מבזקים

ההונאה הגדולה מכולן: מותגי יוקרה והטריק הפסיכולוגי מאחוריהם

IMG_1118

עוד פרק מהספר סודות ה-NLP על פי רמי יצהר: והפעם על ההונאה הגדולה מכולן: מותגי יוקרה והטריק הפסיכולוגי מאחוריהם

“התיק הזה עולה כמו משכורת שנתית שלמה!”

המשפט הזה, שנשמע אבסורדי לרבים, הוא המציאות עבור אחרים. בעולם שבו מותגים כמו לואי ויטון, הרמס, גוצ’י ושאנל שולטים בזירת היוקרה, נוצרה תופעה שבה פריטים בסיסיים כמו תיקי יד, שעונים, ובגדים נמכרים בסכומים אסטרונומיים, הרבה מעבר לערכם הפונקציונלי.

מדוע אנשים קונים אותם? התשובה היא פשוטה: פסיכולוגיה.

ברנאר ארנו: קיסר ההונאה היוקרתית

ברנאר ארנו, האיש שמאחורי ענקית היוקרה LVMH, הצליח לבנות אימפריה כלכלית על בסיס שאיפות, דימויים ואשליות. תחת הנהגתו, מותגים כמו לואי ויטון ודיור הפכו מסמלי איכות לסמלי מעמד, והעולם כולו נשבה בתעתוע הפסיכולוגי שהוא יצר. ארנו ידע לנצל תופעות אנושיות בסיסיות כמו הצורך בשייכות, יוקרה ואישור חברתי, ולארוז אותן באריזה נוצצת במחיר מטורף.

איך זה עובד? הטריקים הפסיכולוגיים של מותגי היוקרה

1.הסמליות של המותג:

      •   מותג יוקרתי איננו רק מוצר; הוא סמל למעמד, הצלחה וייחודיות. רכישת תיק של הרמס, לדוגמה, נתפסת כהצהרה של “אני עשיר, מצליח ושייך לעשירון העליון”.

2.נדירות ומלאכותיות של “מחסור”:

      •   מותגים יוצרים בכוונה תחושת מחסור באמצעות הפקות מוגבלות, רשימות המתנה, ומוצרים שלא ניתן להשיג בקלות. זה מגביר את תחושת הערך הפסיכולוגי של המוצר.

3.מחיר כאינדיקציה לערך:

      •   “זה יקר, ולכן זה טוב.” מותגים מנצלים את התפיסה הזו, שבה המחיר הגבוה נתפס כאות לאיכות יוצאת דופן, למרות שהפריטים עצמם עשויים מאותם חומרים כמו מוצרים זולים בהרבה.

4.כוחו של השיווק:

      •   פרסומות נוצצות, ידוענים שמצטלמים עם המוצרים, ואירועים יוקרתיים – כל אלו יוצרים הילה סביב המותגים, שמושכת אנשים להאמין כי רכישת המותג תעניק להם את אותו קסם.

5.לחץ חברתי ואישור חברתי:

      •   מותגים מנצלים את הצורך האנושי לקבל אישור מהסביבה. כשאדם רואה ידוענים או קולגות עם פריטים יוקרתיים, הוא מרגיש צורך לחקות אותם כדי להיות שייך.

6.הגדרה עצמית דרך צרכנות:

      •   אנשים משתמשים במותגים כדי להגדיר את זהותם. “אם אני לובש שאנל, זה אומר שאני אישה עם סטייל ונוכחות.”

הנפגעים האמיתיים: מי קונה את זה ולמה?

1.השכבות החלשות יותר:

      •   באופן פרדוקסלי, רבים מרוכשי מותגי היוקרה אינם העשירים ביותר. אנשים מהמעמד הבינוני והנמוך לעיתים קרובות מוציאים את כל חסכונותיהם, לוקחים הלוואות או חובות רק כדי לקנות פריט יוקרתי שמסמל עבורם הצלחה.

2.תחושת נחיתות:

      •   מותגים יודעים לזהות אנשים עם רגשי נחיתות ולנצל אותם. עבורם, המותג הופך למגן פסיכולוגי שמעניק ביטחון רגעי.

דוגמאות מטרידות: “המחיר הזה מוצדק?”

   •   תיק בירקין של הרמס: תיק בעבודת יד שמחירו מתחיל ב-10,000 דולר ועשוי להגיע למאות אלפים. החומרים? עור שאינו נדיר במיוחד.

   •   שעון רולקס: שעון שעלות ייצורו אינה עולה על מאות דולרים נמכר באלפי דולרים.

   •   חולצת פולו של ראלף לורן: חולצת כותנה פשוטה שעלות ייצורה כ-5 דולר נמכרת ב-100 דולר או יותר, בזכות הסמל הקטן שמודפס עליה.

מה ניתן לעשות כדי לא ליפול בפח?

1.הפרד בין צורך לרצון:

      •   שאל את עצמך: האם אני קונה את זה כי אני באמת זקוק לזה, או כי אני רוצה להרשים אחרים?

2.השוואת ערכים:

      •   האם ערכו האמיתי של המוצר מצדיק את מחירו? כמה עולה ייצורו, והאם אתה משלם רק על שם המותג?

3.חינוך לתודעה כלכלית:

      •   תרגול מודעות כלכלית וקבלת החלטות מושכלת יעזרו לך להימנע מפיתויים מיותרים.

4.שבירת הדימוי:

      •   חקור את המקור האמיתי של מוצרים אלה והבין שההילה סביבם היא תוצר של שיווק חכם.

ברנאר ארנו: גאון עסקי או מניפולטור?

אי אפשר להתעלם מהעובדה שארנו הוא אחד מאנשי העסקים המבריקים בעולם. הוא בנה מותגים על חלומות ואשליות, אך במחיר של יצירת תרבות צריכה חמדנית שמזיקה לרבים. האם יש דרך אחרת?

ארנו הפך את עצמו לאחד מעשירי עולם עם הטריקים והשטיקים הבלתי ייאמנו הללו הבנויים על כולם על מילוי חלל דל תחושת אני אפס שלא שווה כלום ויש לי תיק שעולה מאות אלפים המוכיח זאת.

מסקנה: בחר את ערכך בעצמך

אחת התובנות החשובות ביותר שמציעה גישת ה-NLP היא האפשרות לבחור כיצד אתה מגדיר את עצמך. אל תתן למותגים, למחיר או לטריקים פסיכולוגיים להכתיב לך את ערכך. בסופו של יום, אישיותך, כישוריך והערכים שלך הם אלו שמגדירים אותך – לא תיק היד שאתה נושא.

שתפו את המאמר

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם

דילוג לתוכן