המשא ומתן להפסקת אש זמנית בעזה שוב נקלע לפיתול דרמטי, כשחמאס מכניס שינויים קריטיים למפת הדרישות – והפעם, לא מדובר בקוסמטיקה. הדרישות החדשות, שדלפו ממקורות ערביים ואומתו על ידי בכירים במערכת הביטחון, כוללות מהלכים טקטיים שיש להם משמעות אסטרטגית מרחיקת לכת: נסיגה ישראלית מאזורים עירוניים מרכזיים, פתיחה מלאה של מעבר רפיח, שליטה מוחלטת על חלוקת הסיוע ההומניטרי, והפיכת הפסקת האש הזמנית לתחילתו של הסדר קבוע.
🟥 הדרמה על מפת הקרב – חמאס רוצה את סלאח א-דין בחזרה
במוקד הדרישה המרכזית: נסיגה ישראלית מלאה מציר סלאח א-דין – עורק החיים המרכזי של הרצועה מדרום לצפון. הכביש הזה, שהיה תחת שליטה ישראלית כמעט רצופה מאז תחילת המבצע ברפיח, מהווה סמל ואמצעי שליטה בולט.
חמאס דורש שהכוחות הישראליים לא רק ייסוגו מהציר עצמו, אלא גם יפנו פרימטר של כ-800 מטרים לכל צד מהגבול, מה שיחזיר את צה”ל לאחור כמעט עד נקודת ההתחלה – לפחות מבחינה טקטית.
גורם ביטחוני ישראלי הגיב ל”עניין מרכזי”: “אם ניענה לדרישה הזאת בלי ערבויות קשות, נזמין על עצמנו סבב נוסף – מהר יותר, מסוכן יותר ועם פחות לגיטימציה בינלאומית.”
🟨 בלי אמריקאים, בלי קרנות – רק האו”ם מחלק
כמו לא די בשדה הקרב הפיזי, חמאס פתח חזית גם בשדה ההומניטרי:
הארגון הודיע שהוא מתנגד באופן חד-משמעי לניהול חלוקת הסיוע על ידי הקרן האמריקנית (GHF).
לטענתו, הקרן שימשה כסות לאינטרסים פוליטיים ופגעה ברצף ההומניטרי. הדרישה החדשה: “רק סוכנויות האו”ם יחלקו סיוע, בשקיפות וללא מעורבות אמריקנית או מצרית.”
המהלך הזה נתפס כעוד ניסיון של חמאס להשיב לידיו שליטה אזרחית – באמצעות ניהול השגרה. אחרי שהרצועה הופצצה כמעט עד עפר, הוא מבקש להיראות כמושיע, לא כפורע.
🟩 רפיח – מפתח ההישרדות
דרישה נוספת, שמסתמנת כקו אדום עבור חמאס: פתיחת מעבר רפיח לשני הכיוונים.
המשמעות: לא רק כניסת סיוע, אלא גם יציאה חופשית של אזרחים, פצועים ואנשי חמאס בכסות אזרחית. בישראל ובקהיר הרימו גבה – אבל האמריקנים מנסים להפעיל לחץ שקט למציאת מנגנון שיאפשר פיקוח מבלי לחסום לגמרי.
דיפלומט מערבי אמר ל”עניין מרכזי”: “אם לא תיפתח דלת יציאה מרצועת גיהנום – זה יתפוצץ לכולם בפרצוף. כולל לנו.”
🔁 הפסקת אש זמנית או קביעת עובדות בשטח?
לצד הדרישות, חמאס מדגיש שזו לא הפסקת אש רגילה. המסר ברור: אין עסקה בלי התחייבות להסדר קבוע.
לפי פרסום בעיתון הלבנוני ‘אל-אחבאר’, חמאס כתב במפורש כי כל הסכמה להפוגה תותנה ב”דינמיקה בלתי הפיכה לקראת סיום מוחלט של הלחימה”.
בישראל מתלבטים. ההנהגה הפוליטית חוששת להיראות כמי שמקבלת דיקטאט של חמאס, אבל גם חוששת מהשלכות בינלאומיות במקרה של סירוב: בידוד, סנקציות, ואובדן תמיכה אמריקנית.
🟦 השורה התחתונה – לחץ גובר, זמן אוזל
המציאות ברורה: חמאס מחזיק ביד קלף שחוק אך עדיין שווה – החטופים.
ללא שחרורם, הממשלה נתונה ללחץ ציבורי מתמיד.
אבל ככל שהמשא ומתן נמשך, ישראל מגלה שהיא כבר לא לבד על המגרש. המצרים, הקטרים והאמריקנים – כל אחד מושך לכיוון אחר.
ובתוך הכאוס – חמאס, דווקא הוא, משרטט בשקט ובחוצפה גבולות חדשים של השפעה.
כתבה: רמי יצהר
גרפיקה ואיור: InyanMerkazi
www.news-israel.net
📍המשך יבוא…
אם תידחה ההצעה – או תתקבל – זו לא תהיה הפסקת אש. זו תהיה הכרזה על מה אנחנו מוכנים או לא מוכנים להיות.
״עניין מרכזי״
