אין ויכוח: אם חטפת קורונה – עדיף לך להיות מחוסן מאשר להשתייך לשבט הסרבנים. אין גם ספק שהסיכון להידבק עולה ומטפס על בסיס יומי נוכח ההחלטה הנכונה כשלעצמה להמנע מסגר מוחלט ושיתוק החיים כפי שהנהיג נתניהו בימי שלטונו האפלים. המשמעות עבור הסרבנים היא שהולך וקטן המפלט המוגן שאפשר להימלט אליו במנוסה מהנגיף ולכן בקרוב לא יהיה מנוס מנטילת החיסון שכן הסיכון גדול מדי בהמנעות לכל מי שאינו מתבצר בביתו בעוצר בהתנדבות.
צריך לציין ולהדגיש כי המצב צפוי עוד להחמיר עם פתיחת שנת הלימודים ובחגי תשרי המתאפיינים במפגשים חברתיים. החמור מכל היא אי ההפנמה הכללית שגם מחוסנים במנה השלישית עלולים להדבק וצפויים להדביק. בלבה שמת אתמול באיכילוב היה מחוסן בפעם השלישית. כפי שתיווכחו בהמשך הכתבה, החוקרים מספרים על יתרונות החיסון הכל נכון, אבל למרות אורכה של הכתבה תישארו עד סופה כשתקראו – תבינו
ראש מערך החדשנות בכללית, פרופ' רן בליצר, אמר: "המחקר מראה שוב עד כמה החיסון בטוח, ועד כמה החלופה של תחלואה 'טבעית' בנגיף הקורונה ללא חיסון מעמידה את האדם בסיכון משמעותי, כבד ושכיח הרבה יותר למחלה נלווית קשה – וכל זאת מעבר לסיכון הישיר עקב מחלת הריאות שגורם נגיף הקורונה וסיבוכיה הקשים".
"לא מצאנו במחקר זה עדות לשכיחות עודפת לאחר חיסון של אוטם שריר הלב, שבץ מוחי, או הפרעות בקצב הלב, או של הפרעות חמורות בקרישת הדם כמו קרישי דם בוורידים העמוקים או תסחיף ריאתי, אבל כן מצאנו שכיחות עודפת משמעותית של תופעות אלה לאחר תחלואה 'טבעית' בנגיף הקורונה ללא חיסון", הוסיף.
על פי המחקר נצפו מעט תופעות לוואי לאחר החיסון לעומת שיעור גבוה של תופעות לוואי חמורות לאחר הידבקות בנגיף הקורונה בקרב לא מחוסנים. באשר לתופעות הלוואי שנקשרה לחיסון – דלקת שריר הלב: נצפו 2.7 מקרים עודפים לכל 100,000 אנשים מחוסנים לעומת 11 מקרים עודפים לכל 100,000 אנשים שנדבקו בנגיף הקורונה ולא היו מחוסנים.
אולם, תופעות לוואי כגון דלקת קרום הלב, הפרעות קצב, התקפי לב, שבץ, תסחיף ריאתי, קרישים בוורידים העמוקים ופגיעה חריפה בכליות נצפו בשיעור גבוה יותר באנשים אשר נדבקו בקורונה, אך לא נמצאו מוגברות לאחר חיסון. "במצב הקיים כיום, עם שיעורי שיא של תחלואה במדינת ישראל, המחקר מחדד את הצורך של מי שטרם התחסן לעשות זאת בדחיפות – כבחירה מושכלת לאור מידע מחקרי רחב היקף עם 'תו תקן' של העיתון המדעי המוביל בעולם." הוסיף פרופ' בליצר.
פרופ' בן רייס, מנהל ה-Predictive Medicine Group בבית החולים לילדים של בוסטון ובית הספר לרפואה של הרווארד, אמר כי "עד כה אחד המניעים העיקריים של הססנות להתחסן היה חוסר מידע בנוגע לתופעות לוואי אפשריות של החיסון. מחקר יסודי זה מספק מידע אמין על בטיחות החיסונים, ואנו מקווים שיעזור לאלה שטרם החליטו לגבי החיסון".
"מי שהיסס עד כה להתחסן בשל חששות מתופעות לוואי נדירות – כגון דלקת שריר הלב – צריך להיות מודע לכך שהסיכון לאותה תופעת לוואי – דלקת שריר הלב – גבוה יותר בקרב אנשים לא מחוסנים שנדבקים בנגיף הקורונה".
עד כאן המחקר אבל מגבלתו המרכזית היא בהיעדר מסירת הנתונים על עצם הופעת תופעת אוטם שריר הלב בקרב מחוסנים והשאלה הגדולה היא האם החיסון מניב דלקות בלב ותופעות נוספות ארוכות טווח מעבר לשאלה האם הזריקה כואבת או לא ביום יומיים הראשונים לאחר קבלתה.
עניין מרכזי
