בחירת בניון לתפקיד המנהל המקצועי חרף הכישלון הקולוסאלי שלו בבית״ר היא מהלך פוליטי נבון של מקבלי ההחלטות. יוסי הוא מה שקרוי בשפה הניהולית המקצועית manageable person. כלומר אחד שאפשר לעבוד איתו בסביבה רבת אינטרסים מנוגדים בניון נבחר בעיקר כי ההפך הגמור של אייל ברקוביץ׳.
בניון הוא אמנם קאקא מוחלט מבחינה מיקצועית, אבל יש לו את המוניטין של שחקן עבר עם הצניעות האישית המתמשכת וההמנעות המוכחת מליבוי שערוריות שווא. ההתאחדות צריכה אחד כזה בבואה לגייס מאמן לאומי זר לקמפיין הבא. כמנהל מקצועי טירון הוא נכשל בגדול בירושלים הן בבחירת שחקני חיזוק, הן בהשפעה על המאמן ובעיקר ביצירת אווירת עבודה וקידום מרצועי מול הבעלים חוגג והיושב ראש אוחנה. בבית״ר בניון היה סתם. פשוט סתם.
אגב, תופעה מעניינת שחייבים לשים לב אליה בדאגה: כל המאמנים הזרים שהצליחו בארץ עם מכבי תל אביב למשל, סירבו לקבל על עצמם את התפקיד כשהוצע להם. אפילו המאמן הקודם הקודם של מכבי שיושב בבית בלי עבודה.
הסיבה: הם יודעים שאין דרך לייצר כאן נבחרת היכולה לטפס לטורניר גדול. מאגר השחקנים היהודיים מדולדל עד בלתי קיים ובעיקר: הישראלים לא יקבלו הרכב הבנוי בעיקר על שחקנים ערבים. במגזר טמון עתידו של הגדורגל הישראלי. שם הכישרונות, שם הפוטנציאל וצריך למצוא את הדרך להכשיר את הלבבנות לקליטתם המלאה.
רמי יצהר Rami Yitzhar
עניין מרכזי / פרשמות ספורט
