אירופה מתחילה לקדם הליכי ביטול הסכם הסחר עם ישראל ומדינות כמו צרפת, ספרד, הולנד, אירלנד, נורבגיה ונוספות קרבות לניתוק יחסים מוחלט עם ישראל. הסיבה ברורה: נתניהו ממשיך להתעקש על המשך המלחמה מטעמים פוליטיים אישיים שכן הוא שבוי בידי בן גביר וסמוטריץ׳ המאיימים להפיל את ממשלתו אם הצבא לא יכבוש את כל עזה ויקים בה משטר כיבוש צבאי.
כרגע ממתינים האירופים למהלכי הנשיא טראמפ שגם לו נמאס לחלוטין מנתניהו והוא מוכיח זאת בסדרת החלטות שקיבל בימים האחרונים המבטיחים פגיעה קשה בישראל.
ההחמרה בהתבטאויות נגד ממשלת נתניהו הגיעו ביומיים האחרונים משליטי צרפת וספרד, מהאיחוד האירופי ומהולנד הפותחת בהליכי ביטול הסכמי הסחר בין 27 מדינות אירופה לישראל.
נתניהו, טרם שיתאדה לתהום הנשייה יותיר כאן ישראל חרבה לאחר שכבר עתה הישראלים והיהודים הופכים במהירות מוקצים מחמת מיאוס בעולם כולו.
ההאשמות של מקרון וראש ממשלת ספרד נגד ישראל: תגובות נתניהו וכץ והקשר להאשמות האו”ם ב-2025
במאי 2025, יחסי ישראל עם צרפת וספרד התאפיינו במתיחות חריפה, על רקע התבטאויות קשות של נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת ספרד פדרו סנצ’ז נגד מדיניות ישראל ברצועת עזה. התבטאויות אלו, לצד ביקורת נוקבת מצד גורמים באו”ם, עוררו תגובות חריפות מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כץ, והציתו דיון ציבורי ובינלאומי סוער. כתבה זו סוקרת את ההאשמות, התגובות וההקשר הרחב, תוך בחינה ביקורתית של הנרטיבים השונים.
ההאשמות של מקרון וסנצ’ז
עמנואל מקרון: “המדיניות של נתניהו מבישה”
ב-13 במאי 2025, התבטא נשיא צרפת עמנואל מקרון בחריפות נגד מדיניות ישראל בעזה, בראיון לטלוויזיה הצרפתית. מקרון כינה את מדיניותו של ראש הממשלה נתניהו “מבישה” וקרא להרחבת הסנקציות נגד ישראל, בטענה שהפעולות הצבאיות בעזה פוגעות באזרחים ויוצרות משבר הומניטרי חמור. הוא ציין כי “היום אנחנו צריכים את ארה”ב, כי מי שיש לו את המנוף הוא הנשיא טראמפ”, והוסיף כי צרפת לבדה, יחד עם מדינות אירופה אחרות, מוגבלת ביכולתה להשפיע.
המתיחות בין מקרון לנתניהו אינה חדשה. כבר באוקטובר 2024, מקרון טען כי על נתניהו “לא לשכוח שמדינתו הוקמה בהחלטת האו”ם”, והצהיר על אמברגו נשק צרפתי נגד ישראל. הוא גם הביע תמיהה על כוונת ישראל לפנות משקיפי או”ם מדרום לבנון, והצהיר כי צרפת תומכת בהמשך נוכחותם. התבטאויות אלו נתפסו בישראל כנסיגה מתמיכה היסטורית של צרפת, במיוחד לאור תמיכתו של מקרון בפתרון שתי המדינות וביוזמות דיפלומטיות הכוללות מדינות כמו אלג’יריה ודרום אפריקה, שישראל רואה כמתנגדות לקיומה.
דו”ח ממאי 2025 ממשרדו של השר הישראלי עמיחי שיקלי האשים את מקרון בתרומה לעלייה באנטישמיות בצרפת, בטענה שהתבטאויותיו על “הרג נשים וילדים” מעניקות לגיטימציה לרטוריקה אנטישמית מצד השמאל הקיצוני.
פדרו סנצ’ז: “ישראל – מדינת רצח עם”
ב-14 במאי 2025, ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ’ז התבטא בחריפות נגד ישראל, וקרא לה “מדינת רצח עם” בהתייחס לפעולותיה בעזה. התבטאות זו, שהושמעה על רקע דיונים במועצת הביטחון של האו”ם, עוררה זעם בישראל. סנצ’ז, שממשלתו נוקטת קו ביקורתי כלפי ישראל מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, הצטרף לקריאות להגברת הלחץ הבינלאומי על ישראל, כולל סנקציות וחקירות של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC).
התבטאויותיו של סנצ’ז משקפות עמדה רווחת בקרב חלק ממדינות אירופה, שרואות בפעולות ישראל הפרה של החוק הבינלאומי. ספרד, לצד מדינות כמו אירלנד ונורווגיה, הכירה במדינה פלסטינית ב-2024, צעד שנתפס בישראל כעוין ומעודד טרור.
האשמות האו”ם נגד ישראל
במקביל להתבטאויות של מקרון וסנצ’ז, האו”ם הגביר את הביקורת על ישראל ב-2025. ב-13 במאי 2025, מועצת הביטחון קיימה דיון על המצב ההומניטרי בעזה, לבקשת בריטניה. בדיון, שגריר אלג’יריה באו”ם תקף את ישראל, וטען כי היא מבצעת “תוקפנות ברוטלית” נגד אוכלוסייה לא חמושה, כולל “מצור מוחלט” שמונע כניסת מזון, מים ותרופות. הוא כינה את המצב “טרגדיה הומניטרית ומבוכה מוסרית”.
תת-מזכ”ל האו”ם לעניינים הומניטריים, טום פלטשר, הצטרף לביקורת, וטען כי מערכת הבריאות בעזה קורסת, בתי חולים מופצצים, וישראל מונעת גישה לסיוע הומניטרי. הוא ציין כי בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בוחן האם ישראל מבצעת “רצח עם” בעזה, והזהיר כי “זה עלול להיות מאוחר מדי”.
במרץ 2025, דו”ח של מועצת האו”ם לזכויות אדם האשים את ישראל ב”פשעי רצח עם”, כולל הרס שיטתי של מוסדות רפואה, מניעת ילודה ואלימות מינית. ישראל דחתה את הדו”ח כ”עלילת דם” חסרת ביסוס. בנוסף, ב-21 בנובמבר 2024, ה-ICC הוציא צווי מעצר נגד נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, צעד שנתפס בישראל כפוליטי ומוטה.
שגריר ישראל באו”ם, דני דנון, תקף את מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש, וטען כי הארגון נוקט עמדה אנטי-ישראלית שיטתית. נתניהו עצמו, בנאום בעצרת האו”ם בספטמבר 2024, האשים את הארגון ב”צביעות” ובקבלת “מאות החלטות אנטישמיות” נגד ישראל.
תגובות נתניהו וכץ
נתניהו: “מקרון תומך בטרור”
ראש הממשלה נתניהו הגיב בחריפות להאשמות של מקרון. ב-14 במאי 2025, לשכתו פרסמה הודעה שבה נכתב: “מקרון שוב בחר לעמוד לצד ארגון טרור אסלאמיסטי רצחני ולהדהד את התעמולה השקרית שלו, תוך האשמת ישראל בעלילות דם”. ההודעה הדגישה כי ישראל נלחמת על קיומה לאחר טבח 7 באוקטובר 2023, שבו נרצחו וחטפו חמאס גם אזרחים צרפתים. נתניהו הוסיף כי במקום לתמוך ב”מחנה הדמוקרטי המערבי”, מקרון “דורש מישראל להיכנע ולתת פרס לטרור”.
נתניהו גם התייחס לעברה של צרפת, וטען כי ישראל הוקמה במלחמת העצמאות “בדמם של לוחמים גיבורים, שרבים מהם היו ניצולי שואה – כולל ממשטר וישי בצרפת”. הוא הוסיף כי האו”ם קיבל “מאות החלטות אנטישמיות” נגד ישראל, שמטרתן לשלול את זכות קיומה.
בנו של נתניהו, יאיר, הוסיף שמן למדורה כשכתב ברשת X תגובה גסה למקרון (“Screw you”), כלומר לך תזדיין, מה שהגביר את המתיחות.
ישראל כץ: “מקרון לא יטיף לנו מוסר”
שר הביטחון ישראל כץ הצטרף למתקפה נגד מקרון, וטען: “אנחנו זוכרים היטב מה קרה ליהודים בצרפת כאשר לא יכלו להגן על עצמם. שהנשיא מקרון לא יטיף לנו מוסר”. כץ הדגיש כי מצופה ממדינה שרואה עצמה כידידת ישראל לתמוך במאבקה נגד חמאס ו”ציר הרשע האיראני”, במקום למנוע ממנה את זכות ההגנה העצמית.
כץ גם התייחס להאשמות האו”ם, וטען כי הן חלק ממסע הכפשה שמטרתו לערער את הלגיטימיות של ישראל. הוא קרא למדינות המערב להתמקד בלחץ על חמאס לשחרור החטופים, במקום להאשים את ישראל.
הקשר רחב יותר
המתיחות עם אירופה
ההאשמות של מקרון וסנצ’ז משקפות מגמה רחבה יותר של התרחקות בין ישראל לחלק ממדינות אירופה. מדינות כמו צרפת, ספרד, ואירלנד נוקטות קו ביקורתי כלפי ישראל, תוך תמיכה בפתרון שתי המדינות ובהגברת הלחץ הבינלאומי. לעומת זאת, מדינות כמו גרמניה והונגריה ממשיכות לתמוך בזכותה של ישראל להגן על עצמה.
המתיחות עם צרפת בולטת במיוחד, לאור היסטוריה של שיתוף פעולה צבאי ודיפלומטי. ראש ממשלת צרפת לשעבר, גבריאל אטאל, הביע במרץ 2025 התנגדות לצעדים אנטי-ישראליים של מקרון, כמו אמברגו הנשק והחרמת חברות ישראליות מתערוכות נשק. אטאל, ממוצא יהודי, טען כי מדינה פלסטינית “אינה רלוונטית כרגע” והביע תמיכה בישראל.
האו”ם והלגיטימציה הבינלאומית
האשמות האו”ם נגד ישראל, כולל דו”חות על “רצח עם” וצווי מעצר של ה-ICC, מעלות שאלות על הלגיטימיות של פעולות ישראל בעיני הקהילה הבינלאומית. ישראל טוענת כי האו”ם נוקט גישה מוטה, שמזניחה את פעולות הטרור של חמאס ומתמקדת רק בהאשמת ישראל. לעומת זאת, גורמים באו”ם טוענים כי הפעולות הישראליות, כמו מצור על עזה והפצצות שגרמו לנפגעים אזרחיים רבים, מפרות את החוק הבינלאומי.
השפעה פנימית בישראל
ההאשמות הבינלאומיות עוררו דיון פנימי בישראל. בעוד הימין, בראשות נתניהו, רואה בהן “עלילות דם” וחלק ממסע אנטישמי, גורמים בשמאל ובמרכז טוענים כי מדיניות הממשלה, כולל סירובה להפסקות אש והתנגדותה לפתרון מדיני, מובילה לבידוד בינלאומי.
ניתוח ביקורתי
ההאשמות של מקרון וסנצ’ז, לצד ביקורת האו”ם, מעלות שאלות על האיזון בין זכותה של ישראל להגן על עצמה לבין החובה לעמוד בחוק הבינלאומי. מצד אחד, ישראל מתמודדת עם איומים קיומיים מחמאס, חיזבאללה ואיראן, והטבח ב-7 באוקטובר 2023 הותיר טראומה לאומית עמוקה. מצד שני, היקף הנזק בעזה, כולל עשרות אלפי הרוגים לפי דיווחים פלסטיניים, והמשבר ההומניטרי, מעוררים ביקורת לגיטימית על מידתיות הפעולות.
התגובות של נתניהו וכץ, שמתמקדות בהאשמת המבקרים בתמיכה בטרור, עשויות לחזק את הקונצנזוס הפנימי בישראל, אך גם להעמיק את הבידוד הבינלאומי. השימוש ברטוריקה כמו “עלילות דם” והתייחסויות לעבר האפל של צרפת (משטר וישי) נתפסות כהסלמה מילולית, שעלולה לפגוע ביחסים דיפלומטיים ארוכי טווח.
ההאשמות של מקרון וסנצ’ז נגד ישראל ב-2025, לצד ביקורת האו”ם, משקפות משבר דיפלומטי עמוק בין ישראל לחלק ממדינות המערב. תגובותיהם החריפות של נתניהו וכץ מדגישות את מחויבותה של ישראל להגן על עצמה, אך גם את הקושי להתמודד עם ביקורת בינלאומית מבלי להסלים את השיח. בעוד הקהילה הבינלאומית ממשיכה לדרוש הפסקת אש ופתרון מדיני, ישראל נותרת מחויבת ליעדי המלחמה שלה, כולל השמדת חמאס ושחרור החטופים. המתיחות הנוכחית עשויה להשפיע על יחסי ישראל עם אירופה ועל מעמדה בעולם בשנים הקרובות.
״עניין מרכזי״
