השעות שנותרו לפתיחת הקלפיות מנוצלות על ידי הצדדים להמרצת מצביעים זאת בעיקר על ידי הפחדה והחדרת חרדות קיומיות בליבותיהם של תומכים פוטנציאליים שלא בדיוק בא להם ללכת שוב לקלפי.
כרגע נראה שהליכוד עומד לזכות בכל הקופה ושסיכויי הנאשם נתניהו עדיפים על כל האחרים להגיע לבלפור שוב. התופעה המעניינת היא ההתקפות משני הצדדים על המחנה הלאומי של גנץ, סער איזנקוט והניסיון לזנב בהם מנדטים בודדים שיתכן כי יכריעו את גורל המדינה.
לפי הסקרים, גנץ כשל לחלוטין באסטרטגיה שבחר . הברית עם סער, שאמורה היתה להגדיל משמעותית את הרשימה במטרה להפוך את גנץ למועמד לגיטימי להפוך ראש ממשלה ברוטציה נחלה כישלון מהדהד בדיוק כפי שהערכנו ביום התחברות השניים. בצר להם צירפו את איזנקוט והתוצאה היתה אפסית עד מזיקה. לגנץ היו 9 מנדטים בסקרים עם כחול לבן נטו ועכשיו עם הגיבנת שחירב לעצמו הוא מסתובב בקושי סביב ה-12 ואולי פחות.
גם השהייה בלשכת ראש הממשלה והניהול המוצלח של המדינה באמצעות ממשלת המעבר לא הקפיצה את התמיכה בו הנעה סביב 24 מנדטים שהם הרבה פחות ממה שהשיגו בזמנים ציפי ליבני או בוז׳י הרצוג. הבעיה המרכזית של לפיד היא שתי המדונות המובילות את העבודה ומרצ שיחד צפויות לגרד כ-10 מנדטים. עם העבודה או מרצ לא ניתן ללכת לברית פוליטית הואיל ומדובר בשתי צדקניות נטולות עמוד שידרה שיפילו כל ממשלת שמאל מרכז אפשרית על שטות כזו או אחרת. לפיד חייב להביא למיטוט הרשימות הללו אחרת לעולם לא יוכל להתקרב לאפשרות אמיתית להקים ממשלה יציבה.
בעבר השני, נתניהו דוהר לבלפור על אדי הדלק האחרונים במנוע הדיזל המיושן והמקרטע שלו. גם אם ינצח לא יוכל להקים ממשלה יציבה וזו תמצא עצמה רוויית קטטות אידיאולוגיות ואינטרסים כיתתיים צרים שעלולים למוטט לחלוטין את שרידי הלכידות החברתית שעוד נותרו אחרי תעשיית ההפרד ומשול שהנחיל הנאשם למדינה בניסיון נואש לשרוד ולהמנע ממעשיהו.
לכן, כרגע נראה שהאנרכיה לא תגיע לסיומה ביום שלישי. אולי להיפך. לכן, צריך כל אזרח לקחת אחריות וללכת להצביע. כל השאר, לא בידינו.
רמי יצהר Rami Yitzhar
עניין מרכזי
