שיחות הגרעין עם איראן: טראמפ בדרך לתיקון טעות היסטורית? אחרי סבב השיחות השני בין נציגי טראמפ לשלטון בטהרן – הרושם הוא שהנשיא האמריקני נוקם בנתניהו על ששכנע אותו לחולל את הטעות הגסה של ביטול הסכם הגרעין ב-2015. עכשיו נראה שנסללה הדרך להגיע לרגיעה מחודשת. לביבי זה רע כי אולי ישוב השקט לשרור בארץ ויהיה לו יותר קשה להותיר בהמון חרדות שווא שמנציחות את שלטונו ובעיקר מאפשרות את הליך הדיקטטוריזציה המואצת.
בשבועות האחרונים, העולם עוקב בדריכות אחר התפתחויות דרמטיות בשיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן, כאשר נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, בשנת 2025, מוביל מאמץ דיפלומטי חסר תקדים להשגת הסכם חדש עם טהרן. לאחר שב-2018, בלחץ ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוביל טראמפ את פרישת ארה”ב מהסכם הגרעין ההיסטורי (JCPOA) מ-2015, רבים רואים בצעד זה טעות אסטרטגית שהאיצה את התקדמות איראן לעבר מעמד של מדינת סף גרעינית. כעת, עם חזרתו של טראמפ לבית הלבן, נראה כי הוא נחוש לתקן את אותה טעות, תוך ניווט בין לחצים מבית ומחוץ, כולל עמדתה החשדנית של ישראל.
רקע: הסכם הגרעין ופרישת ארה”ב
הסכם הגרעין, שנחתם ב-2015 בין איראן לשש מעצמות (ארה”ב, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה), נועד להגביל את תוכנית הגרעין האיראנית בתמורה להקלות בסנקציות. ההסכם, שהיה אחד מהישגי הדיפלומטיה הבולטים של ממשל אובמה, כלל פיקוח הדוק של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א) על מתקני הגרעין של איראן והפחתה משמעותית של מאגרי האורניום המועשר שלה. עם זאת, ההסכם זכה לביקורת חריפה בישראל, כאשר נתניהו טען כי הוא זמני בלבד ולא מונע מאיראן לפתח נשק גרעיני בטווח הארוך.
במאי 2018, לאחר שנתניהו הציג את “הארכיון הגרעיני” – מסמכים שהשיג המוסד והצביעו, לטענתו, על כוונותיה של איראן לפתח נשק גרעיני – הודיע טראמפ על פרישת ארה”ב מההסכם. הוא כינה את ההסכם “רקוב” וטען כי הוא אינו פותר בעיות כמו תוכנית הטילים של איראן או מעורבותה בסכסוכים אזוריים. במקביל, החזיר טראמפ סנקציות קשות על איראן במסגרת מדיניות “הלחץ המקסימלי”, במטרה לאלץ את טהרן לחתום על הסכם מחמיר יותר. אולם, התוצאה הייתה הפוכה: איראן הגבירה את העשרת האורניום, הפרה באופן מהותי את ההסכם, והתקרבה יותר מאי פעם לסף הגרעיני. לפי דוחות סבא”א, עד 2024 איראן צברה כמות אורניום מועשר ברמה של 60% שמספיקה לשש פצצות גרעיניות, אם תועשר ל-90% – צעד טכני קצר יחסית.
רבים, כולל בכירים לשעבר בישראל, רואים בפרישה מההסכם טעות חמורה. יאיר נבות, אנליסט ביטחוני, כתב ב-X כי “הנטישה של ההסכם ב-2018, בעידוד נתניהו, הייתה הימור ביטחוני מסוכן שהביא למציאות מורכבת ורעה פי כמה”. גם סגן נשיא איראן לעניינים אסטרטגיים, בראיון בינואר 2025, טען כי נתניהו הטעה את טראמפ בכהונתו הראשונה, והניח כי פרישה מההסכם תוביל לקריסת איראן – הנחה שהתבררה כשגויה.
התפנית של טראמפ: הדרך להסכם חדש
מאז חזרתו לבית הלבן בינואר 2025, טראמפ הפתיע את העולם בגישה דיפלומטית מחודשת כלפי איראן. כבר בספטמבר 2024, לפני בחירתו, הוא הצהיר כי “חייבים להגיע להסכם גרעין עם איראן”, תוך שהוא מבקר את ממשל ביידן על כישלונו להחזיר את השיחות למסלול. לאחר השבעתו, טראמפ שלח מכתב למנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, ובו הציע משא ומתן ישיר על הסכם חדש. המכתב, שתואר כ”קשוח”, כלל דד-ליין של חודשיים להשגת הסכם, תוך אזהרה מפני “השלכות קשות” אם איראן תסרב.
איראן, בתגובה, הסכימה לשיחות עקיפות בתיווך עומאן, אך לא שללה משא ומתן ישיר. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, הצהיר כי “אם הדאגה של ארה”ב היא שנשיג נשק גרעיני, אפשר לפתור זאת”, תוך שהוא מדגיש כי איראן מחויבת לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. ב-7 באפריל 2025, לאחר פגישה עם נתניהו בבית הלבן, חשף טראמפ כי שיחות ישירות עם איראן יתחילו ב-12 באפריל, והביע תקווה שהן יובילו להסכם שימנע מאיראן נשק גרעיני.
השיחות, שהתקיימו בעומאן, הראו התקדמות משמעותית. ב-19 באפריל 2025, דובר משרד החוץ של עומאן הודיע כי הצדדים הסכימו להיכנס לסבב נוסף של דיונים במוסקט, שמטרתו “להגיע להסכם שישאיר את איראן נקייה לחלוטין מנשק גרעיני וסנקציות, וישמור על יכולתה לפתח אנרגיה גרעינית בדרכי שלום”. דיווחים מ-X מצביעים על כך שארה”ב ויתרה על דרישות קודמות לפירוק מלא של תוכנית הגרעין, תוך התמקדות בהבטחת שימושים לא צבאיים בלבד.
עמדת ישראל: בין חשש לתמיכה זהירה
בישראל, השיחות מעוררות דאגה עמוקה, אך גם תקווה זהירה. לאורך השנים, ישראל התנגדה נחרצות להסכם הגרעין, ונתניהו טען כי הוא אינו מספיק מחמיר. עם זאת, לאור התקדמותה של איראן לעבר מעמד גרעיני והחלשות של פרוקסי כמו חיזבאללה, נראה כי ישראל מעדיפה כעת את המסלול הדיפלומטי על פני פעולה צבאית. דיווח ב”ניו יורק טיימס” חשף כי ישראל תכננה תקיפה נרחבת על מתקני הגרעין האיראניים במאי 2025, אך טראמפ בלם את התוכנית מחשש למלחמה אזורית. במקום זאת, הוא דחק בנתניהו לתמוך בשיחות, והבטיח כי “אם יהיה הסכם, ישראל לא תפציץ את איראן”.
בפגישתם ב-7 באפריל, נתניהו הדגיש כי “איראן לעולם לא תשיג נשק גרעיני”, אך נמנע מלדבר על פירוק מלא של תוכנית הגרעין, כפי שדרש בעבר. גורמים בישראל מביעים חשש מהסכם “גרוע” שיאפשר לאיראן לשמר יכולות גרעיניות, אך גם מכירים בכך שטראמפ מחויב לביטחון ישראל. כפי שצוין ב”ישראל היום”, “אם נתניהו יוציא כרטיס אדום להסכם, טראמפ יקשיב לו”.
מחלוקות בממשל טראמפ
למרות ההתקדמות, קיימות מחלוקות פנימיות בממשל טראמפ. היועץ לביטחון לאומי, מייק וולץ, דרש “פירוק מלא של תוכנית הגרעין ותוכנית הטילים האסטרטגית”, ואף טען כי מטרת איראן היא השגת נשק גרעיני. לעומתו, השליח סטיב ויטקוף, המוביל את השיחות, הצהיר כי “צריכה להיות לאיראן תוכנית גרעינית ללא חשש מנשק גרעיני”, תוך דגש על שגשוג כלכלי והסרת סנקציות. מחלוקת זו משקפת את האיזון העדין שטראמפ מנסה לשמור בין לחץ צבאי לדיפלומטיה.
השלכות אפשריות
הסכם גרעין חדש, אם יושג, עשוי לשנות את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון. עבור איראן, הסרת סנקציות תאפשר שיקום כלכלי, בעוד הגבלות על תוכנית הגרעין יפחיתו את הסיכון לעימות צבאי. עבור ישראל, הסכם שימנע מאיראן נשק גרעיני עשוי להפחית את האיום הקיומי, אך כל הסכם שיאפשר לאיראן לשמר יכולות גרעיניות יתקבל בחשדנות. עבור טראמפ, הצלחה דיפלומטית עשויה לחזק את מעמדו כמנהיג שמביא שלום, לאחר שנים של מדיניות “לחץ מקסימלי” שנויה במחלוקת.
סיכום
השיחות הנוכחיות עם איראן מסמנות תפנית מפתיעה במדיניותו של טראמפ, שמנסה לתקן את מה שרבים רואים כטעות היסטורית של פרישת ארה”ב מהסכם הגרעין ב-2018. בעוד ישראל נותרת חשדנית, נראה כי נתניהו נאלץ להסתגל לגישה הדיפלומטית של טראמפ, שמבטיח כי כל הסכם ימנע מאיראן נשק גרעיני. עם התקדמות השיחות בעומאן, העולם ממתין בדריכות לראות האם טראמפ יצליח להשיג את מה שקודמיו לא עשו – הסכם שיבטיח יציבות במזרח התיכון, או שמא המתיחות תגבר ותוביל לעימות חדש. כפי שטראמפ עצמו אמר: “אני נשיא של שלום, זה מה שאני רוצה”. השאלה היא האם השלום הזה אפשרי, והאם הוא ישרת את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים.
״עניין מרכזי״
