מבזקים

מחקר מעלה: הסיסמא ״ביחד ננצח״ נתפסת כשקר המעצים תחושות של חרדה וחשש מהצפוי אחרי המלחמה

מחקר אקדמי ראשון מסוגו שפורסם עתה בעקבות המלחמה מעלה לאכ רק זינוק דרמטי בלחץ הנפשי של רוב אזרחי ישראל, אלא גם זינוק מדאיג חסר תקדים בעוצמתו של הידרדרות מתחושת לחץ ודיכאון לנטיות אובדניות ממשיות. המחקר שנערך במרכז אקדמי בצפון הארץ מעלה גם כי הסיסמא ״כולנו יחד״ שאומצה על ידי הכלל מתחילת המלחמה אמנם מועילה לתחושת ההשתייכות לכלל בישראלי אלא שמצד שני הנזק הנובע מהסיסמא עולה על התועלת בכך שהוא מכניס את ההמון לחרדות, למועקה, ולדיכאון המתפתחים מהחשש הכללי של חוסר עתיד ואסון נורא שנתניהו ובן גביר מוליכים אליו.

פרופ' יוסי לוי־בלז, מומחה בתחומי חוסן, כאב נפשי, טראומה ומניעת אובדנות, שערך את המחקר ביחד עם ד"ר יואב גרובייס וד"ר כרמל בלנק, מסביר: "סיסמאות כמו 'ביחד ננצח' כוללות זרע מסוכן של אובדנות. חלק ניכר מהאנשים הרואים את הסיסמא  מתייחסים אליה בבוז, ויודעים בתוכם שלא באמת ביחד ננצח ואז הפרט מידרדר עוד יותר לדיכאון ולעבר נטיות אובדניות".

במחקר, שבו נבדקו 710 איש המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, בוצעו שלוש מדידות. הראשונה באוגוסט 23', בתקופת המחאה נגד המהפכה המשפטית; השנייה חודש לאחר הטבח (בנובמבר 23'); והשלישית בוצעה ארבעה חודשים לאחר מכן, בפברואר 24'.

נבדקו, בין היתר, שכיחות הפרעות נפשיות כמו PTSD (הפרעת דחק פוסט־טראומטית), דיכאון וחרדה ותסמינים פסיכולוגיים שונים, כולל קשיים רגשיים, מצוקה, אופטימיות והשפעה של תחושת הנטישה והבגידה שחוו האזרחים על התסמינים הפסיכולוגיים. נמצא כי שיעורי ה־PTSD הוכפלו מ־16% לפני הטבח ל־30% אחריו, וירדו ל־27% במדידה השלישית – ארבעה חודשים לאחר הטבח. שיעורי הדיכאון והחרדה עלו דרמטית – מ־24% ל־43%, ומ־31% ל־44% בהתאמה. במדידה השלישית הם ירדו ל־30%.

כמחצית מהנשאלים דיווחו בתחילת המלחמה  כי חוו חוויית בגידה ממפקדים וממנהיגים שעליהם סמכו. תחושה זו עדיין קיימת, גם ארבעה חודשים לאחר הטבח, אך ככל שגופים לקחו אחריות על האירועים עלה אמון הציבור בהם. עוד עולה מהמחקר כי שיעור המחשבות האובדניות במדידה שנעשתה לאחר הטבח עמד על 38% במחשבות אובדניות פסיביות ו־14% במחשבות אקטיביות – שיעורים שנחשבים גבוהים מאוד ביחס לממוצע הרגיל.

עם זאת החוקרים מזהירים כי הסכנה הנפשית האורבת סיום המלחמה חמורה לא פחות שכן תחושת ההשתייכות עלולה להתרסק לתוך המשך החקיקה הדיקטטורית שתחזיר את תהליך ריסוקה של החברה הישראלית. "כל פעולה שתפעל לשבירת חוויית השייכות היא בעצם דחיפה לעבר נטיות אובדניות של אוכלוסייה מוחלשת לאחר 7 באוקטובר"., מסבירים עורכי המחקר.

עניין מרכזי

שתפו את המאמר

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם

דילוג לתוכן