טראמפ עושה לפוטין את העבודה: מסכסך את מדינות אירופה, משפיל את אוקראינה, מפרק את נאט״ו, וזורק לפח את ההגמוניה האמריקנית בעולם

פוטין צופה מהצד: כיצד השפלת זלנסקי על ידי טראמפ הופכת לניצחון אסטרטגי של הקרמלין

מאת: כתב “עניין מרכזי” | 28 בפברואר 2025, 22:36 שעון החוף המערבי

מאז התקרית הדרמטית בבית הלבן ב-28 בפברואר 2025, שבה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ השפיל את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לעיני המצלמות, ולדימיר פוטין יושב בלשכתו בקרמלין וצופה בהתפתחויות בהנאה ובחישוב קר. התמונות של זלנסקי נרעד, נזרק מהחדר הסגלגל לאחר שטראמפ הטיח בו “נתנו לכם 350 מיליארד דולר ואתה לא אומר תודה?” וסגנו ג’יי די ואנס לעג “שמעת פעם אמרת תודה אחת?”, הפכו לסמל של שבר במערב. אך מאז אותו יום, התמונה העולמית השתנתה משמעותית – במיוחד עם נפילתו של בשאר אסד בדצמבר 2024 והתמורות בסוריה. כתבה זו מעדכנת את נקודות המפתח של המצב הנוכחי, כפי שפוטין רואה אותו, ומפרקת את מחשבותיו נכון להיום, 28 בפברואר 2025.

הנאה אישית: זלנסקי מושפל, אך אסד כבר לא שם

כשפוטין צפה בזלנסקי מושפל על ידי טראמפ, הוא חש סיפוק עמוק – נקמה אישית ביריב שהצליח לגייס את המערב נגדו מאז 2022. אך נכון להיום, הסיפוק הזה מתערבב עם תחושה מורכבת יותר. בשאר אסד, בעל בריתו הוותיק ששלט בסוריה במשך יותר מחמישים שנה תחת שושלת משפחתו, כבר אינו בשלטון. בדצמבר 2024, קרס משטרו תחת מתקפה מהירה של מורדים בראשות חייאת תחריר א-שאם (HTS), בראשות אחמד א-שרעא, שמונה מאז לנשיא זמני של סוריה. אסד נמלט למוסקבה, והשאיר את פוטין עם בסיסים רוסיים בסוריה שעתידם לא ברור.

במוחו של פוטין, המחשבה עשויה להיות: “זלנסקי חלש, אבל איבדתי את אסד. המערב לא הצליח להציל את אוקראינה, אבל גם אני שילמתי מחיר כבד בסוריה.” הוא עדיין נהנה מהחולשה של זלנסקי, אך הנפילה של אסד מוסיפה שכבה של אי-ודאות. התגובות הרוסיות לתקרית נותרו חריפות – מדבדב המשיך ללעוג לזלנסקי בטלגרם, ודוברת משרד החוץ לעגה לאירופה – אך פוטין עצמו שותק, מתמקד כעת בהשלכות האסטרטגיות.

חישוב אסטרטגי: אוקראינה חלשה, סוריה חדשה

התקרית בבית הלבן נתפסה על ידי פוטין כסימן לנסיגה אמריקנית, והוא ממשיך לראות בכך הזדמנות באוקראינה. “אם ארה”ב לא תתמוך בזלנסקי, אירופה לא תוכל לעמוד לבדה,” הוא חושב. נכון להיום, הצבא הרוסי ממשיך ללחוץ על החזית המזרחית באוקראינה, מנצל את חוסר הוודאות בוושינגטון. אך המצב בסוריה שינה את המשוואה. עם נפילת אסד, רוסיה איבדה את אחיזתה המלאה בבעלת ברית קריטית במזרח התיכון, והבסיסים הימיים בטארטוס והאוויריים בחמיימים נתונים כעת בסכנה תחת השלטון החדש של א-שרעא.

פוטין חושב לעצמו: “איבדתי את סוריה ככלי ישיר נגד המערב, אבל זכיתי בסוריה חדשה שמפרקת את ציר איראן-חזבאללה.” המשטר החדש בדמשק, שמובל על ידי HTS, עוין לאיראן ולשיעים, מה שמקשה על טהרן להעביר נשק לחזבאללה דרך הגבול הסורי-לבנוני. ב-12 בפברואר 2025 דיווחו כי פוטין שוחח עם א-שרעא בטלפון, בניסיון להבטיח את המשך נוכחות הבסיסים הרוסיים תמורת תמיכה דיפלומטית – עדות לכך שהוא מנסה להפיק תועלת מהמצב החדש.

טראמפ כ”שותף לא מודע”: כלי שמתחיל להתערער

פוטין ראה בטראמפ כלי שימושי כשזה השפיל את זלנסקי, והאמין שהוא יכול לנצל את רצונו של טראמפ ב”עסקה” לסיים את המלחמה באוקראינה בתנאים רוסיים. “הוא רוצה ניצחון מהיר, ואני אוכל לתת לו את זה,” חשב לעצמו בזמנו. נכון להיום, התמונה מורכבת יותר. השיחות בין טראמפ לפוטין נמשכות, כפי שטראמפ רמז בפרסומו ב-Truth Social לאחר התקרית, אך המצב בסוריה שינה את הדינמיקה. נפילת אסד, בעל ברית משותף של רוסיה ואיראן, חשפה את חולשתו של פוטין במזרח התיכון, והפכה את טראמפ לפחות שימושי עבורו בזירה הזו.

במוחו של פוטין: “טראמפ עדיין יכול לעזור לי באוקראינה, אבל הוא לא יציל את הבסיסים שלי בסוריה.” הוא מבין שטראמפ עשוי ללחוץ על א-שרעא להסכם שלום עם אוקראינה שישאיר את רוסיה עם הישגים משמעותיים, אך הוא גם חושש שהתמקדותו של טראמפ בסין תשאיר את סוריה מחוץ למשוואה האמריקנית – מה שיאלץ אותו להתמודד עם HTS לבדו.

הזדמנויות גלובליות: סוריה החדשה והמזרח התיכון

נפילת אסד שינתה את חישוביו של פוטין מעבר לאוקראינה. בעבר, הוא ראה בהשפלת זלנסקי הזדמנות לחזק את מעמדו בסוריה ובמזרח התיכון. כעת, עם עלייתו של א-שרעא, הוא נאלץ להתאים את האסטרטגיה. ב-23 בפברואר 2025 דווח כי א-שרעא זכה לקבלת פנים חמה בלטקיה וטארטוס, מעוזי אסד לשעבר, מה שמעיד על התבססותו כמנהיג לגיטימי. פוטין חושב: “איבדתי את השליטה הישירה בסוריה, אבל אני יכול להפוך את המשטר החדש לשותף.”

הוא רואה הזדמנות ביחסים המתפתחים בין סוריה לסעודיה, שם א-שרעא נפגש עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן ב-2 בפברואר 2025, ובניסיונות של סוריה החדשה להתקרב למערב. “אם אוכל לשמור על הבסיסים שלי ולמנוע מאיראן להתחזק, עדיין יש לי מה להרוויח,” הוא חושב. במקביל, הוא ממשיך לחזק את השפעתו באפריקה דרך קבוצת וגנר, תוך ניצול חולשת המערב שחשף טראמפ.

באשר לישראל, פוטין מבין שנתניהו עשוי להעדיף יציבות בסוריה על פני כאוס, וחושב: “אם טראמפ לא יתערב, נתניהו יצטרך אותי כדי לאזן את HTS ואת איראן.” הוא שוקל הצעה דיפלומטית לישראל דרך סוריה, תוך שמירה על אינטרסים רוסיים.

התוכנית הבאה: ניצול הסדקים במערב

נכון להיום, פוטין ממשיך לתכנן את צעדיו הבאים. הוא חושב לעצמו: “זלנסקי חלש, אסד נפל, והמערב מפחד ומפורק. זה הזמן ללחוץ.” התוכניות שלו כוללות:

1. לחץ צבאי באוקראינה: המשך ההתקפות בדונבאס ובדרום, תוך ניצול היסוסי ארה”ב ואירופה לאחר התקרית עם זלנסקי.
2. משא ומתן עם סוריה החדשה: הבטחת המשך נוכחות הבסיסים הרוסיים תמורת תמיכה בא-שרעא מול איראן והמערב, כפי שנרמז בשיחתם ב-12 בפברואר.
3. פילוג אירופה: עידוד חילוקי דעות בין מדינות כמו גרמניה וצרפת, שדוגלות בתמיכה בזלנסקי, לבין הונגריה וסלובקיה, שקרובות יותר לעמדתו.
4. חיזוק בריתות: שיתוף פעולה הדוק יותר עם סין, שפגשה את א-שרעא ב-21 בפברואר 2025, ועם צפון קוריאה, תוך ניצול חולשת המערב.

פוטין רואה בעולם שבו טראמפ חושף את חולשת המערב הזדמנות אדירה. “אסד אולי נפל,” הוא חושב, “אבל זלנסקי עדיין כאן, והמערב לא יודע מה לעשות. אני אמשיך לשחק עד שהם ייכנעו.”