טורקיה פירסמה עדויות הקשורות ללכידתה של רשת ריגול שלכאורה הופעלה בידי המוסד הישראלי.
בראש הרשת עמד לטענת הביון הטורקי, סלצ'וק קוצ'וקאיה, חוקר פרטי טורקי שלדבריו פגש אנשי מוסד ב-11 הזדמנויות וב-10 ערים שונות באירופה, ותפקידו היה לאסוף מודיעין ולמסור את המידע לישראל תמורת תשלום.
באחד המיקרים התבקש קוצ׳וקאיה לאתר נקודות תורפה בהתנהלותו של פלסטיני שהגיע מביירות לאיסטנבול כדי שניתן יהיה לפגוע בו.
בטורקיה נטען כי המוסד שיתף פעולה בהקמת הרשת עם אנשי ביטחון שקשורים לאיש הדת הטורקי הגולה פתהוללה גולן, שאותו מאשים נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בתכנון ניסיון ההפיכה נגדו ב-2016. את הקשר הראשון בין קוצ'וקאיה למוסד, לפי דבריו של החוקר הפרטי הטורקי, ערך סרקאן אוזדמיר, קצין לשעבר בצבא טורקיה שהואשם בקשרים לפתהוללה גולן וברח מהמדינה.
"הוא אמר לי שחברת ביטוח זרה מחפשת חוקר פרטי. היו לי כמה שיחות טלפון איתו, והוא הציג אותי למישהו ששמו חורחה. דיברתי עם חורחה בסקייפ, הצעתי את שירותיי – והוא שלח לי בהתחלה שמות של כמה מסעדות וביקש שאחקור את פעילותן המסחרית. התבקשתי גם לספק תמונות", העיד קוצ'וקאיה על הקשר הראשון בין הצדדים באוגוסט 2018. התקשורת עם חורחה, לדבריו, התנהלה בשירות מייל מוצפן בשם פרוטון-מייל. "החלפנו סיסמאות בכתובת מייל שכונתה Turkey77", הוא אמר.
קוצ'וקאיה נשלח לפי עדותו להפגין יכולות בתחום איסוף מידע מסחרי. "הוא אמר שאבחר אחת משלוש מסעדות, אצלם מבפנים ומבחוץ וכשאשלח הוא יבחן את המידע שיש לו וישווה למה שאני העברתי. שלחתי לו את הדוח במייל וביקשתי 1,000 אירו בתמורה. הוא אהב אותו – וביקש להיפגש פנים אל פנים".
אחרי הפגישה עם חורחה, קוצ'וקאיה פגש את מי שכינה עצמו אלפונסו, שהיה לדבריו מנהלו של חורחה. "הם נתנו לי הוראות לעבודה שנייה. הקמתי לי צוות", הוא תיאר. המשימה, שעליה קיבל תשלום מראש בפגישה ברומא, לדבריו, התרכזה במעקב אחר אזרחים איראנים ולבנונים, ובאיסוף מידע על "חברת חשמל", כלשונו. "רוב העבודה שלי עסקה במעקב אחר חברות זרות. כשביקשו ממני לחקור חברות טורקיות, רצו לגלות עם מי הן עובדות ומי הבעלים שלהן", הוא אמר בחקירתו.
ב-18 בדצמבר 2018 נפגש קוצ'וקאיה עם מפעיליו שוב – הפעם בקופנהגן, בירת דנמרק. "קיבלתי 4,000 אירו במזומן, כולל הוצאות. הם הביאו מכשיר דמוי לפטופ לבית קפה, חיברו כבלים לחזה שלי, לקצות האצבעות שלי ולרגל שלי ושאלו לשמי, למקצוע שלי ואם עבדתי עם הממשלה", תיאר את המפגש – שלמעשה היה בדיקת פוליגרף.
כמה שבועות אחר כך, פגש את אלפונסו בבלגיה. שם, לדבריו, הותקנה לו תוכנה על המחשב שמאפשרת קריאת הודעות מייל מוצפנות. בפגישה בבלגיה הוא גם קיבל משימה חדשה: "הם ביקשו שאעבוד על משרד להחלפת כספים ברובע לאללי באיסטנבול, ואחר כך שאעקוב אחר מנהל שיווק טורקי ואזהה עם מי הוא נפגש". על המשימה הזו, קיבל לדבריו בין 6,000 ל-7,000 אירו. "בין 2018 ל-2022 פגשתי פנים אל פנים סוכני מוסד 11 פעמים – בערים כמו קופנהגן, ציריך, פריז ורומא", הוא תיאר בפני חוקריו בטורקיה.
ב-2020 הוא קיבל משימה חדשה: לעקוב אחר אדם בעל אזרחות פלסטינית ששם משפחתו אל-מחמוד, והגיע בטיסה מבירת לבנון ביירות לאיסטנבול. התכתבויות שלו עם מפעיליו חשפו את כל שיטת הפעולה לכאורה: הוא קיבל את פרטי הטיסה, והתבקש לעקוב אחריו.
"אלה הפרטים. הוא מתוכנן להגיע בטיסה מביירות ב-08:50. תכין את הצוות, ושים לב: כמה כבודה יש לו? האם הוא מלווה בשומרים ובאבטחה? האם השומרים שלו חמושים? האם הוא לוקח מונית מנמל התעופה, או שנלקח ברכב פרטי? בדוק את מסלול הנסיעה שלו באיסטנבול".
לטובת המשימה, התבקש קוצ'וקאיה להשתמש בכמה כלי רכב שונים. "ממליץ להשתמש בשלושה כלי רכב שונים ובאופנוע לטובת המשימה, כדי למנוע חשיפה, למעקב טוב יותר אחר המטרה וכדי למנוע סיכויים 'לאבד אותה'", נכתב במייל שהועבר אל קוצ'וקאיה, לפי הדיווחים בטורקיה. בסיום התכתובת, הדגיש השולח: "אנחנו נשתמש במעקב כדי לאסוף נקודות חולשה בדרכה של המטרה, כדי שנתכנן תקיפה של אותו אדם".
לפי הדיווחים בתקשורת הטורקית 17 חשודים עומדים בפני עונש של עד 15 שנות מאסר באשמת ריגול. שישה מהם נמצאים במעצר. טורקיה נוהגת להתפאר לעיתים לא רחוקות במעצרים של "סוכני מוסד".
ביולי טענה אנקרה שחשפה "רשת רפאים" של 56 פעילים שפעלו במדינה ועקבו אחר אזרחים לא-טורקים. בדצמבר האחרון נעצרו שבעה שלפי הטענות ריגלו אחר פלסטינים עבור המוסד. במקרים אחרים חשף ה-MIT (הביון הטורקי) רשת ריגול רוסית וסיכל פיגוע איראני נגד ישראלים.