כל מה שחובה לדעת על הטיפשות האנושית וסכנותיה בעיקר בימים טרופים אלה שבהם החלטה שגויה אחת של פוליטיקאי עלולה לה להרוס את חייך וחיי יקיריך ולעיתים הרבה מעבר לכך.
תורתו של דיִטריך בונהופר על הטיפשות האנושית היא מסמך פילוסופי-פסיכולוגי עמוק ורלוונטי, שפותח על ידו בתקופת מאסרו בגרמניה הנאצית. בונהופר, תאולוג גרמני שהתנגד לנאציזם והוצא להורג בשל התנגדותו, הציע גישה מקורית להבנת הטיפשות לא ככשל שכלי, אלא כבעיה מוסרית וחברתית.
עיקרי התיאוריה של בונהופר על הטיפשות
1. טיפשות אינה מחסור באינטליגנציה – היא מחסור בעצמאות מחשבתית
בונהופר טען שטיפשות אינה בהכרח תוצאה של חוסר אינטליגנציה. ישנם אנשים אינטליגנטיים מאוד, שלמרות זאת נוהגים בצורה טיפשית. הבעיה היא אובדן חשיבה עצמאית וביקורתית – אנשים יכולים להיות משכילים אך חסרי יכולת לחשוב בעצמם.
2. טיפשות היא סכנה גדולה יותר מאשר רוע טהור
בונהופר גרס כי הרשע הוא שקוף וניתן להילחם בו, אך הטיפשות מסוכנת פי כמה, משום שאנשים טיפשים אינם ניתנים לשכנוע באמצעות עובדות או טיעונים הגיוניים. הם משוכנעים בצדקתם לא מתוך חשיבה עצמאית, אלא משום שהם נסחפים אחרי דעות מקובלות או מניפולציות.
3. טיפשות מתחזקת בחברה ההמונית
אנשים אינדיבידואלים, כאשר הם לבד, מסוגלים לחשוב ולהפעיל שיקול דעת. אבל כאשר הם חלק מהמון, הם הופכים ללא-חושבים. ככל שקבוצה גדולה יותר ומושפעת מתעמולה או לחץ חברתי, כך גדלה הסבירות שחבריה יתנהגו בטיפשות.
4. האדם הטיפש משוכנע שהוא פועל נכון
בונהופר הבחין שתופעת הטיפשות אינה מלווה בתחושת ספק. להיפך – הטיפש נוטה להיות בטוח בצדקתו באופן מוחלט, ולא משנה אילו ראיות יציגו בפניו. לכן, ויכוח עם אדם טיפש הוא כמעט חסר טעם, שכן הוא לא עוסק באמת אלא בהגנה עיוורת על עמדותיו.
5. הדרך להילחם בטיפשות אינה בחינוך בלבד, אלא בשחרור חברתי
בונהופר האמין שהטיפשות אינה בעיה אינדיבידואלית בלבד, אלא חברתית-פוליטית. כדי לצמצם את התופעה, לא מספיק רק להעניק לאנשים ידע – צריך לאפשר להם להיות חופשיים במחשבתם. משטרים דיקטטוריים והתרבות הפופוליסטית מחזקים טיפשות קולקטיבית, כי הם מפחיתים את היכולת של היחיד לחשוב בעצמו.
השוואה לתיאוריות נפוצות אחרות על טיפשות
א. תיאוריית דנינג-קרוגר – טיפשות כהערכת-יתר של הידע
על פי תיאוריית דנינג-קרוגר, אנשים בעלי ידע מועט מעריכים את יכולותיהם גבוה מהמציאות, כי אין להם מספיק הבנה כדי לזהות את חוסר הידע שלהם. בונהופר הלך רחוק יותר – הוא לא טען שהטיפש אינו מודע לחוסר הידע שלו, אלא שהוא אינו יכול להשתחרר מקבוצתיות ולחשוב לבד.
ב. תיאוריות על בורות מכוונת (Agnotology)
חוקרים מודרניים טוענים שבורות היא לא תמיד מקרית – היא לעיתים מעוצבת בכוונה על ידי בעלי כוח (למשל תעשיות שמטילות ספק במדע כדי לקדם את האינטרסים שלהן). בונהופר הסביר שתהליך דומה קורה באופן טבעי במשטרים דיקטטוריים – אנשים הופכים לטיפשים כי הם נסחפים אחרי ההמון ומאבדים עצמאות מחשבתית.
ג. “חוק סטורג’ן” – 90% מהכל הוא זבל
תיאוריה פופולרית טוענת כי רוב המידע, היצירות או הדעות הן ברמה נמוכה. אבל בונהופר לא התעניין בשאלה כמה מהתוכן בעולם הוא “זבל”, אלא איך אנשים הופכים לטיפשים מבחינה מוסרית וחברתית, ללא קשר לכמות הידע הזמין להם.
דוגמאות מודרניות ליישום תיאוריית בונהופר
1. תעמולה פוליטית ורשתות חברתיות
כיום, רשתות חברתיות משמשות כזירה קלאסית להתחזקות הטיפשות הקולקטיבית. אנשים נוטים ללכת אחרי דעות פופולריות בקבוצה שלהם, בלי לבדוק עובדות או להפעיל חשיבה ביקורתית. אלגוריתמים מעודדים התחזקות קבוצות טיפשות, כי הם מקדמים תוכן שמגביר רגשות חזקים ולאו דווקא חשיבה רציונלית.
2. התגייסות עיוורת סביב אידיאולוגיות
בונהופר היה עד לתופעה שבה המוני אנשים אינטליגנטיים תמכו בנאצים, לא כי היו מרושעים, אלא כי נסחפו למערכת חשיבה קולקטיבית שלא אפשרה ביקורת. דוגמאות מודרניות לכך אפשר למצוא בקבוצות קיצוניות, תיאוריות קונספירציה, והאופן שבו מידע כוזב מתפשט במהירות ברשת.
3. פופוליזם והפוליטיקה של הטיפשות
מנהיגים פופוליסטיים מצליחים כאשר הם מנצלים את החולשה שתיאר בונהופר – ההמון נוטה להאמין בסיסמאות פשוטות ומוחלטות, במקום להתמודד עם מציאות מורכבת. מי שמציע פתרונות שחור-לבן לבעיות מורכבות, יודע שכך הוא רוכש תמיכה קלה מאנשים שאינם מפעילים חשיבה ביקורתית.
איך להילחם בטיפשות לפי בונהופר?
בונהופר היה פסימי באשר ליכולת “לשכנע” אנשים טיפשים דרך דיון רציונלי. עם זאת, הוא הציע כמה דרכים להיאבק בתופעה:
1. חיזוק חופש המחשבה – חינוך אמיתי חייב לטפח חשיבה ביקורתית, ולא רק להעביר ידע טכני.
2. הימנעות מוויכוח ישיר עם טיפשים – מאחר שהם לא מושפעים מעובדות, יש להתמקד בהשפעה עקיפה דרך דוגמאות, נרטיבים וחשיפה הדרגתית לרעיונות חדשים.
3. הפחתת כוחה של ההמון – במצבים שבהם אנשים מתפקדים כחלק מקולקטיב לא-חושב, צריך ליצור מנגנונים שמעודדים עצמאות מחשבתית.
4. התעקשות על מוסריות והגינות בשיח הציבורי – מנהיגים, תקשורת ומוסדות חינוך צריכים לא לשחק לידיהם של הפופוליסטים, אלא לדרוש חשיבה מעמיקה ומורכבות.
סיכום: תורת בונהופר רלוונטית יותר מתמיד
העולם של היום, עם שפע המידע, המדיה החברתית והלחץ הקבוצתי, יוצר מצבים מושלמים להתגברות הטיפשות בדיוק כפי שבונהופר תיאר. הפתרון, לדבריו, אינו בהכרח טמון בחינוך בלבד, אלא ביצירת תנאים שמאפשרים חשיבה עצמאית ואחריות מוסרית
תגברות הטיפשות בדיוק כפי שבונהופר תיאר. הפתרון, לדבריו, אינו בהכרח טמון בחינוך בלבד, אלא ביצירת תנאים שמאפשרים חשיבה עצמאית ואחריות מוסרית.
סודות ה-NLP על פי רמי יצהר:
מתוך מרכזיTV
״עניין מרכזי״
