הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, דנה היום (חמישי) בבקשת הממשלה כי הכנסת תחזור ותכריז על מצב חירום והחליטה, ברוב קולות, להמליץ למליאת הכנסת להכריז על מצב חירום לשנה נוספת.
כזכור, ביום כ"ט בסיוון התשפ"ב (28 ביוני 2022) הכריזה הכנסת על מצב חירום עד ליום ט' בסיוון התשפ"ג (28 ביוני 2023). החלטת הממשלה 476 מיום 30.04.23 ביקשה כי הכנסת תכריז על מצב חירום למשך שנה נוספת. על פי תקנון הכנסת, הוועדה המשותפת בוחנת את הצורך להכריז על מצב חירום, את התקנות לשעת חירום שהותקנו מכוח ההכרזה האחרונה ואת החקיקה שתוקפה מותנה בקיומו של מצב חירום, ואז מביאה את המלצותיה לאישור מליאת הכנסת.
עו"ד עידו בן יצחק, סגן היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון, סקר בפני חברי הוועדה את המצב החוקי הקיים בנושא מצב החירום ואמר כי עם הקמת המדינה, הכריזה מועצת המדינה הזמנית על מצב חירום. ההכרזה לא כללה הגדרה של מהו אותו "מצב חירום", היא לא הוגבלה בזמן, והיא מעולם לא בוטלה.
להכרזה על מצב החירום שתי השלכות עיקריות: 1. הסמכת הממשלה להתקין תקנות שעת חירום, בהתאם להוראות חוק היסוד, שבכוחן לגבור על חקיקת הכנסת. 2. ישנה חקיקה התלויה בהכרזה על מצב חירום, היינו, תוקפם של חוקים וחקיקת משנה שהותקנו מכוח היותם תלויים בקיומו של מצב חירום.
ככלל, אמר עו"ד בן יצחק, בשני העשורים האחרונים מיעטה הממשלה להשתמש בסמכותה להתקין תקנות שעת חירום. בין 2005 ל-2019 הותקנו שתי תקנות שעת חירום, שתיהן לשם הבטחת שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית. ואולם, עם פרוץ משבר הקורונה, השתמשה הממשלה בסמכותה זו על בסיס כמעט יומיומי, באופן שלא היה כמותו מזה עשרות שנים. בסך הכל, בין מרץ ליוני 2020 התקינה הממשלה 38 תקנות שעת חירום (רבות מהן תוקנו מספר פעמים). בנובמבר 2021 השתמשה הממשלה בסמכות זו פעם נוספת, לאחר גילויו של זן אומיקרון, אז הותקן סט אחד של תקנות, שעמד בתוקף במשך 4 ימים. מאז ההכרזה הקודמת על מצב חירום לא השתמשה הממשלה בסמכותה להתקין תקנות שעת חירום.
עוד ציין עו"ד בן יצחק כי מאז החלה הוועדה להדק את הפיקוח על החקיקה שקיומה מותנה בקיומו של מצב החירום, בשנת 2009, הוסדרו כבר 4 חוקים ו-151 צווים. כיום, נותרו 5 חוקים ו-14 צווים שטעונים הסדרה.
כלל חברי הכנסת אשר השתתפו בדיונים החמיאו על המגמה החיובית של התקדמות ניתוק החקיקה ממצב החירום מאז 2009, אך גם אמרו כי יש להתקדם בקצב מהיר יותר כדי לסיים את מלאכת הניתוק.
חברי הוועדה שמעו את התייחסויות נציגי משרדי הביטחון, הכלכלה, בריאות, הגנת הסביבה, העבודה, התחבורה והאנרגיה – כאשר כל אחד פירט היכן נמצא סטטוס הטיפול בכל אחד מפרטי החקיקה אשר עדיין יש לנתקם מעצם ההכרזה על מצב החירום.
ח"כ מיכאל ביטון: הכרזה של מצב חירום כל שנה, במשך 75 שנים, היא מסר לא טוב שישראל משדרת לאזרחיה ולעולם, גם אם הוא טכני. לא צריך מצב חירום כללי. אפשר להביא בחוק סמכות לשר להכריז מצב חירום בנושאים מסוימים ולתקופות זמן מוגבלות, בין אם זו רעידת אדמה, קורונה או מלחמה, והכל תחת פיקוח הכנסת. את כל שאר 19 פרטי החקיקה יש לאגד בחוק אחד, עם תוקף זמני, ואז ניתן יהיה לוותר על מצב החירום הכללי.
עו"ד בן יצחק: הצעת חוק דומה הוגשה ע"י ח"כ גלעד קריב בכנסת הקודמת. ועדת השרים לחקיקה ביקשה ממנו להמתין להצעת חוק ממשלתית, וזו לא הגיעה עד היום. כמו כן ,כבר היום אם נבטל את מצב החירום, החוק מאפשר להכריז על מצב חירום בעתיד, בנוסף לחקיקה המעניקה סמכויות הכרזה במצבי חירום – מצב מיוחד בעורף לשר הביטחון, אירוע חירום אזרחי לשר לביטחון לאומי, וכמובן חוק הקורונה.
ח"כ משה טור פז: מצטרף לקו של ח"כ ביטון, של להשתדל שלא להפטיר כדאשתקד. ההתקדמות שתוארה החל מ-2009 מראה שאם מחליטים בנחישות אפשר להגיע להישגים יפים. יש ערך שמדינת ישראל תראה את סופו של מצב החירום לאחר 75 שנים ויש מקום להלחיץ קצת יותר חלק מהמשרדים שמתקדמים בעצלתיים. ח"כ ביטון הוסיף: הם מטפלים במצב החירום כאילו אין מצב חירום.
ח"כ עופר כסיף: הכרזה על מצב חירום היא דבר פסול ומנוגד למהות הדמוקרטיה. עצם העיקרון, עוד לפני שנדרשים לחוק או צו, כזה או אחר, הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה, ואני לא רוצה לחזור על מילותיו החריפות של בגין כנגד הדבר הזה עוד משנות ה-50 של המאה הקודמת. המצב כיום הוא אבסורדי לחלוטין, שאין מספיק דרישה לחקיקה כדי להכריז על מצב חירום, אבל יש פה חקיקה שעבורה צריך את מצב החירום.
אני כן מבקש להתייחס ספציפית לחוק אשר מאפשר את המעצרים המנהליים – מעצר מנהלי הוא דבר פסול, שוודאי דרכו אי אפשר להצדיק את הארכת קיומו של מצב החירום. זה דבר אנטי דמוקרטי בעליל, שאני וחבריי מתנגדים לו באופן גורף, גם כאשר החילו אותו בשלב מסוים על הרוצחים בדומא, מבלי להגיד מה דעתי עליהם.
עו"ד גאל אזריאל, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: בקשת הממשלה היא להכריז על מצב חירום לשנה נוספת. כתוצאה מריבוי מערכות הבחירות בשנים האחרונות, לא הייתה התקדמות מספקת בנושא ניתוק החקיקה ממצב החירום. שמעתם ממשרדי הממשלה שהם בתהליכים, בין השאר לאור זה שיש ממשלה חדשה ויש מדיניות חדשה לשרים, שרוצים לבחון את הצעות החוק והצווים בטרם קידומם. הממשלה גם החליטה שהמשרדים ישימו את זה גבוה בסדר העדיפויות, והמשרדים התבקשו לעדכן על התקדמותם פעמיים בחצי השנה הקרובה.
יו"ר הוועדה, יולי אדלשטיין סיכם: המגמה ברורה. נעשתה עבודה יפה, עוד החל מתקפותו של ח"כ אברהם מיכאלי וועדת המשנה שלו ב-2009. נשארנו עם 19 סעיפים – 5 חוקים ו-14 צווים. המגמה צריכה להימשך. משרדי הממשלה ודאי לא אשמים באותן כנסות שלא הוציאו מתוכן ממשלה, ורצף מערכות הבחירות, ומשבר הקורונה. עם זאת, אין כבר קורונה, יש כנסת וממשלה מתפקדות, והנושאים ופרטי החקיקה מוכרים לכולם. אם לא נראה התקדמות משמעותית ב-3-4 החודשים הקרובים, נשקול את צעדינו, בין אם הקמת ועדת משנה לנושא, ובין אם קידום הצעת חוק כפי שהציע ח"כ ביטון, וכפי שכבר הממשלה עצמה ניסתה בעבר לקדם.
אני עשיתי שימוש בהכרזה על מצב החירום יותר מכל שר אחר ב-20 השנים האחרונות, והצלנו הרבה מאוד חיים בשל כך. לכן אני אמליץ לחברי כן לאשר את בקשת הממשלה ולהמליץ להאריך את מצב החירום בשנה נוספת, אבל כדי שלא יהיו אי נעימויות וזעקות שבר, אני כבר עכשיו מודיע שלא אסכים לעמוד בעוד 11 חודשים בפני בקשה נוספת להארכה, ללא התקדמות משמעותית מאוד בניתוק החקיקה ממצב החירום.
לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה להצבעה את ההמלצה להכריז לשנה נוספת, וזו אושרה, כאמור, ברוב קולות. ח"כ עופר כסיף, התנגד, ומולו תמכו בהצעה חמישה – חה"כ שרון ניר, משה טור פז, מיכאל ביטון, נסים ואטורי, ויו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין.
