יש לעם ישראל בעת הזאת ממשלה מצויינת וביום ירושלים הבעייתי הפעם היא הוכיחה זאת שוב. חייבים לומר: ממשלת ישראל צלחה את מצעד הדגלים כשהפרובוקטורים הפנימיים והחיצוניים נותרו בשוליים הקיצוניים הבזויים. הפמיליות למיניהן במקום לחגוג את יום ירושלים פרקו בעיקר שנאה תהומית שהובעה בשירים חוליגניסטיים בנוסח: ״שישרף לכם הכפר״ ואיך לא השיר הבזוי מכולם המוכר מאיצודיון טדי ״מוחמד מת״. הזבל האנושי הזה נשלט עם זאת כתוצאה מהיערכות נבונה ויעילה של המשטרה. בסופו של דבר אירועי יום ראשון עברו ללא תקריות מיוחדות.
לזכותם של בנט לפיד וגנץ ייזקף המאמץ המוצלח להפעיל גם מנופים מדיניים בעולם הערבי, בעזה ובגדה שהפעילו את השפעתם לריסון החוליגנים מן הצד השני. התוצאה היתה סיום חיובי ליום מתוח.
הממשלה הישראלית הפעילה נכון את האמריקנים, המצרים, הקטארים, הירדנים, נציגי האו"ם וכל גורם אפשרי אחר שהעביר מסרים בין הצדדים לפיהם ישראל מחוייבת לסטטוס קווו בירושלים ומצד שני פוזרו אזהרות תקיפות שישראל תגיב בתקיפות אם תותקן. זה סייע להרגעת הרוחות, בעיקר כאשר המסר הישראלי היה חד וברור: המצעד יצעד, אבל אין בו כדי לשנות את הסטטוס-קוו בירושלים.
לצד המאמץ המדיני הזה, ננקטו צעדים רבים כדי להגיע לאירוע במוכנות מכסימלית. משטרת ישראל זכאית לכל השבחים על ניהול מוצלח של אירוע מורכב ונפיץ, שהחל בשעות הבוקר המוקדמות בהר הבית עם עליה של מספר גדול יחסית של יהודים להר, נמשך במצעד הדגלים על עשרות אלפי צועדיו, וכלל גם לא מעט עימותים נקודתיים שחייבו ניהוג עדין כדי להימנע מהסלמה.
המשטרה הוכיחה כי הפיקה לקחים מאירועים דומים בשנים קודמות, כשבחרה להפעיל את הכוח בשכל, ובעיקר תוך תכנון מוקדם. גם שיתוף הפעולה שלה עם השב"כ היה מיטבי, בעיקר במעצר המוקדם של פורעים פוטנציאליים; אפשר רק להצר על-כך שצעדים דומים לא ננקטו כנגד כמה גורמים מקרב הימין הקיצוני, שהתעקשו לפגוע אתמול בחגיגה הירושלמית. הפרובוקציות שהם עוררו במתכוון עלולות היו לחבל במאמץ לעבור את האירוע בשלום.
גם השירים שליוו את מקצת הצועדים היו צורמים. ירושלים זכאית ביום חגה למלל מוצלח יותר מאשר "שיישרף לכם הכפר" או "מוחמד מת". בעיר שחגגה אתמול את איחודה, הקולות האלה הדגישו דווקא את הפירוד ואת הפער בין שני צידיה – המערבי והמזרחי. להמונים שלא נטלו בכך חלק ולכלל תושבי העיר מגיע יותר מזה; מי שלא יטפל בכך מעכשיו, יקבל את הקצוות האלה על טורבו במצעד הבא.
אבל הלקח העיקרי מהמצעד אתמול הוא שישראל לא צריכה להתבייש לממש את ריבונותה בכל נקודה בארץ. ויתור על-כך הוא מסוכן פי כמה, משום שהוא משדר חולשה.
לכן, צריכה ישראל להתעקש על-כך גם בעתיד, גם מול איומים (ואפילו מול טרור ממשי). עליה לעשות זאת בשכל כמובן, תוך חיפוש המחבר והימנעות מהתרסה מיותרת, ובעיקר – לזכור שתמיד יהיה גם "היום שאחרי", שבו ימשיכו הצדדים לחיות זה לצד זה, בירושלים ומעבר לה.