוקסי האיראני במזרח התיכון כבר בכוננות עליונה ובצדק.
ביום חמישי האחרון, לא רחוק מחופיה של עומאן, נתקפה אוניית סוחר נוספת, לכאורה בבעלות ישראלית. כתוצאה מהתקיפה נגרם נזק לאונייה ושני אזרחים אירופאיים, רומני ובריטי, נהרגו.
האונייה בשם Mercer Street, המניפה את דגל ליבריה כדגל נוחות, בבעלות יפאנית ומופעלת על ידי חברת Zodiac Maritime הבריטית, שבבעלות איש העסקים הישראלי אייל עופר.
האונייה נפגעה ככל הנראה מכטב"מ (כלי טיס בלתי מאוייש) "מתאבד" או כטב"מ שירה חימוש, כך על פי מומחי חבלה של הצי החמישי האמריקאי, אשר סייעו לאוניית הסוחר בכיבוי השריפה שפרצה על סיפונה ובטיפול רפואי לאנשי הצוות. נושאת המטוסים האמריקאית, הרונלד רייגן, ליוותה את האונייה לחוף מבטחים.
גורמי מודיעין בכירים בארצות הברית, באירופה ובישראל הצהירו בדיווחים שונים, באמצעי המדיה השונים, כי על פי האינדיקציות המודיעיניות איראן היא זו העומדת מאחורי התקיפה. התקיפה בוצעה ככל הנראה לפחות על ידי שני כטב"מים. הראשון שבהם התרסק בסמוך לאונייה ולא פגע בה (כתוצאה אולי מתקלה טכנית או הפעלה רשלנית), בעוד השני, ששוגר שעות ספורות לאחר הראשון, פוגע באונייה בזווית תקיפה גבוהה, וחדר את סיפונה אל אחד מתאי המגורים של הצוות, שם נהרגו האזרח הרומני והאזרח הבריטי.
סיבת התקיפה האיראנית על פי הערכות שונות היא כנקמה על תקיפת הסייבר על מערכת הרכבות באיראן, תקיפת סייבר בוצעה במהלך חודש יולי והשביתה את תנועת הרכבות במדינה. הערכה אחרת לסיבת התקיפה היא כאות אזהרה ונקמה על תקיפה לכאורה של חיל האוויר הישראלי בשדה התעופה א-דבעה, בסמוך לעיר חומס. תקיפה בה נהרגו שני "אנשי ההתנגדות" (זהותם ושיוכם הארגוני אינו ידוע). שדה התעופה, והעיר אל-קוסייר הסמוכה לשדה התעופה הן צמתי דרכים מרכזיות בין סוריה ולבנון, ואם התקיפה שבוצעה הייתה על ידי ישראל, הרי סביר להניח שהיא נועדה לסכל משלוח נשק או אמצעי ייצור שנשלחו מאיראן לחיזבאללה ו/או לסוריה.
דובר משרד החוץ האיראני שלל את מעורבותה של איראן בתקיפה, בעוד ארה"ב ובריטניה נתנו לישראל "אור ירוק" לפעול נגד איראן.
זוהי אינה התקיפה הראשונה של אונייה בבעלות ישראלית במפרץ הפרסי בשנה האחרונה. התקיפה האחרונה בוצעה בראשית יולי (3/7). באירוע זה הותקפה האונייה CSAV Tyndal שהייתה בעבר בבעלות איש העסקים אייל עופר ונשאה גם היא דגל ליבריה. גם בתקיפת ה- Tyndal נעשה לכאורה שימוש בכטב"מ תוקף על ידי האיראניים.
ומעבר לכך, השימוש שעושים משמרות המהפכה בכטב"מים תוקפים לתקיפת מטרות בים וביבשה אינו חדש ואין בו משום חידוש טכנולוגי או תפיסתי פורץ דרך. יש כאן שימוש באמצעי לחימה איראניים שהם לפחות בני תריסר שנים.
אך נקודת מבט אחת שלא הוצגה וראויה לציון היא היכולות המודיעיניות ובניית התמונה הימית של משמרות המהפכה האיראניים. האירועים השונים של הפגיעות באוניות שבבעלות/הפעלה ישראלית מוכיחים כי לאיראניים יש יכולת בניית תמונה ימית בטווחים רחוקים מאד מהחוף האיראני, ככל הנראה באמצעים שונים לרבות מכ"מים, אוניות איראניות שפועלות בטווחים רחוקים מהחוף, ומערכת הזיהוי האוטומטית הבינלאומית, ה- AIS, שכל אונייה מחוייבת על פי חוקי ארגון הימאות הבינלאומי (ה- IMO) להפעילה.
על פי אלו מסתמן שאיראן בונה תמונה ימית מדוייקת ומעודכנת בכל אזור המפרץ הפרסי, הים הערבי, דרך הים האדום בואכה לים התיכון.
אירועים אלו מצביעים על יכולת מודיעינית ומבצעית איראנית טובה, בה תמונת המודיעין (לרבות הבעלות על כלי השיט) הינה טריגר לפעילות מבצעית לשיגור טילים, כטב"מים ואף כוחות קומנדו ימי, הפועלים רחוק מהחוף.
ישראל, ולא רק היא לקחו זאת לתשומת ליבם.
עניין מרכזי