לראשונה מאז 1967 נרשם מהלך רשמי של הכנסת להחלת הריבונות הישראלית על שטחי יהודה, שומרון ובקעת הירדן.
חוק החלת הריבונות שעבר ברוב סוחף של 71 נגד 13 מהווה פריצת דרך משמעותית בדרך לסיפוח כל חלקי הגדה מעבר לקו הירוק שבהם קיימים ישובים, התנחלויות, היאחזויות וכדומה.
החוק הוא אמנם הצהרתי וטעון החלטת ממשלה שזקוקה לאישור הכנסת אך ישנן גם השלכות מעשיות מיידיות: מעתה ולראשונה מאז מלחמת ששת הימים מוכל החוק הישראלי כולו על כלל ההתנחלויות – באופן מיידי וללא צורך בהחלטות נוספות. מדובר בפריצת דרך פוליטית, משפטית ומדינית שעשויה לשנות את מפת הסכסוך הישראלי־פלסטיני ואת יחסי החוץ של מדינת ישראל עם העולם.
בהחלטה שהועלתה למליאה והתקבלה ברוב של 71 תומכים מול 13 מתנגדים, נקבע בפירוש כי “מדינת ישראל מחילה בזה את החוק, המשפט, השיפוט והמינהל הישראלי על כלל מרחבי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן”. הסעיף הזה אינו בגדר המלצה בלבד או מניפסט פוליטי – אלא מכיל הוראה ברורה ומעשית לכלל הרשויות הרלוונטיות להתחיל ליישם מיידית את החוקים הישראליים בתחומים כגון תכנון ובנייה, דיני עבודה, מסים, איכות הסביבה, ובתי המשפט. המשמעות: תושבי ההתנחלויות יפסיקו להיות כפופים למערכת הצבאית ולפקודות אלוף ויזכו סוף־סוף במעמד שווה לתושבי מדינת ישראל בתוך גבולות הקו הירוק.
מדובר בשינוי מהותי בסדר החוקי שהיה נהוג עד כה: ההתנחלויות נחשבו עד אתמול כנתונות למשטר משפטי־צבאי, באמצעות צווים של אלוף הפיקוד ומנגנוני המנהל האזרחי. מערכת המשפט שירתה את התושבים דרך מערכת מקבילה, ללא ישום אוטומטי של חקיקה אזרחית. ההחלטה החדשה, אם תיושם באופן מלא, תעביר את השליטה והניהול למערכות המדינה הרגילות – ותמזג את ההתנחלויות אל תוך החוק הישראלי באופן שיטתי.
בהחלטה נאמר עוד כי לישראל יש זכות “טבעית, היסטורית וחוקית” על שטחים אלו – עמדה שמצהירה על קביעה ברורה: הסכסוך אינו עוד שאלה טריטוריאלית הנתונה למשא ומתן עתידי, אלא עניין של זהות לאומית. ההחלטה אף מדגישה במפורש כי אירועי 7 באוקטובר 2023 ביטלו לחלוטין את האפשרות של הקמת מדינה פלסטינית – ובכך חותכת מהשורש את הרעיון ששימש בסיס להסכמי אוסלו, תכניות החלוקה, ולשיח המדיני בעשורים האחרונים.
להחלטה משמעות משפטית־חוקתית ראשונה במעלה. מדובר בקביעה רשמית של הריבון שמורה לרשויות להתחיל לפעול בהתאם, וכל משרד ממשלתי, גוף סטטוטורי או רשות שיפוטית מחויבים לפעול בהתאם לרוח ההחלטה. במילים אחרות, לא מדובר בהצהרה ריקה מתוכן אלא בהנחיה מעשית. השלב הבא: הממשלה נדרשת לפרט וליישם את החלת החוק בפועל – בין אם על ידי חקיקה משלימה ובין אם בצווים מנהליים שיתרגמו את ההחלטה לתקנות יומיומיות בשטח.
במישור הפוליטי, המהלך מייצג ניצחון ברור למחנה הלאומי ולראשי ההתיישבות. השמות הבולטים מאחורי היוזמה – ח”כ שמחה רוטמן, ח”כ דן אילוז, וח”כ צבי סוכות – הצליחו להביא להצבעה תקדימית שהפכה, כמעט בהפתעה, לאירוע היסטורי. גם השר בצלאל סמוטריץ’ השתתף בדיון, וכינה את המהלך “סנונית ראשונה בדרך לסיפוח מלא של ארץ ישראל ההיסטורית”. חברי האופוזיציה הערבית וחלק מהשמאל כינו את המהלך “מהלך הזוי ומסוכן שיביא עלינו אסון מדיני”, אך עמדתם לא הצליחה לעצור את הרוב הברור שנוצר.
בזירה הבינלאומית, התגובות צפויות להיות סוערות. אף שארה”ב לא מיהרה לפרסם תגובה רשמית, שגרירויות באירופה כבר החלו לנסח מחאות דיפלומטיות חריפות. ארגוני זכויות אדם קובעים כי מדובר בסיפוח דה־פקטו שמהווה הפרה של המשפט הבינלאומי. עם זאת, בממשלת ישראל משדרים ביטחון ומסבירים כי מדובר בזכות בסיסית של המדינה לשלוט בשטחיה ולהעניק שירותים שוויוניים לאזרחיה, בלי קשר לדעות פוליטיות או ללחצים מבחוץ.
מה הלאה? ככל הנראה, המבחן האמיתי יהיה בשטח. האם משרד המשפטים יורה לשופטים להעביר תיקים לבתי משפט אזרחיים? האם מינהל התכנון יתחיל להנפיק אישורי בנייה לפי חוק התכנון והבנייה הישראלי? האם ביטוח לאומי, מס הכנסה, משרד הבריאות ומערכות החינוך יטמיעו את החוק בכל ההתיישבויות? שאלות אלו ייבחנו בימים ובשבועות הקרובים – ויענו על השאלה האם ההחלטה ההיסטורית הזו אכן תהפוך למציאות משנת מציאות.
עניין מרכזי
