בשל הצטברות ראיות מפלילות לכאורה ובעקבות הדיונים המתמשכים בבית הדין הבינלאומי בהאג, התקיים דיון בצה״ל בהובלת מומחי משפט בינלאומי במשרד המשפטים במטרה לבצר את חוקיות קבלת ההחלטות הנוגעות למלחמת עזה.
בדיון הובהר לראשי צה״ל כי צריך לשנות את נוהל קבלת ההחלטות לגבי ביצוע חיסולים מן האוויר נגד אזרחים פלסטינים, בעיקר אם אינם משתייכים רשמית לאחד מארגוני הטרור הפועלים ברצועה ובראשם חמאס וג׳יהאד איסלאמי.
בעקבות ההנחיות החדשות צה"ל העלה את הדרג הפיקודי המוסמך לאשר התנקשות באזרחים פלסטינים שהשתתפו בטבח ב-7 באוקטובר, ואינם משויכים לחמאס או לג'יהאד האיסלאמי.
בדיון מחייב שהחלטותיו אומצו על ידי הרמטכ״ל, התקבלה קביעת חטיבת הדין הבינלאומי כי כל החלטת חיסול שהיא למעשה הוצאה להורג ללא משפט, מחייבת אישור של מפקד אוגדה ומעלה, ותידרש לעמוד בדיני המלחמה ובפסיקות בית המשפט העליון בנושא סיכולים ממוקדים.
המשמעות היא שההחלטה הספציפית אודות היעד צריכה להיות מתועדת, מפורטת וממוסמכת בעיקר בשאלה על סמך מה הוחלט להרוג פלסטיני כזה או אחר.
ישראל ניצבת בפני אתגרים עצומים ביום שאחרי המלחמה בהם שיקום היחסים הבינלאומיים עם הקהילה המערבית, התמודדות עם דעת הקהל העוינת ברובה המכריע נגד ממשלת נתניהו בגלל התנהלות המלחמה, החרם הכלכלי והצבאי המתהדק ובעיקר תוצאות המלחמה שהותירו חלק ניכר מעזה הרוסה.
מדינות מערביות רבות בהן הטובות שבידידינו מקשות כבר עתה על מתן היתרי שהייה ממושכים, באישורי עבודה או אישורי לימודים לצעירים ישראליים ששירתו בצה״ל, בעיקר אם הם משרתים ביחידות לוחמות. הקשיים האלה מוערמים כבר עתה אפילו למבקשי ויזות לארצות הברית או בעלי ויזות המגיעים לנמלי התעופה האמריקאיים.
בבריטניה הודיעה ראש מפלגת הלייבור כי אם תנצח בבחירות הקרובות בחודש הבא היא תורה מיידית על מכירת נשק לישראל. בתום המלחמה צפויה ישראל לתקופת סיוט מתמשך מהנזקים האדירים שגרם וממשיך לגרום ממשל נתניהו ואזרחי ישראל יחושו בכך היטב על בשרם בשנים הבאות.
״עניין מרכזי״
