במהלך ביקורו הדיפלומטי של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בקטאר ב-14 במאי 2025, התלקחה מחלוקת מילולית חריפה בינו לבין נשיא איראן, מסעוד פזשקיאן, שהדגישה את המתיחות הגוברת סביב תוכנית הגרעין האיראנית והיחסים בין המדינות. פזשקיאן כינה את טראמפ “בריון” בתגובה לאיומיו, בעוד טראמפ הגביר את הרטוריקה עם הצהרות על “לחץ מקסימלי” ואפשרות לתקיפה צבאית. כתבה זו, המבוססת על דיווחים עדכניים, מתארת את חילופי הדברים, הרקע וההשלכות האפשריות.
הרקע: מתיחות סביב תוכנית הגרעין
המתיחות בין ארה”ב לאיראן החריפה מאז כניסתו של טראמפ לכהונתו השנייה בינואר 2025. טראמפ, שפרש מהסכם הגרעין (JCPOA) ב-2018 והטיל סנקציות כבדות על איראן, חזר למדיניות “הלחץ המקסימלי” שלו, במטרה לבלום את תוכנית הגרעין האיראנית. במהלך ביקורו בקטאר, הוא חזר על דרישותיו מאיראן: הפסקת תמיכה במיליציות, ביטול תוכנית הטילים הבליסטיים וויתור מוחלט על שאיפות גרעיניות. הוא הציע “שיחות שלום” אך הזהיר כי סירוב יוביל לתוצאות קשות.
במקביל, שיחות בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני עבאס עראקצ’י לשליח האמריקני סטיב וויטקוף, שהחלו באפריל 2025, לא הניבו התקדמות משמעותית. איראן, שספגה פגיעה צבאית משמעותית בתקיפה ישראלית באוקטובר 2024, נמצאת תחת לחץ כלכלי ופוליטי, אך ממשיכה לשדר עוצמה. נשיא איראן, מסעוד פזשקיאן, נבחר ביולי 2024 כנציג המחנה הרפורמיסטי, אך פועל תחת מגבלות המנהיג העליון עלי חמינאי, שמתנגד לפשרות משמעותיות עם ארה”ב.
חילופי העקיצות: “בריון” מול “מוות כשהיד”
במהלך פגישותיו בדוחא, טראמפ השמיע הצהרות תקיפות נגד איראן. בראיון לפודקאסט של יו יואיט ב-7 במאי 2025, הוא אמר: “אנחנו יכולים לפוצץ אותם [מתקני הגרעין של איראן] בצורה נחמדה או בצורה אכזרית,” והדגיש כי לא יאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. ימים ספורים קודם לכן, הוא ציין ברשת Truth Social כי הוא “רוצה עסקה עם איראן,” אך הזהיר כי “אם איראן תדחה את עלה הזית שלי, אמשיך להטיל לחץ מקסימלי”. הוא גם קשר את פעולות החות’ים בתימן לאיראן, והצהיר במרץ 2025 כי “כל ירייה של החות’ים תיחשב כירייה של איראן, והתוצאות יהיו חמורות”.
בתגובה, נשיא איראן מסעוד פזשקיאן הגיב בחריפות בראיון לערוץ Press TV האיראני ב-14 במאי 2025, וכינה את טראמפ “בריון” שמנסה לכפות את רצונו על איראן. “איראן לא תיכנע לבריונות,” אמר פזשקיאן, והוסיף כי “מוות כשהיד עדיף על כניעה.” הוא טען כי הצהרותיו של טראמפ הן “הונאה” שנועדה להציג את איראן כמי שמסרבת לדיאלוג, בעוד הממשל האמריקני אינו מציע תנאים הוגנים. המנהיג העליון חמינאי תמך בעמדה זו, וטען כי מכתב ששלח טראמפ במרץ 2025, שבו דרש חידוש משא ומתן תוך 60 יום, היה “תרגיל תעמולה”.
ההקשר: ביקור בקטאר ומחלוקות אזוריות
חילופי הדברים התרחשו על רקע ביקורו של טראמפ בקטאר, שבו הוא חתם על הסכמים ביטחוניים וכלכליים ופגש את נשיא סוריה החדש, אחמד אל-שרע, לאחר שהכריז על הסרת הסנקציות האמריקניות על סוריה. המהלך עורר דאגה באיראן, שראתה בסוריה בעלת ברית מרכזית, במיוחד לאחר קריסת משטר אסד בדצמבר 2024. פזשקיאן רמז כי תמיכת טראמפ בסוריה החדשה היא חלק ממזימה להחליש את “ציר ההתנגדות” של איראן, הכולל את חזבאללה והחות’ים.
במקביל, טראמפ התייחס בדוחא למצב בתימן, שם ישראל תקפה מטרות חות’יות בתגובה לטיל בליסטי שפגע בנמל התעופה שלה. הוא הורה לצבא האמריקני להימנע מתקיפות נגד החות’ים, כחלק ממאמץ דיפלומטי לשיחות עם איראן, אך המשיך לאיים על טהראן בהשלכות אם תמשיך לתמוך במיליציות.
תגובות והשלכות
באיראן: הצהרותיו של פזשקיאן זכו לתמיכה מצד חוגים שמרניים, אך עוררו ביקורת מצד אולטרה-שמרנים, שטענו כי ממשלתו “חלשה” מדי מול ארה”ב. הפגנות קטנות של חוגים רדיקליים בדצמבר 2024 דרשו תקיפה נוספת על ישראל (“הבטחת אמת 3”), אך המשטר נמנע מפעולה, מחשש לתגובה ישראלית או אמריקנית.
בארה”ב: הצהרותיו של טראמפ זכו לתמיכה מצד בעלי בריתו, כמו הסנאטור מרקו רוביו, שר החוץ המיועד, שדוגל בקו נוקשה נגד איראן. עם זאת, דמוקרטים ופרשנים מתחו ביקורת על הסתירות במסריו של טראמפ, שמצד אחד מדבר על הסכם ומצד שני מאיים בתקיפה. מחדל דיפלומטי שבו עיתונאי נחשף לדיונים סודיים על תקיפות בתימן הוסיף למבוכה בממשל.
בישראל: ממשלת ישראל, בראשות בנימין נתניהו, הביעה תמיכה בגישתו של טראמפ, וגורמים ביטחוניים דנו בתקיפה משותפת אפשרית נגד מתקני הגרעין האיראניים. עם זאת, פרשנים הזהירו כי הסתמכות יתר על טראמפ עלולה לסכן את האינטרסים הישראליים, במיוחד אם יפקיר סוגיות כמו החטופים בעזה.
ניתוח: משחק של איומים ודיפלומטיה
חילופי העקיצות בין טראמפ לפזשקיאן משקפים את האתגרים המורכבים במשא ומתן עם איראן. טראמפ משתמש ברטוריקה מאיימת כדי להפעיל לחץ על טהראן, תוך ניצול חולשתה הכלכלית והאזורית לאחר נפילת אסד והיחלשות חזבאללה. עם זאת, סתירות במסריו – כמו הצהרות על הסכם לצד איומים בתקיפה – יוצרות חוסר ודאות שמקשה על המשא ומתן.
מנגד, פזשקיאן נתון בלחץ פנימי לשדר עוצמה, במיוחד לאור ביקורת על מדיניותו הרפורמיסטית. כינויו של טראמפ כ”בריון” נועד לגייס תמיכה פנימית, אך המשטר נמנע מתגובה צבאית לאור החשש מהשלכות הרסניות. השיחות בתיווך עומאן ממשיכות, אך הפערים בין הצדדים – במיוחד סביב דרישת ארה”ב לפירוק מלא של תוכנית הגרעין לעומת דרישת איראן להסרת סנקציות – נותרו משמעותיים.
סיכום
חילופי העקיצות בין טראמפ לפזשקיאן, שהגיעו לשיא במהלך ביקורו של טראמפ בקטאר, ממחישים את המתיחות הגוברת סביב תוכנית הגרעין האיראנית. כינויו של טראמפ כ”בריון” על ידי פזשקיאן והאיומים ההדדיים – מ”לחץ מקסימלי” ועד “מוות כשהיד” – משקפים את הקושי להגיע להסכם. בעוד טראמפ ממשיך לשלב דיפלומטיה ראוותנית עם איומים, איראן נאלצת לנווט בין לחץ חיצוני למשברים פנימיים. ההמשך תלוי בתוצאות השיחות המדיניות וביכולת הצדדים למצוא פשרה, כאשר הסיכון לעימות צבאי נותר ממשי.
