המחבל שביצע ביום חמישי את פיגוע הדריסה בכביש 443 לא רחוק ממודיעין במרכז הארץ, הוא בעל הפרופיל האידיאלי של ״לא מחבל בפוטנציה״ על פי כללי שירות הביטחון הכללי. המחבל זוהה כדאוד עבד אלראזק פאיז פאיז, פלסטיני תושב דיר עמאר בגדה. בן 41, נשוי + 5, ללא רקע ביטחוני קודם.
ואכן, הוא בן יותר מארבעים, נשוי, אב לילדים רבים שפרנסתם תלויה בעבודתו בארץ, בעל אפס עבירות קודמות, לא מוכר לכוחות הביטחון ומי שקיבל כתוצאה מכך ללא היסוס רישיון עבודה המאפשר לו להיכנס בכל עת ולנוע בתחומי הקו הירוק ללא הפרעה, לעבוד בכל מקום ובעצם להיות סוג של ערבי ישראלי לכל דבר ועניין.
בכל זאת, האיש הסתובב לו היום בגדרה, נע בכבישי ישראל, נסע לו ב-433 העמוס רבבות ישראלים בכלי רכב, על אוטובוסים, הולכי רגל ומה לא. באופן הראוי לבחינת עומק הוא החליט לבצע את פיגוע הדריסה רק כנגד חיילים, גבה חיי צעיר וזהו.
הבעיה עכשיו איננה שלו המחבל אלא של כוחות הביטחון הישראליים ובראשם השב״כ. ממשלת הימין מלא מלא מפעילה מדיניות מכוונת של הוצאה להורג המכונה ניטרול של מחבלי גל הפיגועים האחרון. הכוונה המקורית היתה הרתעה אבל בפועל התוצאה חמורה מבחינתנו. היוצא לפגע יודע מראש שזהו סוג של פיגוע התאבדות ושסיכויו לצאת מזה בחיים אפסי עד בלתי קיים. זה לא מרתיע אותו. להיפך. הוא יוצא להיות שאהיד וגאה בכך.
במקרים רבים מדי, לא רק שהמחבל נושא פרופיל בלתי חשוד לפי הקריטריונים הקיימים, אלא שהוא מסתיר את כוונותיו ממשפחתו, מחביריו ומשאר העולם, כך שאין כמעט דרך לאתרו מראש.
חיסולם בזירת הפיגועים הרצחניים של מחבלי האינתיפאדה הנוכחית מונע אפשרות מהשב״כ, מהצבא ומגורמי ביטחון נוספים את האפשרות הקריטית ללכוד את המחבל גם לאחר מעשה, ואז לנהל חקירה יסודית, ארוכה ומעמיקה שתאפשר לשב״כ ללמוד לעומק את מניעיו, התנהלותו וטכניקת ההסתה והנדסת התודעה הננקטת בידי האויב כדי לפתות אנשים כאלה לצאת לפיגועי ההתאבדות המיועדים בדרך כלל נגד חיילים או נגד מתנחלים.
פוליטית, זה בלתי אפשרי לפעול נכון. באווירה הקיימת עתה כשהאספסוף הביביסיטי והטרור היהודי מההתנחלויות מובילים את מדיניות עליהום המעודדת חיסול מיידי של מחבל ארור ורצחני ככל שיהיה, הנפגע העיקרי הוא המודיעין וונמנעת האפשרות לייצר מערך פסיכולוגי חדש שיהווה עידכון לפרופיל המצדיק הענקת אישורי עבודה ושהייה בישראל בעת הזאת.
מחבל מת לוקח עימו לקבר את המידע שיאפשר להיערך נכון יותר לפיגוע הבא. ההוצאה להורג בשטח היא הערובה לכך, שעוד חיילים, שוטרים, מאבטחים ומתנחלים יירצחו בפיגוע הבא.
למרבה הצער, במציאות הישראלית הנוכחית – היגיון הוא התכונה האחרונה שנעשה בה שימוש דווקא כשהיא הכי מתחייבת. אם המדיניות לא תשתנה – בקרוב, ואחרי עוד כמה עשרות הלוויות – לא תהיה ברירה אלא לנתק את המשק הישראלי מזרם החמצן הכה חיוני להתקיימותו הסדירה: כוח אדם שיבצע את העבודות הכי שחורות שאף אחד אחר, כולל ערביי ישראל לא מעוניין בהן. לא יהיה מנוס מהטלת סגר ארוך על הגדה כפי שנעשה כלפי העזתים וגם אז הבעייה לא תיפתר. כי ימין מלא מלא הוא ערובה לדבר אחד בלבד: מלא מלא בעיות לישראל ואפס פתרונות יעילים.
רמי יצהר Rami Yitzhar
״עניין מרכזי״
