הידיעות המגיעות מן העולם הערבי, כולל מקהיר, מביירות, מדוחא ומריאד מצביעות על מגמה ברורה אחת: ישראל מנהלת משא ומתן עם עצמה בנוגע לעיסקת חילופי שבויים נוספת. חמאס חד משמעי ועומד על עמדתו כי שום דבר הנוגע לשיחרור חטופים נוספים לא בא בחשבון שלא במסגרת סיום מוחלט של המלחמה. לא הפוגה, לא הפסקת אש – רק סיום המלחמה. יתרה מכך, סינוואר מעביר את המסר הברור לפיו אין מדובר בסיום הקרבות ובהקפאת המצב הקיים בשטח אלא גם בנסיגה מוחלטת של צה״ל לקווי ה-7 באוקטובר.
המסר הזה ידוע היטב לדרג המדיני והצבאי בירושלים אבל הוא אינו מובא כהילכתו לציבור בארץ פשוט כדי לא להביא לכלל התנגשות גלויה, ברורה וחד משמעית בין שתי האופציות שמלכתחילה לא יכלו לדור בכפיפה אחת: או מלחמה או כניעה לחמאס, סיום הלחימה, שיחרור אלפי רוצחים ובעצם הפסד במערכה בניסיון לחלץ מהשבי את מי מהחטופים שעוד בחיים.
לישראל אין האומץ לומר את האמת לא לציבור ולא למשפחות. לתקשורת באולפנים אין איך להעביר עשרות שעות שידור יומיות ולכן מקדישים כמעט אך ורק את הזמן לראיונות דיכאון על משפחות חטופים, משוחררי עזה וקרובי נופלים והרוגים. לצופי הטלוויזיה בישראל אין האפשרות לשמוע את האמת שמאחורי הקלעים והיא ברורה וחד משמעית: הצבא, הממשלה, ואפילו האופוזיציה לא יאפשרו את הכניעה הזו בעיקר כי הציבור לא ישלים עם סיום המלחמה כל עוד שום מטרה מאלה שהוצבו בנחישות כזו ב-7 באוקטובר אינה מתגשמת.
בסקר אחרון שנערך בשבוע שעבר כמעט 80 אחוזים מהציבור אמרו חד משמעית כי המלחמה חייבת להימשך ״כמה שצריך עד להגשמת המטרות״. להנהגה אין בינתיים האומץ לרכך את היעדים ולהתאימם למציאות והתוצאה היא שהחמאס גורר את ישראל להתבוססות בבוץ העזתי במתכונת הלבנונית.
מי שמאמין לשופרות בדמותם של הגרי, ניר דבורי ומקביליהם מתעלם מעובדה אחת: המצב בשטח בעזה הפוך להצהרות המפוצצות של דוברי הצבא וחלק מהכתבים הצבאיים. בינתיים, הזמן משחק לרעתנו ולא להיפך.
רמי יצהר Rami Yitzhar
״עניין מרכזי״
