על פי ידיעות בלתי מאושרות נעשה היום ניסיון לחסל את שליט עזה, מוחמד סינוואר. גם למחרת הפעולה חמאס שומר על עמימות ואינו מספק מידע על תוצאות ההפצצה.
חיל האוויר תקף מטרה ליד בית חולים במזרח חאן יונס. בסיום הפעולה נמסרה הודעה משותפת לדובר צה״ל ודוברות שב״כ:
צה"ל ושב"כ תקפו לפני זמן קצר, באופן ממוקד, מחבלים מארגון הטרור חמאס אשר שהו במתחם פיקוד ושליטה שהוקם בתשתית תת-קרקעית מתחת לבית החולים האירופאי שבחאן יונס שבדרום רצועת עזה.
ארגון הטרור חמאס ממשיך להשתמש בבתי החולים ברצועת עזה עבור צורכי טרור, תוך ניצול ציני ואכזרי של האוכלוסייה האזרחית בבית החולים ובסביבתו.
טרם התקיפה ובמהלכה ננקטו צעדים על מנת לצמצם את הסיכוי לפגיעה באזרחים, לרבות שימוש בחימוש מדויק, תצפיות מהאוויר ומידע מודיעיני נוסף.
מוחמד סינוואר: יורשו של יחיא סינוואר והמטרה החמקמקה של ישראל
מוחמד סינוואר, בכיר בזרוע הצבאית של חמאס (גדודי עז א-דין אל-קסאם), עלה לכותרות כאחת הדמויות המרכזיות בארגון לאחר חיסולו של אחיו, יחיא סינוואר, ב-16 באוקטובר 2024, בתקיפת צה”ל בדרום רצועת עזה. יחיא, שהיה מנהיג חמאס בעזה ואחד האחראים המרכזיים למתקפת 7 באוקטובר 2023, הותיר ואקום הנהגתי שמוחמד, כאחיו הצעיר ושותפו לפעילות צבאית, נחשב כיורש טבעי לו. מוחמד סינוואר, בדומה לאחיו, נחשב למפקד קשוח וחמקמק, שצבר מוניטין כמי שמתכנן פעולות צבאיות מורכבות תוך שמירה על פרופיל נמוך. הוא היה מעורב בתכנון מנהרות התקפה, פיתוח יכולות רקטיות של חמאס וניהול פעולות נגד ישראל, מה שהפך אותו למטרה מרכזית עבור צה”ל ושב”כ. עם זאת, כמו בכירים אחרים בחמאס, מוחמד סינוואר הצליח להתחמק ממספר ניסיונות חיסול בעבר, מה שמעניק לו מעמד של “שורד” בדומה לדמויות כמו מוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית שחוסל לבסוף ביולי 2024 לאחר עשרות ניסיונות כושלים.
התקיפה האחרונה, שדווחה ב-13 במאי 2025, על מתחם תת-קרקעי מתחת לבית החולים האירופאי בחאן יונס, עוררה ספקולציות כי מוחמד סינוואר היה היעד המרכזי. על פי דיווחים לא מאושרים, כפי שפורסמו בפוסטים ב-X ובאתרים כמו “עניין מרכזי”, התקיפה נועדה לפגוע בו כחלק ממאמץ ישראלי מתמשך לפרק את הנהגת חמאס. אולם, בדומה לניסיונות החיסול הרבים של מוחמד דף לאורך השנים, הספק לגבי תוצאות התקיפה נותר גבוה. צה”ל ושב”כ לא אישרו כי סינוואר נפגע, והיעדר גופה או הודעה רשמית מחמאס משאירים את השאלה פתוחה. תופעה זו אופיינית למאבק בין ישראל לחמאס: בכירים בארגון נעים בתשתיות תת-קרקעיות, משתמשים בזהויות בדויות ומסתתרים מאחורי תשתיות אזרחיות, מה שמקשה על אימות תוצאות תקיפות.
לדוגמה, מוחמד דף שרד לפחות שבעה ניסיונות חיסול לפני שחוסל, ודיווחים שגויים על מותו הופצו שוב ושוב, מה שיוצר תחושת חוסר ודאות דומה סביב גורלו של סינוואר.
חוסר הוודאות לגבי חיסולו של מוחמד סינוואר משקף לא רק את האתגרים המודיעיניים של ישראל, אלא גם את האסטרטגיה של חמאס לשמר את הנהגתו תחת איום מתמיד. עבור חמאס, שמירה על דמות כמו סינוואר בחיים – או לפחות על אי-ודאות לגבי מותו – משמשת כלי תעמולה ומורל. היא מאפשרת לארגון להציג עמידות מול ישראל, גם כאשר בכירים אחרים, כמו ראאד ת’אבת, סלאח אל-ברדאוויל ואיסמעיל ברחום, חוסלו בתקיפות דומות במהלך 2024 ו-2025.
גורלו של מוחמד סינוואר, כמו זה של מוחמד דף לפניו, עשוי להישאר בגדר תעלומה עד שיימצא אישור חד-משמעי או עד שיופיע שוב, כפי שקרה לא פעם עם בכירי חמאס בעבר.
עניין מרכזי
חדשות וסקופים מאז 1999.
עורך ראשי:
רמי יצהר Rami Yitzhar
