על אף שישראל אינה מכריזה על כך רשמית, הצעד הבא המתוכנן לחודשיים הקרובים כוללים המשך השהייה ברצועת עזה ובמקביל פלישה קרקעית ללבנון וכיבוש רצועת ביטחון של כמה קילומטרים עד לנהר הליטאני שחיזבאללה אמור היה להמצא מעבר לו לפי החלטה 1701 של מועצת הביטחון שסיימה את מלחמת לבנון השנייה בהסכמה.
צהל ערוך ומוכן למשימה והדרג המדיני יקבל על כך החלטה עם השגת ההבנות הנחוצות מול בנות בריתנו ובעלות העניין המרכזיות בלבנון. ממשל ביידן – האריס יאפשר את המהלך וגם נשיא צרפת מעניק לכך הסכמה שבשתיקה במטרה לאפשר להיחלץ מסכנת הריסה מוחלטת והשתלטות איראנית על שכנתנו הצפונית באמצעות חיזבאללה.
כיבוש דרום לבנון הוא הכרח שצהל ערוך ומוכן אליו והוא מהווה תנאי בסיסי שיאפשר להשיב את תושבי הצפון לבתיהם בדומה לתושבי העוטף.
מבחינה צבאית אין לחיזבאללה אפשרות מעשית למנוע את המהלך בדומה לחוסר היכולת החמאסית למנוע שליטה צבאית ישראלית מוגבלת על הרצועה תוך פיקוח מתמיד על ציר פילדלפי שדרכו התבצעה עיקר ההתחמשות של האויב.
הוויכוח בין נתניהו וגלנט מתבסס את ההסכמה על הפלישה בצפון אך גלנט סבור שיש להגיע תחילה להסכם עם חמאס בעוד שקואליציית הימין הקיצוני רוצה עוד ועוד כיבוש גם במחיר מיטוט הכלכלה הישראלית, התפוררות החברה והובלת המדינה היהודית לאבדון.
גלנט שוחח אתמול עם שר החוץ האמריקני בלינקן בנושא ונראה שהושגו ההבנות הנחוצות שיאפשרו קבלת הסכמת הממשל לפלישה הצפונית.
״עניין מרכזי״
