משבר כלכלי עולמי בפתח – השאלה היא רק מה תהיה עוצמתו ומי יסבול יותר מאחרים. וגם – כמה הצעות שימושיות לישראלי איך להיערך נכון כדי לחמוק ככל האפשר מהמיתון הגדול שמאיים על כל עסק וכל משפחה בישראל.
האינפלציה המתגברת, המחסור במזון, בסחורות וברכיבים קריטיים לתעשיות שונות, המלחמה באוקראינה, ההשלכות מרחיקות הלכת של המאבק בקורונה על תהליכי בייצור בסין ועל הסחר הבינלאומי כל אלה מובילים את העולם לעבר משבר כלכלי ושפל כואבים שעלולים להניב אי יציבות פוליטית, אי שקט פנימי ואף לפרוץ מלחמות אזוריות שיזעזעו את היציבות שאפיינה את העולם מאז מלחמת העולם השנייה.
שתי בשורות מרכזיות שאיפיינו את שלבי המאה ה-20 ואת שני העשורים הראשונים במאה הנוכחית ניצבות בפני התמוטטות כואבת: הגלובליזציה וחופש הפרט. ההתפתחויות הטכנולוגיות שהפכו את העולם לכפר קטן, פורח ואופטימי עם צריכה מטורפת, חיי שפע חסרי מעצורים וזינוק חסר תקדים ברווחה האישית יצרה במקביל סדקים ביכולת השליטה של האימפריה האמריקנית. אמריקה מצויה בתהליך הידרדרות פנימית בלתי ניתנת לעצירה. האדם הלבן איבד את הרוב בארה״ב ונסיונותיו להגן על ההגמוניה שלו בכל מחיר בשיטות הפסולות שבהן נוקט הטראמפיזם רק מזרזים את ההתרסקות. סין ורוסיה שזיהו את החולשת האמריקנית המתעצמת החלו לכרסם באימפריה המתפוררת והתוצאה היא חוסר שקט עולמי מתגבר ואי ודאות המאיימת על עתיד העולם באופן ממשי. אחרי הכל, באווירת הטירוף המתגברת מיום ליום עלול לקום המשוגע שייחלץ על הכפתור מבלי שניתן יהיה לבלום אותו.
העיתונות הכלכלית הרצינית בעולם נדרשת עתה ללא הפסקה לניתוח המצב הקיים ומנסה, ללא הצלחה ניכרת, לדחות את הקץ ולטשטש את חומרת המצב וזאת מטעמים אינטרסנטיים. אחרי הכל – צרכני התקשורת הכלכלית הם אלה שמשלים את עצמם ובעיקר את זולתם בניסיון להיחלץ מן הנורא מכל מבחינתם: קריסה כלכלית. אלה שפקיעת הבועה כבר אינה מוטלת בספק והתהום מתקרבת כבסרט אימה חשוך ומפחיד.
הניו יורק טיימס והוול סטריט ג׳ורנל מתארים כך פחות או יותר את המצב הנוכחי: שנתיים לאחר שמגיפת הקורונה הופיעה והשאירה חלק ניכר מהכדור במצב של שיתוק, קובעי המדיניות מתמודדים עם אתגרים מתמשכים, כולל שרשרת אספקה משובשת , סגרי ענק בסין וסיכון ממשי למשבר אנרגיה כאשר מדינות נגמלות מנפט וגז רוסיים. .הכוחות המתנגשים הללו גורמים לכלכלנים לחדוש מאוד לגבי מיתון עולמי, כאשר פינות שונות בעולם מוצאות את הכלכלות שלהם סובלות יותר מאחרות מהאירועים החמורים.
מציאת דרכים להימנע מהאטה תוך המשך הפעלת לחץ על רוסיה לקראת מלחמתה באוקראינה יהוו את המוקד העיקי של פגישת שרי G7 בשבוע הבא בבון. במסיבת עיתונאים לקראת הכינוס אמרה שרת האוצר ג'נט ילן שמחירי מזון ואנרגיה גבוהים מדכאים הן את ההוצאות והן את התפוקה הכלכלית, ויצרו את מה שהיא כינתה "השפעות סטגפלציוניות" בכל רחבי העולם. "זו סביבה שמלאה בסיכונים, גם ביחס לאינפלציה, וגם להאטה פוטנציאליות בצמיחה", אמרה גב' ילן.
האתגרים הכלכליים איתם מתמודדות ממשלות ברחבי העולם עלולים להתחיל ללפגוע בחזית המאוחדת שמדינות המערב שמרו עליה בהתמודדות עם התוקפנות של רוסיה, כולל סנקציות גורפות שמטרתן לשתק את כלכלתה ומאמצים להפחית את התלות באנרגיה רוסית. קובעי המדיניות מתקשים לאזן בין אלטרנטיבות בבואם להחליט כיצד לבודד את רוסיה, לתמוך באוקראינה ולשמור על הכלכלות שלהם בפני קריסה כאשר המחירים עולים במהירות והצמיחה מואטת.
בנקים מרכזיים ברחבי העולם מתחילים להעלות את הריבית כדי לעזור לבלום את האינפלציה המהירה, מהלך שיבלום את הצמיחה הכלכלית על ידי העלאת עלויות האשראי ועלול להוביל לאבטלה גבוהה יותר. כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי, אותתה בשבוע שעבר על עלייה אפשרית בריבית ביולי, שתהיה המהלך הראשון כזה של ה-ECB מזה יותר מעשור.
הצמיחה העולמית צפויה להאט ל-3.6 אחוזים השנה, כך חזתה קרן המטבע הבינלאומית באפריל , ירידה מ-4.4 אחוזים שחזתה לפני פלישת רוסיה לאוקראינה וגם סגרי "האפס קורונה" של סין.
הנציבות האירופית פרסמה תחזית כלכלית מתוקנת משלה, המראה האטה בצמיחה ל-2.7 אחוזים השנה לעומת 4 אחוזים שהוערכו בדוח החורף שלה. במקביל, האינפלציה מגיעה לרמות שיא וצפויה לעמוד על 6.8% בממוצע לשנה. שיעור האינפלציה השנתי של בריטניה זינק ל-9% בחודש שעבר, הגבוה ביותר מזה 40 שנה, כך מסר המשרד לסטטיסטיקה לאומית ביום רביעי. וחלק ממדינות מזרח אירופה מתמודדות עם עליות מחירים חדות עוד יותר, כאשר פולין, אסטוניה, צ'כיה, בולגריה וליטא כולן מתמודדות עם שיעורי אינפלציה של יותר מ-11%.
הלחצים על שרשראות האספקה העולמיות החמירו גם באפריל, כאשר הפלישה הרוסית לאוקראינה והסגרים בסין הקשו על חברות להשיג חלקים ומוצרים ברחבי העולם, כך הראה מדד שרשרת האספקה שפורסם ביום רביעי על ידי הבנק הפדרלי של ניו יורק. זה עלול להחמיר עוד יותר את המחסור ואת עליות המחירים.
Eswar Prasad, לשעבר ראש חטיבת סין של קרן המטבע הבינלאומית, סיכם את האתגרים העומדים בפני מדינות ה-G7, ואמר כי "קובעי המדיניות שלה לכודים בבלימה ובהפעלת לחץ על רוסיה על ידי הגבלת רכישות אנרגיה ממנה. זה מחמיר את האינפלציה ופוגע בצמיחה הכלכלות שלהם".
"סנקציות כאלה, על אף כל ההצדקה המוסרית העומדת בבסיסן, גובות מחיר כלכלי כבד יותר ויותר שעלול להיות בעל השלכות פוליטיות פנימיות על מנהיגי ה-G7", הוסיף.
ההערכה של הפרשנים בוושינגטון היא שארצות הברית צפויה ללחוץ על בעלות בריתה להמשיך לבודד את רוסיה ולספק יותר סיוע כלכלי לאוקראינה למרות הצרות הכלכליות שלהן. גורמים רשמיים צפויים גם לדון ביתרונות הטלת המכסים על יצוא האנרגיה הרוסי לקראת אמברגו נפט אירופי, שארצות הברית חוששת שעלול לגרום למחירים להרקיע שחקים על ידי הגבלת האספקה. קובעי המדיניות ידונו גם אם ללחוץ על מדינות כמו הודו לבטל הגבלות היצוא על מוצרי מזון חיוניים. הודו הפסיקה השבוע בפתאומיות ליצא חיטה מה שיזניק עוד יותר את מחירה בשוק העולמי.
נוכח המציאות הזאת, מיתון עולמי נראה להיות בלתי נמנע במדינות מסוימות, וכלכלנים שוקלים מספר גורמים כאשר הם מודדים את הסבירות למיתון, כולל האטה חמורה בסין הקשורה להמשך סגרי הקורונה.
הנציבות האירופית הודיעה בדו"ח הכלכלי שלה שהאיחוד האירופי "הוא הראשון בתור מבין הכלכלות המתקדמות לחטוף מכה", בגלל קרבתו לאוקראינה והתלות שלו באנרגיה רוסית. במקביל, האיחוד קלט יותר מחמישה מיליון פליטים בפחות משלושה חודשים.
אבל יש גם המטשטשים את המציאות. אנליסטים של דויטשה בנק אמרו השבוע שלדעתם מיתון באירופה אינו סביר. לעומת זאת, קארל ב. ויינברג, כלכלן ראשי ב-High Frequency Economics, הזהיר בפתק ביום שני כי עם ירידה בביקוש והתפוקה של הצרכנים, "כלכלת גרמניה עומדת לקראת מיתון". אנליסטים ב-Capital Economics חזו שגרמניה, איטליה ובריטניה צפויות להתמודד עם מיתון, כלומר יש "סיכוי סביר" שגם גוש היורו הרחב יותר יתמודד עם אחד, המוגדר כשני רבעונים רצופים של ירידה בתפוקה. ויקי רדווד, יועצת כלכלית בכירה בקפיטל אקונומיקס, הזהירה כי העלאות ריבית אגרסיביות יותר מצד הבנקים המרכזיים עלולות להוביל להתכווצות כלכלית עולמית. "אם ציפיות האינפלציה והאינפלציה יתבררו כעקשניות יותר ממה שאנו מצפים, והריביות צריכות לעלות עוד יותר כתוצאה מכך, אז כנראה מיתון יהיה על הפרק", כתבה רדווד בהודעה ללקוחות השבוע.
האשם העיקרי הוא מחירי האנרגיה. בגרמניה, שהיתה תלויה ביותר בדלק הרוסי מבין הכלכלות הגדולות באירופה, הלחץ מורגש בצורה חריפה על ידי המגזר העסקי והתעשייתי וזה זולג במהירות לכיוון הצרכנים.
הפרעה בייצוא החיטה מאוקראינה ורוסיה גורמת למחירי המזון להסתחרר ולהגברת הרעב העולמי, במיוחד באפריקה ובמזרח התיכון.
ורעב, כמו תמיד, מצמיח מלחמות ממושכות, אכזריות ועקובות מדם.
מי שמשלה את עצמו שישראל תוכל לאורך זמן להימלט מן המשבר העולמי המאיים לשטוף את המרחב עושה טעות. זה הזמן שכל בית אב יעשה לעצמו את החשבון היטב היטב ויתכנן היטב את עתידו. הצעד הראשון שמוטב לו לכל ישראלי לשקול ברמה האישית, המשפחתית, התעסוקתית והעיסקית היא להתחיל להכנס למגננה פיננסית. כלומר להתחיל לקצץ בהוצאות מיותרות, למתן במותרות מטופשות, להתרסן בצריכה בלתי מבוקרת של לקנות לקנות לקנות, לבזבז כאילו אין מחר ובכניסה להתחייבויות חדשות.
מי שיגיע למשבר הגדול עם פחות חובות, הלוואות, מינוסים בבנק והרגלי בזבזנות אישית שנרכשו בשנים האחרונות – הוא זה שיעבור אותו בקלות יחסית רבה יותר.
רמי יצהר Rami Yitzhar
עניין מרכזי
מרכזיmerkaziTV
