2601 אסירים ביטחוניים חדשים נקלטו במתקני הכליאה מאז תחילת המלחמה, בהם כמה מאות ממחבלי הנוחבה של חמאס שנעצרו לאחר הטבח. הללו מוגדרים כבעלי סיכון גבוה לתקיפת סוהרים.
גורם בשירות בתי הסוהר אומר: "הובלנו הכשרה ייעודית לסוהרים וללוחמים שמובילים אותם ועובדים באגפים שבהם מוחזקים המחבלים. הם מגיעים למתקני שב"ס לאחר שנחקרו בידי גופי הביטחון השונים, ומוגדרים כבעלי סיכון גבוה לתקיפת סוהרים".
בהתאם להחלטת נציבת בתי הסוהר, נקבעו תנאי כליאתם של מחבלי הנוח'בה ובכלל זה סדרי אבטחה מחמירים – הם יוחזקו באגפים נפרדים בתנאים מבודדים. בשל מסוכנותם, ועל מנת לשמור על הסדרי הביטחון במתקני הכליאה ולמנוע פח"ע, הם יאזקו בהתאם לצרכים המבצעיים.
בהתאם להנחיית נציבת בתי הסוהר, מאז תחילת המלחמה צומצמו תנאי מחיית כל האסירים הביטחוניים, כחלק מהמאמצים המבצעיים:
1. בתי הסוהר הביטחוניים נמצאים במצב "מנעול" (סגורים בתאים).
2. ביטול ביקורים.
3. מניעת אפשרות הגישה לרכש קנטינה.
4. צמצום פעילויות האסירים הביטחוניים באגפים.
5. הקפאת מוסד הדובר.
6. הפסקת זרימת החשמל בשקעים בתאי הביטחוניים, לשם סיכול קשר עם החוץ באמצעים בלתי חוקיים.
7. הוצאת מכשירי החשמל ובכלל זה מכשירי רדיו וטלוויזיה.
מראשית הלחימה אותרו כ-170 טלפונים מוסלקים וכ- 150 אמצעי אמל"ח קר. הציוד הוחרם והאסירים נענשו בדין משמעתי ופלילי. עד היום נקלטו כ-3,000 כלואים ביטחוניים במתקני שב"ס.
"מה שהיה לא יהיה", מבהירה פרי, "אני מקיימת דיונים עם גורמי הביטחון, העמדה שנוביל בשב"ס היא להחזיק את הביטחוניים באופן שונה לגמרי ממה שהיה בעבר". פרי התייחסה גם לתנאי המחיה של מחבלי הנוחבה המוחזקים בישראל, ואמרה: "הם מוחזקים 8-4 בתא, נעולים שם כל היום. הם מוגדרים כעצורים המסוכנים ביותר מקרב האסירים הביטחוניים בשב"ס. קלטנו עשרות ממחבלי הנוחבה. בשלב הזה, הם מבודדים ומקבלים תנאים בסיסיים בלבד". לגבי האפשרות של עסקת שחרור אסירים בתמורה לחטופים, אמרה: "זה לא מונח על שולחני, יש מי שמטפל בסוגייה. נתפלל שכולם יחזרו הביתה".
