הצהרתו הדרמטית של דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית בפועל ומועמד מוביל לנשיאות 2025, על הטלת מכסים גורפים על כלל היבוא לארצות הברית, עוררה אפקט פרפר קטלני שהתפשט בן לילה לשווקים הפיננסיים, לממשלות ולצרכנים בכל רחבי העולם.
המכסים, שהוטלו בתחילה בגובה 10% על כלל היבוא, התפתחו לסנקציה סלקטיבית נגד מדינות מסוימות — עם שיעורים של 34% על מוצרים מסין, 25% על כלי רכב מהאיחוד האירופי, ו-20% על סחורות מהמזרח הרחוק, קנדה, מקסיקו וברזיל. השווקים לא חיכו — התגובה הייתה מיידית, קשה, ונמשכת עד כתיבת שורות אלה.
המשמעות הכלכלית: פגיעה בשרשראות אספקה, האטה עולמית מתקרבת
המכסים מהווים הפרעה חמורה למערכת הסחר הגלובלית. הם שוברים את מודל “העולם המחובר”, שבו תאגידים מייצרים מוצרים באמצעות רכיבים ממדינות שונות, תוך הסתמכות על מחירי ייבוא נוחים. חברות אמריקאיות, למשל, אינן מסוגלות להחליף בן לילה את החלקים המיובאים מסין או ממדינות האיחוד — והן סופגות מכה כלכלית כפולה: גם עליית מחירים וגם ירידת תחרותיות.
התגובה הראשונית הייתה “קפיאת שוק”: עסקים עצרו ייבוא, עצרו השקעות, והחלו לפטר עובדים. חברות כמו אפל, פורד, בואינג, ומקדונלד’ס פרסמו אזהרות רווח מיידיות.
קרן המטבע הבינלאומית ובנק גולדמן זאקס הורידו תחזיות הצמיחה הגלובלית מיידית: מ-2.6% ל-1.9% לשנת 2025. זו כבר לא “תנודת שוק” אלא תחילתה של האטה עולמית מתמשכת.
התפרקות השווקים: הפסדים של טריליונים ביום אחד
התגובות הפיננסיות החריפו. מדדי וול סטריט קרסו:
- דאו ג’ונס איבד מעל 2,200 נקודות תוך יומיים.
- נאסד”ק נכנס ל”שוק דובי” — ירידה של 20% מהשיא בדצמבר.
- S&P 500 ירד מתחת ל-4,000 לראשונה מזה 18 חודשים.
באירופה נרשמו ירידות חדות במיוחד במניות BMW, סiemens ו-LVMH, בעוד שבאסיה, בורסות טוקיו והונג קונג קרסו ביותר מ-6%.
סך הנזק בשווי השוק הגלובלי מוערך ביותר מ-6.4 טריליון דולר ביומיים בלבד — סכום השווה לתמ”ג השנתי של יפן.
תגובת העולם: מלחמת סחר מלאה
סין
הייתה הראשונה להגיב. בייג’ין הכריזה על מכסים נגדיים של 34% על תוצרת אמריקאית — כולל שבבים, תבואה, ציוד רפואי ומכוניות חשמליות. במקביל, סין החלה להאיץ את השימוש ביואן בעסקאות בינלאומיות, בניסיון לחתוך את התלות בדולר האמריקאי.
האיחוד האירופי
בריסל הודיעה על מכסים של 25% על בשר, אלומיניום, שבבים אמריקאיים וסחורות חקלאיות. בנוסף, נשקלת הקפאה של הסכם התעופה החופשי עם ארה”ב — מה שעלול לפגוע בטיסות ובחברות תעופה כמו אמריקן, יונייטד ודלתא.
ברזיל, הודו ודרום קוריאה
הצטרפו לקו התקיף. נשיא ברזיל אמר: “לא נשתוק מול אגרסיה כלכלית”. בדרום קוריאה נשקלת הגבלת ייצוא של שבבים ואלקטרוניקה לארה”ב — מכה קשה לאינטל ואפל.
האו”ם וארגון הסחר העולמי
פרסמו גינויים חריפים לצעד החד-צדדי של טראמפ והזהירו מהשלכות ארוכות טווח על היציבות הגלובלית.
הצרכן הבינלאומי: תשלם את המחיר
המכסים אינם נשארים בתחום הכלכלה העילית — הם מגיעים ישר לכיס של הצרכן:
- בארה”ב: מכונת כביסה מתייקרת ב-15%, טלוויזיה ב-12%, בגדים ב-8%.
- באירופה: עליית מחירים ניכרת על מוצרי אלקטרוניקה אמריקאיים, לצד זינוק במחירי דלק עקב ירידת האירו מול הדולר.
- בישראל: היבוא התייקר מיידית. ציוד משרדי, רכיבים אלקטרוניים, חומרי גלם — הכל בעלייה, והציבור ירגיש זאת גם במחירי המזון, שכן אריזות, תובלה ותשומות מיובאות.
השלכות גיאו-פוליטיות: פוטין צופה מהצד, סין מתחזקת
המהלך של טראמפ מבודד את ארה”ב מהקהילה הבינלאומית. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מצידו, מנצל את ההזדמנות לחיזוק הברית האסטרטגית עם סין, הודו ואיראן.
ברקע, נבנית כלכלה אלטרנטיבית: תשלום ביואן וברופי, שימוש בגז טבעי רוסי ובטכנולוגיות לא-מערביות. הניסיון להחליש את סין פועל כבומרנג.
המבט קדימה: האם זה רק הפרק הראשון?
הממשל האמריקאי טוען שהמכסים הם “מהלך הגנתי” להגנה על יצרנים מקומיים. אך בינתיים, כל הסימנים מצביעים על פתיחה של מלחמת סחר כוללת, שעלולה להימשך שנים.
אם המכסים יורחבו, ואם צעדי תגמול יימשכו — העולם עשוי למצוא את עצמו במשבר כלכלי חמור בהרבה מהמיתון של 2008.
סיכום: טרמפולינה של כאוס
הטלת המכסים של טראמפ היא לא רק החלטה כלכלית — אלא מהלך פוליטי, אידיאולוגי, גיאו-אסטרטגי. השפעתו מורגשת כבר עכשיו: בבורסות, במפעלים, בקניונים, ובעגלה בסופר.
זהו רגע מכונן שבו העולם בודק את גבולות הקפיטליזם הגלובלי, ומגלה שהם שבירים הרבה יותר משחשבנו.
